יש לך ריח טוב? כבר קיבלת אצלי נקודות
תן לי לרשום לך "מרשם" לדיוטי פרי, ואם תעקוב אחרי ההוראות הפשוטות (מקלחת, תגלחת ושפריץ מהנוזל הקסום) - תגלה שמפלס הגירוי מתחיל מנקודה גבוהה עוד לפני המשחק המקדים. בזוגיות ריח יכול להיות הגורם עליו יקום או ייפול דבר
ריח. אין לו צבע ואין לו צורה, אבל יש לו כל כך הרבה כוח. לא תמיד אנשים מודעים לעוצמה שלו, אבל אני מאז ומעולם נתתי לו את הכבוד המגיע לו. ריח בכלל, ובזוגיות בפרט, יכול להיות הגורם עליו יקום או ייפול דבר.
ריח הוא אחד החושים הפרימיטיביים אבל המדוייקים יותר שיש. אני לגמרי מאמינה בתיאוריה לפיה אנחנו נמשכים לבני זוג פוטנציאליים על סמך ריח הגוף שלהם. זה לגמרי לא אומר שצריך להימנע מלהשתמש באמצעי בישום מלאכותיים – אדרבה. אבל אני בהחלט חושבת שהשילוב שנוצר בין ריח הגוף לבין תוספות הריח המלאכותי קובע אם יש על מה לדבר.
אחד הריחות שאני יותר אוהבת להסניף הוא ריח של כביסה. בחור שמחולצתו נודף ריח של מרכך מזכה את עצמו אוטומטית בנקודות טובות. אפילו הרחקתי לכת ורכשתי לי ריח כזה מרוכז בבקבוק שאני מתיזה לפעמים בחדר.
יש גם כמה בשמים לגברים שפשוט ממיסים לי את המוח. אני מזהה אותם בקלות, בלי להתבלבל, אפילו על סמך זרזיף של ריח שנותר על הבגד מאתמול.
תן לי לרשום לך על פיסת נייר "מרשם" לדיוטי פרי, ואם תעקוב אחרי ההוראות הפשוטות (מקלחת, תגלחת ושפריץ מהנוזל הקסום) - תגלה שמפלס הגירוי מתחיל מנקודה גבוהה עוד לפני שהגעת למשחק המקדים.
הוקוס פוקוס כזה.
הריח חודר ישירות למוח, איבר המין החשוב ביותר שלנו, ועושה שם בלגן.
ריח של סיגריות הוא אחד הדוחים ביותר שיש
אבל למרבה הצער, זה עובד לשני הכיוונים. ריח של סיגריות, למשל, ולא יעזור כלום, הוא אחד הריחות הדוחים ביותר שיש. מבחינתי הוא ממש מדכא מינית, מה גם שהוא גורם (לי) כאב ראש וכאב בטן.
לא פעם ולא פעמיים נאלצתי לפסול מראש בחורים מצודדים בהחלט, כשהבנתי שאין להם כוונה לוותר על העישון. חלקכם רואים את זה כמשהו שאפשר להתפשר עליו למען בן הזוג, אבל לי קשה לנהל קשר עם מישהו שנודף ממנו ריח שגורם לי בחילה פיזית. (לזכותי ייאמר שהיו גם כמה שגמלתי מעישון, כי אני יודעת להיות תמריץ טוב כשאני רוצה).
ריח הוא טריגר לזיכרון. מדהים אותי תמיד איך לדברים שונים יש ריח כל כך ייחודי. אני לא מתכוונת לדברים מובהקים כמו פרי או עשן, אלא לדברים "מופשטים" יותר. למטרו של פריז, לדוגמה, יש ריח שאופייני למטרו של פריז. בחיי!
יש גם ריחות שמחזירים אותי לילדות. תנו לי להריח ממתקים שנכחדו, וסביר להניח שאדע לזהותם גם היום. מסטיק "עלמה" למשל, אם כי נדמה לי שאפשר למצוא אותו היום בסוג של קאמבק.
ריח של כלור כמעט תמיד מזכיר לי את לימודי השחייה בבריכה הלימודית ברמת אביב.
לא מזמן יצא לי לבקר בגן ילדים ביום שישי, ופתאום עלה גל של ריח של אוכל שהצליח בתוך שלוש שניות להחזיר אותי שלושה עשורים אחורה.
נשמע מצחיק, אבל ריח זה גם לגמרי עניין של טעם. קחו ריח של סיגר, למשל. יש כאלה שאשכרה מתענגים עליו, ואחרים שאינם מסוגלים לשאת אותו.
ואם בענייני טעם וריח, הריח ממלא חלק נכבד מהטעם. כשאנחנו מצוננים והאף סתום יש לפאי תפוחים ולסטייק אותו טעם. טעם של אין-טעם. ראיתי פעם תוכנית בה נתנו לאנשים שמתיימרים להבחין בקלות בין הקולה שהם אוהבים לפפסי שהם שונאים לטעום מהשניים עם אף סתום, ורובם כמובן נכשלו במשימה.
גם הבחורה העדינה ביותר לא מפריחה יונים בריח ורדים
בחזרה לעניין הזוגיות: הגוף שלנו, של כל אחד מאיתנו, יודע להפיק ריחות מפוקפקים. גם הבחורה העדינה והשברירית ביותר לא מפריחה יונים בריח ורדים. ואפילו לפעוטות שעדיין לא גידלו את כל סט השיניים שלהם נודף ריח רע מהפה כשהם לא אכלו זמן מה, או מצצו מוצץ הרבה זמן.
מה שכן, ואת זה כולנו יכולים לעשות, אפשר לצמצם ולטשטש את הריחות הפחות נעימים בשמירה מינימלית על הגיינה אישית וניקיון. אם לא מתחילים את הבוקר בצרפתית עמוקה זה לא אומר שאוהבים פחות. ואם בכל זאת מתחשק, כדאי להחזיק מסטיק מנטה או תרסיס-פה ליד המיטה.
דיאודורנט ובושם אינן מילים מגונות, ולמי שיש בעיה עם ריחות באופן כללי יש מבחר גדול של מוצרים נטולי ריח והיפו-אלרגניים, שעדיין עושים את העבודה במניעת הריחות הלא נעימים.
ובפעם הבאה שעצוב לכם או לבד לכם קצת, נסו את השיטה שלי – תחזיקו בבית דוגמית קטנה של בושם שמעלה לכם זיכרון טוב של מישהו אהוב ותזליפו טיפה קטנה לשקע שמתחת לאף (עכשיו אתם מבינים למה הוא נועד?).