איך לסלוח לשטן? בוב אירסיי - מיהודי לאנטישמי

כבד את אביך ואת אמך היא אחת המצוות החשובות ביותר בדת היהודית. אולי זאת הסיבה שרוברט אירסיי התנער ממנה...

"הוא התגלמות השטן עלי אדמות" אמרה אמו איליין לפני מותה, "הוא גנב את כל כספנו ואמר שלום. לא אכפת לו ממני. אפילו לא ראיתי אותו ב-35 השנים האחרונות. בעלי צ'ארלס שלח אותו לקולג'. אני ארגנתי את החתונה שלו, זה עלה חמשת אלפים דולר. כשבעלי חלה וקיבל התקף לב, הוא ניצל זאת. הוא לא אדם טוב. הוא היה ילד רע ואני לא רוצה לדבר עליו".

אז מי זה אותו רוברט אירסיי מקולל?

בעיני אמו, הוא בן סורר. בציבור האמריקני הוא יזכר כאדם שגזל את את קבוצת הפוטבול הקולטס מבולטימור והעבירה לאינדיאנפוליס על משאיות, בלילה חשוך אחד ב-1984, כשהוא מותיר אחריו עיר המומה ושבורת לב בבוקר למחרת. בינואר האחרון, עשר שנים בדיוק מאז נפטר בשיבה טובה, חגג בנו ג'ים אירסיי אליפות ראשונה לקבוצה מאז אותו מעבר למדינת אינדיאנה. ניצחון של רוחו של אבא בוב? ממש לא. אירסיי הבן מייצג תפיסה שונה לגמרי. כפי שהוא עצמו מודה בראיון מיוחד ובלעדי ל-ynet.

ג'ים אירסיי. הבן השלים את המלאכה עם זכייה בסופרבול (איי.פי)

זה הזמן לעשות הכרה עם משפחת אירסיי, או שמא יש לקרוא להם בשמם המקורי, משפחת ישראל. בני הזוג היהודים-הונגרים, צ'ארלס ואיליין ישראל, היגרו לארצות הברית בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בניסיון להתחיל חיים חדשים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, החליפו השניים ב-1931 את שם משפחתם לאירסיי.

ברוך בואך לעולם, רוברט ישראל

שמונה שנים לפני כן, ב-5 במרץ 1923 נולד בנם בכורם רוברט. השטן בהתגלמותו הארצית, לפי אמו. כך חשבו גם אביו, אחיו רונלד, תושבי בולטימור ורבים ממאמני ושחקני הקולטס לאורך השנים. כולם סבלו מנוכחותו של בוב השתיין הבוגדני, השקרן והלא מי יודע מה אנושי הזה.

"אבי מת כשהייתי צעיר מאוד והיינו עניים מאוד" סיפר בוב אירסיי בראיון, אחרי שנטל את השליטה בבולטימור קולטס מקארול רוזנבלום ב-1972. ובכן, תחקיר קצר של 'ספורטס אילוסטרייד' לאחר שהבעלים השנוי במחלוקת העביר את הקבוצה לאינדיאנפוליס, הבהיר עד כמה הוא שנוי במחלוקת...עד כמה אי אפשר להאמין לשום מילה שלו.

מסתבר כי אביו של אירסיי מת ב-1984, כשבוב עצמו היה בן 61. לא שזה עניין אותו במיוחד, הוא ניתק כל קשר עם אביו, מאז יצא את משרדו בטריקת דלת שלושים שנה לפני כן. הגוזל פרש כנפיים ועף, והשאיר מאחוריו קן הרוס. אירסיי, נטל נכסים מהעסק של אביו ופיתה כמה עובדים להתחיל מפעל חדש משלו לייצור מזגנים לרכב – עסק זהה לזה של אביו. עסק מתחרה, שגרם לקריסתה הכלכלית של משפחתו.

