"אני צריכה ביטחון, הכל יותר קל כשיש כסף"

כשבאתי לפגוש אותה, כמה שעות אחרי שחזרה מהים, היא עדיין היתה בחוץ, ברחוב, שעוּנה על אופנוע, מדברת עם הבחור הלא מוכר. עשיתי לה פרצופים של מי שממשיכה ללכת, אבל היא נפרדה ממנו מהר לשלום והלכה איתי.

"שיו, מדהים, אי אפשר להשאיר אותך דקה לבד בלי שאיזה גבר ינצל את ההזדמנות", אמרתי בהתפעלות, גאה בחברה השווה שלי.

"זה עניין של תקופות", ענתה ועשתה פרצוף לא מרוצה.

"אז איך הוא?" שאלתי בהתלהבות שאפשר למצוא רק בסרט "גריז" או בי"א 4.

"הוא נחמד, אבל זה לא מספיק"

השאלה התמימה-נלהבת שלי פתחה שער למה שמטריד אותה: "לא יודעת, הוא נחמד, אבל בזמן האחרון זה לא מספיק. אני מסתכלת על אנשים לפי ההתאמה למה שיש לי בראש – אם הוא לא אשכנזי עם מקצוע מסודר, יורד לי ממנו. אני צריכה לשמוע 'מהנדס' לפני המקצוע כדי לקחת את הבחור ברצינות".

הצלחתי לכבוש את הדחף להזכיר לה שהיא מ"דרום צרפת" והתרכזתי בעניין השני. "אני לא חושבת שזה נכון לפסול אותו רק בגלל שהוא לא מרוויח משכורת מפוצצת. הוא יכול להיות אחלה בנאדם, להתייחס אלייך הכי יפה שיש, להצליח להתפרנס בכבוד גם בלי להיות הייטקיסט או מהנדס. כל כך קשה למצוא אהבה גם ככה, למה לשים עוד הגבלות?" שאלתי, מרגישה שקרנית מלוכלכת. כי איזה זכות יש לי לדבר, כשהחבר שלי עונה בדיוק לכל הסטריאוטיפים הנחשקים האלה?

"אני יודעת שיש כאלה שהם בסדר, אבל אני רוצה את הביטחון, הכל יותר קל כשיש כסף. אני רוצה מישהו מסודר בחיים, ויש מקצועות שנשמעים לי פחות טוב".

ושוב קיבלתי את זה בבום – רומנטיקנית חסרת תקנה הפכה להיות רובוטית קרה ומפחידה שמחפשת קורבן, סליחה, בעל, ולא אהבה. אני זוכרת שבגיל 15 חברותיי ואני פינטזנו על טיפוס אמנותי עם אש בעיניו שיאהב אותנו בכל מאודו, מין אמן מורעב כזה שנפרנס אותו בזמן שהוא מצייר ציור בלתי נשכח, או גוסס משחפת, או מה שאמנים עושים. הכסף לא משנה אם יש אהבה, לא?

האם הוא מועמד מתאים למשרה, או שצריך להמשיך לחפש?

עכשיו יש בנות שצריכות ערבויות לפני שהן מתחילות להתאהב. כמו בסרט "שליחות קטלנית", בנות כאלה מכוונות עין אנליטית על הבחור המסכן, שוקלות נתונים כמו מקצוע, שכר, פוטנציאל לעתיד, לאן הוא יגיע בעוד כמה שנים. מורידות נקודות אם הוא גר בדירה בלתי ראויה, מוסיפות נקודות אם יש לו ביטוח מנהלים שווה, או תיק השקעות. האהבה הופכת להיות פונקציה משוקללת, כל דבר מקבל ציון, כל תכונה מונחת על כף המאזניים, ובנשימה עצורה בנות כאלה מחכות לראות איזו כף תרד ואיזו תעלה. האם הוא מועמד מתאים למשרה, או שצריך להמשיך לחפש?

רובנו בזים לדוגמאות הבוטות, מצקצקים מאחורי הגב של הבחורה הצעירה והיפה שיוצאת עם גבר מבוגר המפצה על הגיל בכיסים מלאי כסף המייצרים לה בגדים יפים, תכשיטים יקרים, חופשות בחו"ל. קל לנו לפטור אותן כפריחות או שרמוטות, אבל זה לא תמיד נעצר בטיפוסיות האלה.

אני מסתכלת סביב ורואה נשים משכילות, תרבותיות, בוגרות לימודי מגדר, פמיניסטיות, חדורות מודעות חברתית, גרות בבית יפה שלא היה להן סיכוי לקנות מהמשכורת שלהן, מתלבשות בבגדים שהן לא יכולות להרשות לעצמן. הן ממשיכות לדקלם את הסיסמאות היפות שלהן, להטיף לנשים להיות עצמאיות, ומתעלמות מזה שההישג הראשי שלהן אינו התואר או המקצוע-חופשי-בשכר-רעב שלהן, אלא העובדה שהצליחו לתפוס אדם שיפרנס אותן, יגן עליהן ועל האידיאולוגיה שלהן מפני העולם שבחוץ בעזרת חשבון הבנק שלו. ככל שאני מסתכלת יותר אני מבינה שאין הבדל גדול בינן לבין אותן פריחות מהפיסקה הקודמת. הפריחות סוחרות בשדיים מנותחים ובפנים היפות שלהן כדי להשיג גבר שידאג להן. הנשים המשכילות סוחרות בנוסף גם בהשכלה, בדיבור התרבותי, באינטליגנציה שלהן, בדיוק בשביל אותה מטרה.

וגם אני בדיוק כמוהן, פרס, מישהי שאפשר להציג בגאווה באירועים חברתיים: "תכירו, זאת מאי, חברה שלי, תראו את הגזרה הנאה, כמה היא משכילה, איזה אופי מיוחד משלה, היא למדה הרבה שנים, גילתה שהיא לא אוהבת את מה שהיא אהבה ופנתה לתחום אחר, היא מרוויחה אמנם חמישית ממה שאני מרוויח, אבל תראו איך היא מגשימה את עצמה".

הבנתי שההתעקשות שלי מונעת ממנו דברים שהוא נהנה מהם

בהתחלה זה הרגיז אותי, סירבתי לניסיונות שלו לשלם בעדי, ניסיתי לעמוד בסגנון החיים שלו למרות שאין לי סיכוי. עם הזמן הבנתי שההתעקשות שלי מונעת ממנו דברים שהוא נהנה מהם. הקשבתי לסיפורים של חברות שלי על גברים שהזמינו אותן לארוחות שעלו מאות שקלים בדייטים, קנו להן מתנות יקרות, והתחלתי להבין שכולם נראו מרוצים מהסידור ואף אחד לא מרגיש שמנצלים אותו. ההפך.

התחלתי להבין למה סבתא שלי שכועסת על הסירוב שלי לקחת ממנו. "אל תהיי טיפשה, אם הוא רוצה לקנות לך יהלום, תבקשי אזמרגד, כי זה יקר יותר, שיידע להעריך אותך". נראה שככל שהוא יעשה יותר בשבילי אהיה יקרה יותר בעיניו, נסיכה קסומה ושבירה שהוא מביא לה דברים יפים ודואג לה, מה שהופך אותו לאביר בר מזל יותר שזכה בטוב ביותר. אין מה לעשות, כמו בכל תחום אחר, גם בנשים, נראה שמה שיותר יקר שווה יותר.