סדאם? יאסר? תזכיר לי...

המקום נראה נטוש ומוזנח. מדי יום מגיעים רק שניים או שלושה מבקרים, ורק לעתים נדירות מגיעים מעט יותר. כך נראה קברו של איש הברזל ששלט בעיראק במשך שלושה עשורים ויותר – סדאם חוסיין.

קברו - שמשפחתו הקימה בכפר הולדתו, עוג'ה, על גדת החידקל - נראה פשוט באופן יחסי. על הקירות מסביב לקבר ניתן למצוא כמה סיסמאות פשוטות המפארות אותו. "שהיד", "גיבור המהפכה", ו-"נץ הערבים" – שהיה האהוב עליו, ניבטות מהקיר. נשר מעץ תלוי במקום ועליו המחרוזת האישית של סדאם, ולצדו ניתן למצוא מקצת מתמונותיו של סדאם; באחת מהן הוא נראה מעשן סיגר.

זהו אולי המקום היחיד בעיראק המהלל את סדאם, שהוצא להורג בתלייה בדצמבר אשתקד כשהוא בן 69. בהתאם לחוק האמריקני שהוחל בעיראק ב-2003 ואשר נוהג תחת הממשלה הנוכחית, אסור לפרסם את תמונותיו של הרודן העיראקי וכן להציג את פסליו. כמו-כן אסור לקיים הפגנות תמיכה בו. ואולם פני הדברים שונים בעוג'ה. אולם האירועים הישן של הכפר הוסב בידי המשפחה למוזוליאום של סדאם, בני משפחתו ועוזריו הנאמנים. ואולם יש משהו מרמה במקום הנושא את השם "אולם השהידים". אין בו אף סממן המעיד על עוצמת הארמונות שעיטרו את עיראק בשנות שלטונו של סדאם. אלו הם המראות שראה כתב ה"ניו יורק טיימס" שביקר במקום בשבוע שעבר.

אחת הבעיות היא שכלל לא פשוט להגיע לקברו של סדאם. מתברר כי סכנת חיים של ממש מרחפת מעל כל מה שקשור לסדאם חוסיין בעיראק. מאז שנקבר לא התאפשר לאף כתב מערבי להגיע אל חלקת הקבר, אף על פי שהיא מרוחקת לא יותר מחמישה קילומטרים מתכרית – עיר בעלת חשיבות אסטרטגית, שנשלטה על ידי הכוחות האמריקנים, והועברה לשליטת המשטרה העיראקית. הגעה לחלקת הקבר מצריכה את ערבותו האישית ואישורו של ראש שבט "אבו-נאסר" שאליו השתייך סדאם, וכן מגורמים אחרים בעוג'ה, הקשורים לארגונים הסונים החמושים באזור, או כפי שהם מכנים זאת "ההתנגדות הלאומית".

המקום עצמו מעורר רגשות מעורבים, כפי שמעיד כתב ה"טיימס". מחוץ לאולם ניתן למצוא עוד כמה חלקות קבר, ובהן של שני בניו של הרודן, עודאי וקוסאי, ושל שלושת עוזריו הנאמנים שהוצאו אף הם להורג. מספר המבקרים הנמוך מעיד על המצב הקשה הפוקד את עיראק. עוג'ה, המרוחקת כ-150 קילומטרים מצפון לבירה בגדד, נמצאת בלב אחד האזורים המסוכנים ביותר במדינה המתפוררת. כלי הרכב האמריקנים החולפים ביעף באזור נמצאים תדיר תחת סכנת מטענים ופגיעות.

סדאם חוסיין מוּצא להורג, דצמבר 2006 (צילום: רויטרס)

לכך צריך להוסיף גם את הלכי הרוח במקום. מצד אחד, שוררת תחושת מרמור מתמשכת ומעמיקה בין נאמניו של סדאם, שרק גברה והלכה אחרי הוצאתו להורג. מצד שני, גם כשהיה חי הוא לא היה אהוב אפילו על כל תושבי מחוז הולדתו. התושבים מספרים שמשטרו לא בחל ברציחות, והרג גם סונים במחוז, ולא רק שיעים או כורדים.

