משולש הזהב: הפיצות הכי טובות בתל-אביב
פנו דרך לפיצות של המילניום השלישי: מעוטרות בקרם ארטישוק, בייקון, טונה צרובה, סלמון מעושן, פורטובלו, גורגונזולה, פרושוטו ותאנים. יעל גרטי הקריבה את הדיאטה ובדקה איזו פיצה הכי טעימה בעיר
מקום ראשון | מקום שני | מקום שלישי | מקום רביעי | |||
מקום חמישי | מקום שישי | מקום שביעי | מקום שמיני |
בשורה קולינרית מרטיטה בימים אלה את העיר הגדולה: פיצה-גורמה. תורים ארוכים משתרכים בשעות הערב ליד "טוני וספה" בצפון רחוב דיזנגוף, בהמתנה לפיצת בייקון או פיצת קפְּרֶזֶה; ב"אייסברג-וולקנו" השוקקת חיים בנמל נרשמת התלבטות בין פיצת סלמון מעושן לפיצת גורגונזולה, פרושוטו ותאנים; עוד ועוד פיצריות נפתחות, והעיר - כמרקחה.
אם פעם הסתפקנו בפיצות עבות, מעוטרות ברסק עגבניות ופטריות או זיתים מקופסה, הרי שכיום המגמה השלטת מכתיבה בצקים דקיקים, עליהם מככבים זיתי קלמטה, פטריות פורטובלו טריות, בייקון, קרם ארטישוק וטונה צרובה.
"אכן מורגשת התעוררות בגזרת הפיצה", מודה ארז שטיך, אחד מבעליה של רשת 'ביתא פיצה', "העניין בפיצות האיכותיות הולך וגובר, בעקבות ההתקדמות הקולינרית הכללית בארץ. טעמו של הקהל בפיצות השתבח- והוא דורש כיום פיצה ממרכיבים איכותיים".
"המתרחש בתחום הפיצות בארץ הוא חלק מגל עולמי", מספרת עפרה גנור, אחת הבעלים של 'אייסברג-וולקנו', "ניתן לראות במסעדות של וולפגנג פאק ומריו בטאלי בארצות הברית ובמסעדות במילאנו כיצד חזרה הפיצה לככב במרכז. פיצה היא לכאורה מאכל מאוד בסיסי - אך בעל פוטנציאל הצטיינות כאשר נעשה שימוש במרכיבים איכותיים".
ארוחת בוקר. פיצה בנדיקט, "אייסברג וולקנו" (צילום: אבי גנור)
על ארבעה דברים עומדת הפיצה
על ארבעה דברים עומדת פיצה טובה: בצק טוב, רוטב טוב, תוספות עשויות כהלכה – וחיבור נכון בין כל המרכיבים.
1. הבצק
חלפו הימים בהם הסתפקנו בפיצות עבות מבצק בלתי-מתוחכם: הפיצות החדשות מקדישות תשומת לב רבה לעוביו ולאיכותו של הבצק, ומסעדנים משקיעים הון ברכישת ידע אותנטי בתחום.
עבה או דקה? בדיקה קלה שערכתי בקרב חבריי גילתה שהפיצה הדקיקה היא הפופולארית יותר. אם בתל אביב המגמה השלטת היא פיצות דקיקות, מחוץ לעיר נדמה שעדיין מולכות בכיפה הפיצות הבינוניות בעוביין, או העבות. "כיוון שרחוב לילינבלום הוא אזור בילוי שמנקז אליו צעירים מכל ערי השדה", מספר ארז שטיך מ'ביתא פיצה', "אני נתקל כאן באנשים מנתניה ומראשון לציון שמגלים פליאה נוכח הפיצה הדקה, שכן הם אינם רגילים אליה ואף מתייחסים אליה כסוג של רמאות ("מה זה הפיצה הדקה הזו? אתה חוסך עלי בבצק?"), בעוד התל אביביים רגילים לבצק הדק, שכן 'פיצה פינו', 'איל פיצאיולו' ו'עגבניה' קיימות בעיר זה מכבר".
2. הרוטב
אם פעם הסתפקנו ברוטב שהוכן מרסק עגבניות מקופסת שימורים, כיום משתמשות הפיצריות האיכותיות ברוטב שמיוצר מעגבניות תמר המיובאות מאיטליה בקופסאות שימורים איכותיות, ללא חומרים משמרים וללא טעמי לוואי. יש, כמובן, גם מי שמייצרים רוטב מעגבניות טריות. "לא יותר זול לקנות עגבניות בארץ ולרסק אותן?" אני שואלת את טל שטרן, אחד הבעלים ומנהלה של 'טוני וספה', שרוכש קופסאות עגבניות תמר מיובאות. "אכן יותר זול", עונה טל, "אך יורם ירזין, שותפי, התעקש על כך שנייצר כאן פיצה בדיוק כמו באיטליה".