"אחי ניסה להוציא את אבי מהעסקים. בוב ממש עבד בשביל להרוס את אביו שלו. ממש בחור חביב…הוא מעולם לא בא לקראתנו", סיפר אחיו רונלד, שנטש את לימודיו במכללה כדי לנסות להציל את העסק המשפחתי (שקרס שנתיים וחצי לאחר מכן), "בפעם האחרונה שהיה לי קשר איתו, זה היה לפני חתונתי. הוא נתן לי עשרה דולרים כמחווה לאירוסיי. החזרתי לו מיד את הכסף ואמרתי כי הוא לא יוזמן לחתונה כדי לא לגרום למהומה. הוא אמר: "עשה מה שתרצה, ילד. עליך לבחור. אתה יכול לבוא איתי, או להישאר איתם. אמרתי לו שאין פה התלבטות ואמרתי לו להתראות".

"הוא לא היה אבי, הוא היה אבי החורג" תירץ בזמנו אירסיי את מעשיו. "מעולם לא ראיתי אותו שוב. פשוט ויתרנו על זה. הם לא התקשרו אליי ואני לא התקשרתי אליהם. לא קיבלתי ממנו ולו מטבע אחד. פשוט יצאתי לבד ועשיתי זאת". מאז ומתמיד סיפר כי הקים את העסק מהלוואה בסך 800 דולר, שקיבל מאישתו הארייט - עוד לבנה בחומת השקרים שאירסיי הקים סביבו ועזרה לו לשמר את הבדיה על ילד עני שהפך למיליונר במו ידיו. תחקיר ה'ספורטס-אילוסטרייטד' פירק את החומה הזו, לבנה אחר לבנה.

שקרים, שקרים ועוד שקרים 

ארט פטקיו, עיתונאי זוכה פרס פוליצר מהשיקגו סאן-טיימס, שהיה שותפו לחדר של אירסיי בשנתו הראשונה באוניברסיטת אילינוי, סיפר כי כסטודנט צעיר הציע מועמדות לאגודת הסטודנטים היהודית, משהו שאירסיי הכחיש בטענה שהיה עני מדי. לטענתו, הגיע לאגודה כשוטף כלים. פטקיו: "אביו היה נוהג להטיף לו על ערכו של כסף. היה לו מבטא אירופי כבד ואני זוכר אותו אומר: 'בני, זכור שכסף לא גודל על העצים'. אבל הוא בהחלט לא היה עני".

גם העובדות שהצטברו בתחקיר לא ממש שינו לאירסיי, שמקפיד להצהיר כי הוא אינו בן לעם ישראל. "אם אני יהודי, איך זה שאני חבר בכל כך הרבה מועדונים של גויים? (לאחר שהשתלב בקהילה העיסקית בשיקגו, אירסיי היה חבר במועדוני גולף ומסגרות חברתיות אחרות). אני קתולי והתחתנתי בכנסיה בשיקגו. אפשר לבדוק".

ובכן, הבדיקה העלתה שאירסיי התחתן ביוני 1947 בבית הכנסת שולום בשיקגו. הטקס בניהולו של הרב לואיס בינשטוק ומומן על ידי אמו. "היו לי שתי חתונות" ניסה אירסיי להסביר. "זו היהודית היתה בשבילו (אביו). אולי אמי התגיירה, איני יודע. היו לי בעיות לדעת מי אני ומה אני. הכל כל כך מבלבל בחיי. כמעט ולא היו לי חיי משפחה". התכחשותו של אירסיי לחתונתו היתה עוד ניסיון להתנער ממורשת משפחתו ויהדותו.

תיקים באפלה

"אחרי שבוב עזב את העסק של אביו, הוא התחיל להסתיר את יהדותו" נזכר ג'ין בדנארז, שעזב עם בוב את המפעל של אביו, "איני יודע מה גרם לו לעשות זאת, אולי היתה זאת דרך להתכחש לאביו. מעולם לא נתקלתי באיזושהי אפליה במפעל". עובד אחר סיפר: "שמענו הרבה סיפורים על כך שהוא עכברוש, אבל ידענו שאם נלך איתו, נצא ווינרים".

