מי קבע שבדייט שלישי צריכים להיכנס למיטה
יש קשרים שעשויים להתפתח לאט יותר. יש אנשים שמעדיפים קצב כזה. אז הצד השני צריך להצטייד בהרבה סבלנות וביטחון עצמי, מצרכים נדירים. אל תלחיץ, אל תברח, זה לא בהכרח אבוד. על משיכה ממבט שני
אחרי שנה של התכתבות במיילים נפגשתי עם יוני בדירתי. לא החסרתי פעימה, אבל הוא עורר בי עניין ונהניתי בחברתו. לא שכבנו. למחרת במייל הוא חתך ("שיהיה לך בהצלחה"!) והוסיף עלבון.
שבוע אחרי, הוא התחרט. סלחתי. נפגשנו שוב. אחרי סיבוב פאבים חזרנו אלי. שכבנו. כעבור שבועיים שוב נפגשנו בדירתי. עדיין סקרנים. לא שכבנו. כשהלך והתחבקנו עברו בגופי זרמים חמימים, מפתיעים וממושכים, שבישרו טובות. למחרת, כשכתב שלדעתו הייתי קרירה מדי, סיפרתי לו עליהם.
כעבור כמה שעות הגיע מייל: "אני פורש מהמירוץ המעורפל שלנו. נמאס לי מהחיבוטים הנשיים סטייל 'מרגישה לא מרגישה', 'בטוחה לגמרי או למקוטעין', 'צריכה עוד זמן פחות זמן'. לא קונה את זה יותר. באמת מצטער".
הוא אכן היה במירוץ. שלחתי מייל חזרה: "הציפייה להגיע מיד לגילוי של הגוף או הלב מגיעה מאזור החלציים והאגו ותו לא".
סיימנו. מיילים ממשיכים להגיע מעת לעת, כאילו יש להם חיים משל עצמם. במשך כל ההיכרות שלנו תקשרנו המון במיילים. גם במסנג'ר, ב-SMS . חסרו רק שליח ויונת דואר.
רציתי לעשות אהבה, לא רק סקס. בתקופה האחרונה התעלמתי מהרצון הזה, מסיבותיי שלי. אבל הפעם החלטתי להקשיב לו. זה אמנם מקשה על העניינים, אבל ממילא יעליב וירחיק רק את החלשים. את בעלי הביטחון המעורער, שזקוקים לאישור כאן ועכשיו על הנחשקות והנאהבות שלהם. אני צריכה ורוצה מישהו בטוח בעצמו, ובעיקר סבלני, שיידע להכיל אותי ולהתמודד עם הקצב שלי. שלא מוותר בקלות. כי אין "עוד אלף בחורות כמוך".
יוני אחז חזק בתיאוריה: עם חתיכים נשים שוכבות מיד. גברים פחות חתיכים יקבלו תירוץ שהן צריכות זמן כדי לבחון את הרגש, או את הקשר. עולם אכזר. התיאוריה הזאת סיפקה לו נחמה, אבל עיוורה אותו. נכון שלא נעים לשמוע שאשה לא נמשכת אליך במיידי, אלא זקוקה לזמן. מובן שהוא יסיק שלא בא לה והיא רק מנומסת. אבל אם היא לא ביקשה לסיים את הקשר מיד אלא רק להאט, אולי יש דברים בגו?
"תראי איך את מתחננת שאחזור!"
הבנתי הכל כשיוני אמר שנשים היו איתו רק בגלל תחבולות הודיני שביצע, כשנעלם וזייף אדישות. אפילו הציע שאם יעשה זאת איתי "תראי איך את מתחננת שאחזור!". מסתבר שהרבה בנות קנו את זה. אמרתי שלא אפול בפח המטומטם והעצוב הזה. לא כי כבר חשף את קלפיו, אלא כי עלי זה לא עובד. אם ינסה, איעלם בעצמי.
חבל. יכול היה להתפתח משהו יפה בינינו. היה לנו הרבה במשותף, ויש לו תכונות שאהבתי, כמו התחשבות ועדינות. הוא יכול להקסים נשים. לא ממבט ראשון, ממבט שני. אבל הוא חסר ביטחון בגבריותו וזקוק לפני הכל לקבל אישור מיידי על מיניותו. וזה, רבותיי, מה שמרתיע ומבריח. מאמנות אישיות ליחסים עושות מזה קוּפה יפה, שתדעו.
הקלישאה הזו שנמשכים קודם ליופי ורק אחר כך לאופי נכונה, אבל ביטחון עצמי כמעט תמיד מנצח (חוץ מאותן בנות שמתעניינות רק בכסף ובתואר וברכב מפואר). ביטחון זו גם תכונה נלמדת. תרכשו אותה. אם קשה, משחקים. כמו שיוני שיחק "אדיש", כמו ש"המניאק בעל כורחו" משחק ב"מניאק". אגב, חרא של דמויות. אם כבר, אז "המתלהב בעל הפאסון". לצורך העניין, גם "המשוחררת והפראית" יכול לפעמים להוות משחק.
הכי בטוח – "הבטוח". תבחנו דמויות גבריות נוטפות ביטחון ותלמדו מהם בלי בושה. תוסיפו טאץ' אישי (ראיתם את "שחק אותה סאם" עם וודי אלן?). לא צריך כישורי משחק, רק תרגול ולהתייחס לזה כאל fun. בסופו של דבר, תכונת הביטחון עשויה להיטמע בכם ולהפוך לחלק מכם באמת.
במשחק החיזור, עם נתוני פתיחה בעיתיים, מגדלים פיצוי. מבליטים יתרונות, עד שהחסרונות, אמיתיים או מדומים, נעלמים. כמו הטיפים שנותנים לנשים בלבושן. יש כאלה שיתאכזבו מהפוש-אפ הסמלי, יש שלא. תלוי באישיות ובמטרה של הצדדים. אצל העיוורים זה עובד טבעי: בגלל החוש החסר, שאר החושים מתחדדים.
משיכה ממבט ראשון מבטיחה רק סקס מיידי
משיכה מינית שלא היתה קיימת בהתחלה עשויה להתפתח בעקבות חברוּת. בשביל הסיכוי הזה, שווה לבדוק את המבט השני. אהבה/משיכה ממבט ראשון מבטיחה רק סקס מיידי. היא לא מבטיחה חברות, אהבה, מכנה משותף, הלחם והחמאה של כל קשר.
יש גברים שאפשר להתאהב ולהימשך אליהם ממבט שני ושלישי. יוני הוא כזה, אבל לא היה לו זמן. הוא רצה תשובה/סקס מיידי. לא יכולתי לתת לו אותם, והקשר הסתיים. מה שאנשים מפספסים בגלל השעונים שתלויים על צווארם.
האימייל של ליאור
לפנייה לכתב/ת 
