מסורבת גט 18 שנה יוצאת לקרב
תמר, אם לשישה ילדים, נכנסה ל"קריירת הגירושין" שלה בשנות ה-30, ויצאה ממנה רק באמצע שנות החמישים לחייה. זאת, מבלי להתייחס לשנים שקדמו לפתיחת תיק הגירושין, בהן סבלה תמר מהתעללות. בבתי הדין טוענים כי יש מעט מסורבות? בואו וקראו את הסיפור שמכנים ב"מרכז צדק לנשים" כ"מזעזע ביותר שנראה בבית הדין הרבני". עכשיו הגיע זמן הפיצוי
תמר (שם בדוי) היתה מסורבת גט במשך 18 שנה. אשה קטנה ועדינה עם נשמה גדולה וכוחות נפש עצומים שנאבקה במשך שנות דור מול בעל עקשן וממסד אטום לחלוטין. עורכת-הדין סוזן ווייס העומדת בראש "מרכז צדק לנשים" עם ותק של למעלה מ-20 שנה במקצוע, מכנה את התיק הזה "המזעזע ביותר שראיתי בכל שנות עבודתי בבית הדין הרבני".
כבר לפני כעשר שנים, כאשר העברתי את החומר לידיה של סוזן, היא טענה כי "בית הדין מתעלל באשה האומללה הזו באופן קיצוני ביותר. מישהו צריך לתת על כך את הדין". הסיפור של תמר הסתיים אחרי שבעלה עיגן אותה במשך 12 שנה ובית הדין עיגן אותה שש שנים נוספות, בהם עיכב את הגט שלה. כל זאת, למרות שהיה בידה פסק-דין לחייב את הבעל בגט והוכחות לאלימותו.
תמר, אם לששה ילדים, אשר גידלה ופרנסה לבד, נכנסה ל"קריירת הגירושין" שלה בשנות השלושים לחייה, ויצאה ממנה באמצע שנות החמישים לחייה. זאת, מבלי להתייחס לשנים שקדמו לפתיחת תיק הגירושין, בהן סבלה תמר מהתעללות פיזית ונפשית קשה ביותר מצד הבעל ("הייתי מרפדת את האמבטיה במגבות וישנה שם עם דלת נעולה"). כל מה שתמר ביקשה הוא להתגרש מבעלה מבלי לוותר על פסקי הדין שניתנו בבית המשפט האזרחי (שאושרו שוב ושוב בבית הדין הרבני). כאשה דתיה, תמר לא יצאה ל"דייטים" בכל השנים הללו, ויכלה רק לחלום על בילוי או על חיים משותפים עם גבר אחר.
שנות חייה של אשה אינן הפקר! קשה להאמין שבמדינה מתוקנת אשה תצטרך לחכות כל כך הרבה שנים כדי להשתחרר מכבלי נישואין כושלים. הזכות של נשים לחיים של כבוד וחופש הם מעיקרי הערכים של החברה בישראל ומעמודי התווך של הדת היהודית. תמר היתה בבתי דין באשדוד, רחובות חיפה ובבית הדין הגדול. היא היתה בבתי משפט שונים כולל בית המשפט העליון – וכל זאת ללא הואיל. הבעל לא פושע או אדם מטורף; הוא לא ברח מן הארץ או נעלם; הוא אפילו לא ערמומי או מתוחכם. הוא פשוט היה עקשן וידע לחזור על המילה "לא" בכל דיון ובכל ערכאה. מדינה שלמה מתכופפת ל"לא" של בעל אחד עלוב.
קצת מאוחר, אבל עדיין לא התייאשנו מלקבל כאן קצת צדק. "מרכז צדק לנשים" כבר מגיש תביעות נגד בעלים סרבנים שאמללו את נשותיהם שנים רבות, אבל החידוש עתה הוא בתביעה נגד הגורם הממסדי האחראי. "מרכז צדק לנשים" יודע, ומצר על כך, שלדיינים יש חסינות ואי אפשר לתבוע אותם באופן אישי, אולם את משרד המשפטים – האחראים על הדיינים – ניתן לתבוע.
בשבוע שעבר הגישו עו"ד סוזן ווייס מ"מרכז צדק לנשים" ועו"ד יפעת ביטון מ"תמורה" תביעה בסכום של 4,600,000 שקל נגד משרד המשפטים על רשלנותם הפושעת של בית הדין בתיק של תמר. אנחנו מקווים בכך להבהיר למשרד המשפטים ולאחראים על מה שנעשה בבתי הדין הרבניים שאיננו מוכנים יותר לוותר או לטייח את מה שמתרחש בבית הדין הרבני. לא מתקבל על הדעת שאשה תפעל ללא לאות במשך 18 שנה להתגרש, מבלי שבית הדין אפילו הפעיל על הבעל סנקציות. אם בתי הדין מבקשים להרשות זאת אז לכל הפחות שהמדינה תפצה את הנשים הנפגעות הללו בכסף, על אובדן השנים על הצער ועל הסבל שהיה מנת חלקן.
אנו קוראים לנשים אשר חשות שנמנע מהן הצדק במשך שנים רבות בבית הדין הרבני לבוא אלינו על מנת לבחון אם ניתן למפרע לדרוש, באמצעות תביעה נזיקית, שיפוצו בכסף בגין הפגיעה בהן.
רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390