ואכן, אירסיי הצליח כאיש עסקים עצמאי והפך לכוח משמעותי בתעשיית הרכב בשיקגו, בין השאר על חשבון העסק המשפחתי שהתפוגג כאמור. אבל בכל הנוגע לעסקי הפוטבול שלו, הווינריות היתה ממנו ואילך. הוא פותה להיכנס לענף ב-1971 על ידי מקורבו הבעלים של הבולטימור קולטס, קארול רוזנבלום (עוד איש עסקים מפוקפק ממוצא יהודי שהסתבך בהימורים, שמותו בטביעה יוחסה על פי השמועות לחיסול של המאפיה).

השניים רקמו אז עיסקה סיבובית מוזרה: אירסיי רכש את הלוס אנג'לס ראמס ב-19 מיליון דולר והעביר את השליטה עליה לרוזנבלום, שלא היה אהוד במיוחד בבולטימור, והחליף בתמורה בעלות על הקולטס עם אירסיי. תחילה ראתה בו התקשורת המקומית סוג של מושיע וכך גם השחקנים, המאמנים והאוהדים. לא לקח זמן רב עד שגילו כי הבעלים החדש הוא הדבר הרע ביותר שיכל לקרות לקבוצה.

אוהד בולטימור. העיר מעולם לא סלחה לאירסיי על הנטישה (איי.אף.פי)

לא משנה מי היה המאמן, אירסיי פשוט לא היה מוכן לשים בו את מבטחו. אף אחד לא היה חסין מזעמו של הבוס השתלטן. דון מקאפרי, הווארד שנלנברגר, ג'ו תומאס, טד מרצ'יברודה, האל האנטר, פרנק קוש, רוד דאוהאוור, רון מאייר ורבים אחרים, כולם הסתכסכו עם אירסיי, כולם עזבו את הקבוצה בטריקת דלת, מבוזים, פגועים וכעוסים. המערכת התקשתה לתפקד בהתאם למצבי הרוח המשתנים של העומד בראש הפרמידה. כפי שקרה למשל במקרה ההזוי הבא:

במהלך משחק בפילדלפיה בעונת 1974, זעם אירסיי על התצוגה הכושלת של הקווטרבק מרטי דומרס ודרש מהמאמן שנלנברגר שיחליפו. המאמן הוותיק סירב ודחה את הניסיון של הבוס להתערב בשיקוליו המקצועיים. לאחר ההפסד בסיום, נכנס אירסיי לחדר ההלבשה והודיע לשחקנים כי מאמנם פוטר ויוחלף במנכ"ל ג'ו תומאס. השחקנים הגיבו בכעס והביעו מחאתם הקולנית.

בינתיים שנלנברגר, ששמע את הקולות הרמים שעלו מחדר ההלבשה, שאל את דובר הקבוצה ארני אקורסי מה קרה. "אני חושב שהוא פיטר אותך כרגע" אמר אקורסי. דקות ספורות לאחר מכן, אירסיי הודיע זאת אישית לשנלנברגר ההמום ויצא החוצה כדי לשבת בלימוזינה שלו.

בינתיים המנכ"ל תומאס ניסה גם הוא לברר על מה המהומה בחדר ההלבשה. "מה קורה פה לעזאזל?" שאל את אקורסי. "זה עתה רוברט פיטר את הווארד" ענה הדובר, "וזה לא נגמר בזה, הוא מינה אותך כמאמן". תומאס המופתע נאלץ לקבל עליו את התפקיד למרות שלא הכיר ולו תרגיל אחד בספר התרגילים של הקבוצה. את העונה הוא סיים עם מאזן מביש של 12-2…והודח.