אין זה המקום היחידי שנטוש באזור זה. גם ארמונו של סדאם שבתכרית - על כל 128 המבנים שבו - נטוש כיום. הארמון, המשקיף על נהר החידקל, שימש מטה הכוחות האמריקנים במשך שלוש שנים, עד שנטשו אותו. כעת מביטים בו התושבים ורואים בו את אחד מסמלי הניצוּל משטר סדאם את עושרהּ הרב של עיראק לטובת משפחתו ונאמניו.

"סדאם הוביל את המדינה לחורבן, ובכך הרס את עצמו ואת משפחתו. הוא הוביל את העיראקים לכאוס הנוכחי", אמר סגן מושל המחוז, עבדאללה חוסיין, מי ששימש חבר בולט במפלגת הבעת' של עיראק וקצין במשמר הרפובליקה עד 1993. בשנה זו ניסו כמה מבני שבטו להתנקש בסדאם, וה"טיהורים" שבאו בעקבות זאת גרמו לו לחצות את הקווים.

"ישראל הדביקה את ערפאת גם באיידס"

מנהיג ערבי נוסף שאינו מככב בתודעה הכללית למרות השנים הספורות שחלפו מאז שמת, הוא היו"ר הקודם של הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. השבוע חל יום הולדתו של הראיס ובעל בריתו של סדאם, שנראה כי דמותו מצויה בתהליכי שכחה מתקדמים.

תהליכי שיכחה מתקדמים לדמות הראיס. ערפאת (צילום ארכיון: AP)

כמו אצל סדאם, גם כאן נאמניו מהעבר ממשיכים להיאחז בדמותו. במסיבת עיתונאים שקיים יועצו המדיני לשעבר, בסאם אבו-שריף, ברמאללה ביום השנה ה-78 להולדתו שחל ביום ראשון שעבר, שב והאשים כי הראיס הורעל על ידי ישראל.

לדברי אבו-שריף, נשיא צרפת לשעבר, ז'ק שיראק "יודע היטב כיצד נרצח ערפאת, והוא מסתיר זאת בתואנה לשמירה על האינטרס הפלסטיני. לדברי אבו-שריף, "ישראל הכניסה לגופו רעל כדי שזה יפסיק לייצר את כדוריות הדם האדומות, באותה הדרך שרצחה את ד"ר ודיע חדאד במזרח-גרמניה ב-1978".

אבו-שריף הוסיף כי ערפאת עצמו אמר לו את הדברים, לאחר ששאל אותו מדוע גון פניו צהוב. הוא הוסיף וטען כי שלושת רופאיו של ערפאת, אשר היו אמונים על הטיפול בו, יודעים גם כן כיצד מת הראיס, ומהו סוג הרעל שבאמצעותו הורעל.

העניין הוא שאם מפנים שאולות בעניין לרופאו האישי של ערפאת, מקבלים תשובה שונה. בתזמון מעניין אמר השבוע רופאו האישי של הראיס, ד"ר אשרף אל-כורדי, כי שעות ספורות לאחר מותו של המטופל המפורסם קיבל הודעה בתיבת הדוא"ל שלו, שבישרה לו כי נגיף האיידס נמצא בבדיקות מעבדה שבוצעו בדמו של ערפאת.

ד"ר אל-כורדי, שטיפל בראיס במשך 18 שנה, אמר השבוע כי קיבל הודעה מבית החולים הצרפתי שבו טופל ערפאת לפני שמת, ובה נתונים שלפיהם ערפאת אכן נדבק בנגיף האיידס. חושבים שהתעלומה נפתרה? ד"ר אל-כורדי גורס שהעניינים אינם פשוטים כל כך. לדבריו, לפי המידע המצוי בידו, ערפאת הודבק בנגיף האיידס כדי לטשטש את זהות הרעל שהוחדר לגופו – לא פחות, וכדי להכפיש את שמו ואת המוניטין שלו. רופאו האישי של הראיס, שכיהן בעבר גם כשר הבריאות של ירדן, ניצל את ההזדמנות וקרא לצרפת להקים ועדת חקירה שתחשוף אחת ולתמיד את הסיבה למות ערפאת.