אל טל ואל מטר עליכם: סיור בגלבוע
הפסטורליה והשלווה שבהרי הגלבוע אינן מסגירות את הפרשיות המקראיות שהתרחשו במקום והסתיימו במוות דרמטי. מדריכי יד בן צבי לוקחים לסיור בדרכים נופיות ובין תצפיות מרהיבות, בעקבות שאול, אחאב ואיזבל ומה שביניהם
אל תתנו למראה הפסטורלי והשליו של הרי הגלבוע להטעות אתכם - המקום וסביבותיו היו זירת ההתרחשות של כמה פרשיות מקראיות שהסתיימו במוות אכזר.
זהו המקום שבו הלך שאול אל בעלת האוב כדי לשמוע בעצתה, ויצא אל הקרב בידיעה שהוא צועד אל מותו. בהמשך גם המלך אחאב ואישתו איזבל זכו למוות אלים על שחמדו את כרם נבות שבגלבוע, כפי שניבא אליהו הנביא. אך מיתות אלה, כפי שתגלו בהמשך המסלול, לא היו סופה של נבואה זו, שזכתה להתגשמות מלאה.
יוצאים לדרך
את הסיור בגלבוע נתחיל במצפור שבראש הר ברקן. בסוף החורף פורחים כאן האירוסים בהמוניהם, אבל התצפית מכאן יפה ומרשימה בכל חודשי השנה.
מהמצפור ניתן לראות את המבנה המיוחד של הגלבוע, שהוא מעין שלוחה ארוכה המתמשכת צפונה מהרי השומרון; למרגלותינו, ישובי חבל התענך; ובדרום מערב איזור ג'נין. בעמק שממערב לנו עברה בתקופות הקדומות דרך שהוליכה אל עבר השומרון בואכה עמק דותן.
התצפית מרשימה בכל חודשי השנה (צילום: רותם דקל)
שביל מסומן באדום יורד מהמצפור מזרחה, חולף על פני גת עתיקה וחוצה את הכביש אל תצפית נוספת לעבר עמק חרוד. בעמק שמתחתינו התפרסו אי אז המדיינים "הם ומקניהם... ואוהליהם... כדי ארבה לרב... ולגמליהם אין מספר..." (שופטים ה', ו). ייתכן שלכאן כינס גדעון איש עפרה את אלפי המתנדבים לצבאו, והציע לכל הירא וחרד לשוב על עקבותיו. לאחר מכן ירד לערוך את הבחירה הסופית של הלוחמים ב"מבחן המים" במעיין חרוד שמתחתינו.
נמשיך בשביל האדום ונחזור אל רחבת החנייה בהר ברקן, ניסע עוד מספר קילומטרים בדרך הנופית בגלבוע (כביש 667), מעט לאחר "מצפור ויניה כהן" נפנה ימינה לכיוון הר שאול. שביל הליכה מסומן ירוק מקיף את הפסגה, שניתן לרדת אליו בדרכים שונות מרחבת החנייה. לאורך השביל פינות מנוחה ותצפית אל נופי העמק והר התבור שמולנו.
ניסיון נואש להימלט
מה הביא את שאול וסרני פלשתים להתעמת דווקא כאן, רחוק כל כך מיהודה ופלשת? האם האחיזה באזור הפורה המיושב עדיין כנענים? האם השליטה על הדרך החשובה העוברת בעמק יזרעאל? לא ברור, אולם כפי שמתואר בפרקים האחרונים בספר שמואל א', צבאות ישראל ופלשתים נערכו בעמק, בין עין יזרעאל של אז, היום כפר סולם, אותו נראה במורדות גבעת המורה בסוף הטיול.שאול, חרד, מהוסס ורדוף רוחות רעות, ניסה לקבל אות כלשהו באשר לגורל המערכה "ולא ענהו ה', גם בחלומות, גם באורים, גם בנביאים" (שמואל א', כח, ו). מֵהר שאול נוכל לעקוב במבטנו
התשובה, כזכור, הייתה קשה ביותר. לא הייתה נחמה בפי שמואל, ובכל זאת חזר שאול בדרך המסוכנת אל צבאו, ויצא למחרת בבוקר בראש אנשיו לקרב, שממנו ברור לו שלא ישוב. עם תום הקרב, בניסיון נואש להימלט ממרכבות הפלשתים, טיפסו שאול ואנשיו אל הגלבוע ההררי והמסולע, אך לשווא. לפני שקשתי האויב השיגו אותו, נפל המלך על חרבו.
"הרי בגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות" קונן דוד על מות שאול ויונתן. מראה הגלבוע, ירוק ועשיר בפריחה, אמנם אינו משקף את קללת דוד, אך הנוף סביב מבהיר וממחיש את מה שקרה כאן לפני כ-3,000 שנה.
נחזור אל דרך הנוף ונמשיך בה עד לצומת, בה נפנה לכביש 675 לצומת יזרעאל. נפנה ימינה ומיד שוב ימינה לחניון תל יזרעאל. יזרעאל היתה עיר הבירה החלופית (בנוסף לשומרון, היא סבסטיה) של ממלכת ישראל במאה התשיעית לפני הספירה.
הטעות שעלתה להם בחייהם
למרגלות התל, למול הנוף הנהדר, ניצבת אנדרטה לזכר חללי העמק במלחמת השחרור. בקרבת מקום, היה כרם נבות היזרעאלי, אותו חמד אחאב מלך ישראל, ואולי, ואף סביר יותר, את הקרקע עליה היה נטוע. כשנכשל נסיונו לזכות בכרם בהגינות, נכנסה איזבל המלכה לתמונה.
באזור זה ניצב הכרם שאחאב חמד. תל יזרעאל
כדי להעביר את הכרם לידי אחאב, איזבל ביימה משפט שבו הואשם נבות בהאשמת שווא, ובסופו הוענש נבות ונסקל באבנים למוות. אליהו הנביא חזה מוות אלים לאחאב ולאיזבל "הכלבים יאכלו את איזבל בחיל יזרעאל" (מלכים א כא, כג) - זוהי לשון הקללה המצמררת.
נדלג דור אחד קדימה: מלך ישראל, יהורם בן אחאב ואיזבל, נפצע במלחמה מול ארם. בעוד שהה כאן ביזרעאל עם ידידו מלך יהודה, הכתירו שרי הצבא ברמות גלעד את יהוא בן נמשי למלך (כמסופר במלכים ב', ט). יהוא לא בזבז זמן ומיהר ליזרעאל. הצופה מעל המגדל ביזרעאל הבחין בו מגיע מכיוון מזרח וזיהה אותו "כי בשגעון ינהג".
המלכים יצאו בבהילות לקראתו - טעות שעלתה להם בחייהם: יהורם נהרג בשטח חלקת נבות, אחזיה מלך יהודה ברח, נתפס והוצא להורג, ובסופו של דבר, נכנס יהוא אל העיר, שם השקיפה איזבל בגאווה מבעד לחלון, עד סופה כדברי נבואת אליהו.
בסיומו של סיפור דרמטי זה, כדי להשתחרר מהרושם הקשה, נרד בשביל הנעים בין עצי הבוסתן אל עין יזרעאל, שאמנם קרוי בערבית "המעין המת", בשל מנהגו להתייבש לעיתים, אך גם כשהמים מועטים, הנוף הפסטורלי וצל העצים הם מקום מתאים לסיים את הטיול.
המסלול נכתב על ידי מדריכי מוסד יד בן צבי