מסריח מאלכוהול, ואנטישמיות 

"הוא שיקר ורימה והיה גס רוח, הוא היה בוב אירסיי" סיפר ברט ג'ונס, כוכב הקולטס בשנות השבעים, שלא ידע נחת מהבוס החדש למרות היותו הנכס הגדול ביותר של הקבוצה, "אין לו שום מוסר. זה עצוב שהוא חבר לליגה". מה הפלא שג'ון אלוויי, מגדולי שחקני הפוטבול בכל הזמנים, סירב לשחק בבולטימור שבחרה בו בדראפט ב-1982? הוא הצהיר כי הוא מעדיף כבר לשחק בייסבול מאשר לשרת את אירסיי, שבסופו של דבר העבירו לדנבר ברונקוס, שם עשה לעצמו קריירה מזהירה שארכה 17 שנים.

אלוויי (משמאל) לצד ביל וולש האגדי. נמלט מידיו של אירסיי (איי.פי)

שנה עברה מאז פרשת אלוויי, ואירסיי כמעט וטרפד את הסיכוי לצרף רוקי מבטיח אחר, ורנון מקסוול, בגלל שחצנותו הגסה, שנחשפה במלוא כיעורה. במהלך המשא ומתן עם סוכנו של השחקן הצעיר, בוב כהן, החל אירסיי במתקפה מילולית קשה כנגד כהן שנגעה במוצאו היהודי. התקפה שהביאה להפסקת המגעים באופן זמני. "כל שאמרתי לו זה שאני לא רוצה שייהד אותי למוות (Be jewed to death)", הסביר אירסיי, "הוא נעמד על רגליו. ולמרות שהתנצלתי, מר כהן עשה מזה עניין גדול. לא התכוונתי לשום דבר, זה בסך הכל ביטוי".

להגנתו של אירסיי יש לומר כי כמה מחבריו הטובים ביותר היו יהודים. בראשם מייקל צ'רנוף, עו"ד יהודי מסורתי שהיה איש אמונו, יד ימינו ממש. לרוע המזל, גם כששכח מירושלים ומורשתו היהודית, וכשיד ימינו נשכחה, לשונו של אירסיי לא נדבקה לחכו. היה זה האלכוהול אליו הלך והתמכר, ששיחרר את חרצובותיה והפך אותו לפחות ופחות נסבל. "היתה לו בעיית שתייה" קבעה אשתו הראשונה הארייט, "איני יודעת למה הוא מתנהג כך, אולי היתה לו ילדות קשה".

הארייט היתה מהאנשים הקרובים ביותר לאירסיי. השניים עברו ביחד לא מעט טראגדיות, שהדתיים שבינינו ייחסו אותם אולי למחיר חטאיו של אירסיי כלפי אלוהיו וסביבתו. בנו הבכור תומאס סבל מפיגור שכלי ומת בגיל צעיר, בתו רוברטה נספתה בתאונת דרכים ב-1971. בגיל 14 היתה במותה. למרות שהשניים עברו לא מעט ביחד, הגיע היום בו זנח בוב גם את הארייט לטובת אישה צעירה יותר, ננסי.

בוב אירסיי בחברת בנו הצעיר ג'ים. קרע במשפחה (Indianapolis Star)

הבשורה על כך שבעלה נפרד ממנה, הגיעה להארייט שלושה ימים אחרי יום הולדתה ה-64, בעת שביקרה את תומאס במוסד בפלורידה. בוב, שנישא לה 38 שנים לפני כן באותו בית כנסת בשיקגו, פשוט ניצל את היעדרה כדי לצאת מהבית מבלי לתת הסברים, בלי להרים אפילו טלפון. היתה זו משפחתה שדיווחה לה על המתרחש מאחורי גבה.

