"שנת השמיטה תשבור את מפרקת החקלאים"
סמנכ"ל משרד החקלאות אומר כי מאבקי כוחות בין רבנים תגרום הפסדים של יותר ממיליארד שקל למשק החקלאי בשנת השמיטה הממשמשת ובאה. "החקלאים עלולים להביא את התוצרת שלהם במשאיות למרכזי הערים ולמכור אותה בעצמם אם הרבנים יאסרו לשווק אותה במרכולים", אומר צבי אילן
משרד החקלאות מתריע שמחלוקת הלכתית ומאבקי כוח בין רבני ערים לרבנות הראשית יגרמו הפסדים של יותר ממיליארד שקל למשק החקלאי בשנת השמיטה הממשמשת ובאה וגם יאלצו חלק ניכר מהציבור החילוני לצרוך ירקות ופירות מיובאים במחירים גבוהים בעשרות אחוזים ממחירי התוצרת המקומית.
אילן עומד בראש ועדת השמיטה הממשלתית שמורכבת מנציגי משרד החקלאות והמחלקה לשירותי דת במשרד ראש הממשלה בראשות השר יצחק כהן. הוא אומר כי שר החקלאות שלום שמחון מנסה למנוע את החרפת המשבר בשיחות עם הרבנים הראשיים וחברי כנסת. ח"כ חיים אורון (מרצ) העלה השבוע את הבעיה בהצעה לסדר בוועדת הכספים. הוא דרש שועדת המשנה לענייני שמיטה שהוקמה בשנה שעברה בראשות ח"כ דוד טל (קדימה, לשעבר ש"ס) תדון במשבר בהקדם ולא תתעסק רק בחלוקת תקציב השמיטה הנ"ל.
שורשים היסטוריים
למחלוקת שורשים היסטוריים בפסיקה ההלכתית מלפני כ-80 שנה. הרב הראשי דאז, אברהם הכהן קוק התיר לצריכה בארץ תוצרת חקלאית בשנת שמיטה, גם אם גדלה על אדמות יהודים בתנאי שהועברו זמנית ללא יהודים ב"היתר מכירה" של הרבנות. הלכה זו מקובלת על הרבנות הראשית עד היום אבל לא על העדה החרדית.
"אנחנו מודעים לצרכים המיוחדים של הקהילה הזאת ודאגנו כל השנים לספק להם תוצרת חקלאית מישובים ערביים או מהשטחים ואת היתרה ביבוא פטור ממכס", אומר אלון. "לפי כל החישובים המעודכנים שלנו, הציבור הזה מהווה כ-10% של הצרכנים. נערכנו גם השנה לקראתם באותם ממדים אבל גילינו לפתע כי הבעיה שהחלה בשנת השמיטה הקודמת מחריפה היום ומאיימת להכפיל את מספרם פי 3 לפחות, לא רק בתוספת של שומרי מצוות".
לדבריו, רבני ערים שאינם מקבלים את מרות הרבנות הראשית בדיני השמיטה, מאיימים לשלול את תעודות הכשרות מכל בתי העסק (בעיקר ממרכולי רשתות השיווק, בתי מלון ומסעדות) אם ימכרו או ישתמשו בשנה הבאה בתוצרת חקלאית מקומית, אפילו בהכשר הרבנות הראשית, ולא יעדיפו תוצרת מיובאת.
"גם אם נתעלם מהרווח העסקי שיצמח ליבואנים ולמאכערים המעורבים", אומר אלון, כאב הראש שלנו הוא הפסילה של 20% נוספים מהתוצרת המקומית, שהם מאות אלפי טון, בהיקף של יותר ממיליארד שקל בשנה, והדרישה לצורך במקומה תוצרת מיובאת". לדבריו, מחירה גבוה היום בעשרות אחוזים משלנו, אפילו בירדן שסיפקה חלק מצרכי הקהילה החרדית בשנת השמיטה הקודמת".
"זה מהלך חמור ובלתי נסבל", מתריע אלון. "הוא לא יביא רק להצפת השווקים בתוצרת יקרה שתגרום לעליית מחירים תלולה בשווקים, אלא יאלץ ציבור יהודי ולא יהודי רחב לצרוך אותה בלי שיבין למה ומדוע". הוא מציין שהבעיה חריפה במיוחד בירושלים, כעיר מעורבת, אבל במשרד החקלאות נדלקה הנורה האדומה כשבעקבות ירושלים הלכו הרבנים בהרצליה וכבר אילצו את סוחרי העיר לעתור נגדם לבג"ץ. "מדוע מאלצים את תושבי רחביה או את הדיפלומטים בהרצליה לשלם את מחיר המחלוקת בין הרבנים"?, שואל אלון.
ת"א בינתיים מחוץ לתחום
נראה שבעקבות ירושלים והרצליה הולכים גם רבנים בפתח-תקוה, באשדוד ובערים אחרות. תל-אביב לפי שעה מחוץ לתחום. "רשתות השיווק שלא מבקשות הכשר בד'צ למהדרין או שוק הכרמל לא ייפגעו, אבל רוב המרכולים ורוכלי שוק מחנה יהודה בירושלים כפופים לבד"צ ולקוחותיהם החילוניים ישלמו את המחיר", אומר אלון.
סמנכ"ל משרד החקלאות מציג פן נוסף למשבר: עד כה אישר המשרד את היבוא המוגבל של התוצרת החקלאית לחוג החרדי המצומצם בפטור ממכס. "לא תהיה לנו הצדקה לאשר את הפטור לכמויות הנוספות אבל גם לא נוכל למנוע את היבוא הנוסף אם ישלמו עליו את כל המסים. זה רק יגרום להתייקרות נוספת ולא מוצדקת של מחירי השוק שתפגע ברוב הציבור שרחוק מדיני השמיטה וממאבקי הרבנים, ואנחנו משתדלים כעת למזער את הנזק עד כמה שאפשר".
תגובה ראשונה מהמחנה החרדי השמיע ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) בוועדת הכספים: "לייבא מכשירים אלקטרוניים בלי הגבלה מותר ורק לא יבוא שנועד לשמור על מצוות התורה"?
לפנייה לכתב/ת 
