למה צינזרה איראן את נסראללה?

כשל בלשונו: הצנזור האיראני השמיט קטעים מראיון שערך מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, לרשות השידור האיראנית, מחשש לפגיעה בלבנון.

במהלך הראיון שנערך ביום השנה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה על-פי הלוח הפרסי, הודה נסראללה למנהיג הרוחני של איראן, האיתוללה עלי חמינאי, לנשיאה, מחמוד אחמדי-נג'אד, ולכל "האחים והאחיות" באיראן.

הכתב שראיין את מזכ"ל חיזבאללה, ביג'ן נובאווה, סיפר השבוע באירוע בו דיבר בטהרן, כי בחלק שנאסר לשידור אמר נסראללה: "אנו מוכנים להיקרע, להיבתר ולהפוך לגזרי גזרים על מנת שאיראן תישאר יקרה. שכן, אם איראן תהיה יקרה, גם אנו נהיה יקרים. אני חייל קטן של האימאם ח'מנאי. צעירי חיזבאללה פעלו בשם האימאם חומייני, נעזרו באימאם חוסיין, ושלחו את ברכותיהם אל העם האיראני".

אל תקלו ראש, מבחינה פנים-לבנונית מדובר בדברים חמורים מאין כמותם. נסראללה מודה שהוא "חייל קטן" של המנהיג הרוחני העליון של איראן וכי אנשיו נלחמו למען טהרן. מתנגדי חיזבאללה טענו לכל אורך המלחמה שנסראללה הוא עושה דברם של האיראנים וכי סדר העדיפויות שלו אינו לבנוני, אלא נאמן לטהרן.

נסראללה בנאומו השבוע, מול תומכיו בביירות (צילום: רויטרס)

נסראללה התחנן כבר מהרגע הראשון למלחמה כי הוא פטריוט לבנוני גאה וכי מעולם לא העדיף את לבנון על פניו של גורם אחר. "הראו לי פעם אחת בה פעלתי למען מישהו אחר ונגד לבנון" נהג לומר שוב ושוב. הציטוט הזה, בו הוא מודה כי הוא "חייל קטן" של המנהיג הרוחני העליון, וכי אנשיו נלחמו למען איראן מראה את הדברים באורך מביך במקצת.

בינתיים, אצל נסראללה, העסקים כרגיל. השבוע יצא ארגונו מגדרו כדי להפיק חגיגות מתוזמרות יוצאות דופן במלאת שנה לתום המלחמה. נסראללה שב ונאם לתומכיו מעל גבי מסך ענק שהוצב בדאחיה בביירות, וזאת לאחר "הופעת חימום" בהם נשאו נאומים והוקראו קטעים מלאי פאתוס על הניצחון המפואר של חיזבאללה.

שוב, בלהט הדברים, שב וטען נסראללה כי ישראל חלשה כקורי העכביש וכי בעתיד נכונו הפתעות נוספות. במהלך הנאום הודה נסראללה בפומבי כי הוא מקיים "לוחמה פסיכולוגית" מול ישראל. "יש כאלה שאומרים שאני עושה מלחמה פסיכולוגית – זה נכון, אבל זה רק חלק מהמלחמה. אני מדבר על עובדות ולא על שקרים", הוא אמר.

לחטוף חיילי צה"ל – גם במשחק מחשב

"לוחמה פסיכולוגית" היא רק רובד אחד מפעולות התעמולה של חיזבאללה. ביום חמישי השלים הארגון נדבך נוסף במאמציו "לצרוב את התודעה" כי המלחמה האחרונה היתה הישג מפואר בתולדותיו. מדובר במשחק מחשב שהושק בשם "הכוח המיוחד – 2". מטרתו - להנציח את המלחמה האחרונה "באור הנכון" בקרב הקהל הצעיר והנלהב.

המשחק מגולל כביכול את סיפורה של המלחמה – מפעולת חטיפתם של שני חיילי צה"ל, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, ועד לשאר ההצלחות בהם מתפאר חיזבאללה: השחקנים נדרשים לשגר טילים לעבר סטי"לים, מסוקים וטנקים של צה"ל וכן לשגר קטיושות לעבר "התנחלויות בישראל", וזאת מבלי שיידעו מהו מקום נפילתן המדוייק.

ילדים משחקים במשחק המחשב של חיזבאללה (צילום: רויטרס)

"מלחמת יולי 2006 הסתיימה ב-14 באוגוסט, אולם המלחמה האלקטרונית נמשכת", אומר הממונה על הפעילות התקשורתית של חיזבאללה, עלי דאהר. "בעקבות ההצלחה של המשחק הראשון החלטנו להוציא גרסת המשך, וכאשר פרצה המלחמה היא הכתיבה את הנושא של משחק ההמשך. זכותו של כל ילד לבנוני לדעת מה קרה בדרום לבנון כדי שיספר על פעולות הג'יהאד ושחרור האדמה".

לפי הדיווחים, מדובר במשחק תלת מימדי מרשים. למי שמשחק בו נלוות חמש דמויות, "לוחמי חיזבאללה", שיסייעו לו במשימותיו. המשחק בנוי משמונה שלבים ומתחילים לשחק בו אחרי שעוברים שלב ראשון של "אימונים".  

איש חיזבאללה בדרום לבנון. עכשיו גם במחשב (צילום: איי.פי)

המשימה הראשונה, כמובן, היא "ביצוע פעולת שבייתם של שני החיילים", המדמה את פעולת החטיפה - במסגרתה מצטווה השחקן לפגוע בשני כלי רכב בהם נוסעים חיילי צה"ל ולהשמיד לפחות אחד מהם. לאחר מכן השחקן צריך לפוצץ את שער הגבול כדי לשבות את החיילים.

בשלב הבא צריך השחקן גם לחדור לאחד מבסיסי צה"ל הקרוב למקום החטיפה, כדי לגנוב חומר מסווג. עם השלמת המשימה מסתיים השלב הראשון במשחק. בשלבים האחרים נדרש השחקן להילחם באוייב הישראלי בבינת ג'ביל ובמארון א-ראס ו"לטהר" את הכפרים מחיילי צה"ל.

בשלבים מתקדמים יותר נדרש השחקן לפגוע בטנקים, סטי"ל ושאר אירועים שמדמים כביכול את מהלך הקרבות, כפי שחיזבאללה מעוניין שאלה ייזכרו. בינתיים, לפחות, מגיבים הצעירים תומכי חיזבאללה בהתלהבות צפויה בפורומים הרלבנטיים ברשת האינטרנט.

"לא שונה מהמשחקים האחרים"

לפי דאהר, אין מטרתו של משחק זה להוות אלטרנטיבה למשחקי הפעולה האמריקניים השוטפים את השווקים הערביים, אלא מטרתם "להוות חלופה למתווה המערבי, על שמותיו, שפתו, תכניו הריקים ומטרותיו הבלתי תמימות – המוגש לנו".

כשמקשים על דאהר וטוענים כי אחרי הכל משחק זה אינו שונה ממשחקי הפעולה האחרים ושגם בו ישנה אלימות, הוא אומר: "זה נכון שהוא כולל אלימות, אולם הוא כולל גם סוגיה עקרונית ומסר. האמריקנים ייצרו משחק שבו חייליהם כובשים את ביירות. טבעי שנבצע צעד נגדי. איננו מגישים משחק ריק מתוכן פרט לאלימות. ההבדל הוא שהילד לא ישחק במשחק בלתי מועיל, חסר סוגיה או מסר".