שכרון הכוח 

"הבעלות על קבוצת פוטבול, גרמה לו להיות שיכור כוח" סיפרה הארייט, "בין הכוח שלה וחיבתו לטיפה המרה, הוא הפך להיות גועלי. הוא נהג להשפיל שחקנים ומאמנים כשהוא זועם. היה מתפרץ לחדר ההלבשה, צועק וגורם למהומה. במקום לשאול לשלומם של השחקנים, הוא היה מתגרה בהם. הוא היה אומר דברים מרושעים, אבל הוא התנהג כך רק כשהיה שותה".

תחת השפעת האלכוהול, ניסה אירסיי להכחיש גם את השמועות על גירושים צפויים מהעיר בולטימור בינואר 1984. במסיבת עיתונאים מאולתרת אליה הופיע כשהוא תחת השפעה, כשהוא מקלל את הכתבים סביבו, ממלמל שטויות ותוהה: "מה אתם עושים פה? אני לא מבין מה כל הסיפור הזה. אין לי שום כוונה להעביר מפה את הקבוצה המזוינת". כחודש וחצי לאחר מכן, במחטף חסר תקדים בתולדות הספורט האמריקני, אירסיי והקולטס נטשו את העיר לטובת אינדיאנפוליס.

הקולטס מבקרים כאורחים בבולטימור? גם זה קרה (איי.פי)

ב-28 למרץ, באישון לילה, הועמסו טונות של ציוד על 12 משאיות והועברו למושבה החדשה של הקולטס בבירת מדינת אינדיאנה. אירסיי עשה זאת שוב, נטש את הבית והשאיר מאחוריו את העבר, הזכרונות והמורשת. כמו עם אביו, גם פה הוא הוציא את העיר בולטימור מעסקי הפוטבול ל-12 שנים, עד שארט מודל החליט בצעד דומה ליטול את הבראונס מקליבלנד ולהביאם העירה כבולטימור רייבנס.

והקולטס, הם חוו כמה מהעונות הגרועות שלהם תחת בוב אירסיי באינדיאנפוליס ולמרות ניסיונותיו הנואשים של בנו ג'ים בן ה-25 להכניס מעט סדר והגיון לניהול הקבוצה, אחרי שמונה כמנכ"לה מיד אחרי הנטישה. אחרי עשור של כשלונות, מינה אירסיי את ביל טובין ב-1994 כדי שיפקח על פעילות של בנו. ג'ים הצעיר נטל את השליטה בקבוצה שנה וחצי לאחר מכן, בעקבות שבץ מוחי שתקף את אביו.

אבות אכלו בוסר

בעונה שלאחר מכן, הגיעו הקולטס לשיאם מאז עברו לאינדיאנפוליס, כשהגיעו מרחק ניצחון בודד מהסופרבול והפסידו לפיטסבורג סטילרס. ב-14 בינואר 1997 מת בוב אירסיי והשאיר את הקבוצה בידיו הבטוחות יותר של בנו, שהפך רשמית לבעלים הצעיר ביותר בליגה, אחרי מאבק משפטי באשתו השנייה של אביו, ננסי.

ג'ים אירסיי חוגג את הזכייה בגביע וינס לומברדי (Indianapolis Colts)

קיצו של עידן? אפשר להגיד. מאז שירש את הקבוצה, הקולטס הפכה לקבוצה ווינרית. כזו שאירסיי האב יכל רק לחלום עלייה. בשנה שעברה כאמור, הניף ג'ים אירסיי את גביע וינס לומברדי, אחרי ניצחון על שיקגו ברס בסופרבול. בדרך למעמד הרם ביותר של הספורט האמריקני ניצחו הקולטס בבולטימור את הרייבנס. "אומרים שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ" התבדח הבן, "זה נכון, אלא אם כן העץ צומח על מדרון תלול".

ובכן התפוח הרחיק הרחק מהעץ וסביבו צמח גן נפלא ומטופח. אבל ג'ים זוכר את אבא וסולח לו, שטני ובוטה ככל שיהיה. כבד את אביך ואת אימך....זוכרים?