3. התוספות
פעם יכולנו לבחור בין פטריות מקופסה לזיתים מקופסה: כיום מבחר התוספות על גבי הפיצה התל-אביבית מבלבל: בייקון ומוצרלה; קפּרזה; קרם ארטישוק (שמיוצר מארטישוקים שמיובאים מאיטליה ועולים הון עתק), טונה צרובה, מוצרלה והאם; גורגונזולה, פרושוטו ותאנים; פורטובלו, פטריות שמפיניון טריות, גורגונזולה ובצל סגול; נקניקיות חריפות וצ'ילי ירוק, סלמון מעושן וגבינת שמנת, ועוד. "כיוון שאנחנו לא חלק מרשת", אומרת עפרה גנור מ'וולקנו', "ואיננו מחויבים לכשרות – אנחנו יכולים להשתמש במגוון רחב של מרכיבים, שיוצר עבורנו יתרון קולינרי משמעותי".
לכל התוספות היוקרתיות יש, כמובן, מחיר: אם בירושלים מחירו של משולש פיצה עם תוספת הוא 11 שקלים – בתל אביב מחיר משולש הוא 15 שקלים. "אי אפשר לעשות פיצה עם מוצרלה אמיתית ולגבות רק 11 שקלים למשולש כמו בירושלים", אומר ארז שטיך מ'ביתא פיצה', "אנחנו משתמשים במוצרלה % 100 של 'גד' ולא בחיקויים, וקונים כל יום שפע של ירקות טריים מהשוק".
העידן החדש של הפיצולוגיה מביא עמו גם בשורה בגזרת ה"אורגנו-פלפל צ'ילי-טבסקו" שמצויים כמעט על כל שולחן במרבית הפיצריות בארץ. "אייסברג וולקנו" אינה מציבה את השלישיה הקבועה הזו על שולחנותיה. "אין בהם צורך", קובעת עפרה גנור, "הפיצות עומדות בפני עצמן, אך אם תתעקשי- תקבלי". בירושלים, אגב,לצד פטריות זיתים מקופסה, ימתינו לכם תבלינים מאוד מוזרים ובלתי רלוונטיים בפינת התיבול: רוטב צ'ילי מתוק, זעתר, שומשום ועוד. ראו הוזהרתם.
4. החיבור בין המרכיבים
יש הבדל עצום בין פיצה שנהגתה על-ידי שף (ע"ע וולקנו" או "טוני וספה") ומיוצרת כמכלול מאוזן של מרכיבים וטעמים - ובין פיצה שמורכבת במקום משידוך אקראי (ע"ע "פיצה פינו") בין פיצת עגבניות ששכבה בוויטרינה עם חצילים שטוגנו זה מכבר.
הביטוי "תפסת מרובה לא תפסת" רלוונטי כאן במיוחד, שהרי אין די בבחירת מרכיבים איכותיים ורצוי לשמור על מינונים הגיוניים ועל קשר בין המרכיבים. פיצה טובה אמורה להציג איזון בין עובי הבצק, כמות הרוטב- והתוספות המונחות עליו.
הפיצות הטובות ביותר בתל אביב
יצאתי לטעום פיצות, תוך הצבת מגבלה אחת בלבד: פיצריות בלבד - ולא מסעדות שמגישות (בין היתר) פיצה. במרבית הפיצריות (להוציא שתיים) טעמתי את הפיצה מבלי להזדהות ככתבת, ואם צילמתי - עשיתי זאת אחרי שקיבלתי את הזמנתי.
לא בכדי מתמקדת בחירתי בשמונה פיצריות בעיר הגדולה: ארבע פיצריות שנבדקו בירושלים ושתיים נוספות באזור השרון נמצאו, למרבה הצער, בלתי ראויות להמלצה. הבשורה הקולינרית, כמו בשורות קולינריות רבות בארץ, יוצאת מתל אביב; כולי תקווה שבמהרה בימינו אנו תמלא הארץ פיצריות משובחות.
אייסברג וולקנו, נמל תל אביב
עצמו את העיניים ודמיינו: כיכר מרוצפת, רחבת ידיים; מזרקת מים גדולה, פיצריה גדולה, מעוצבת ויפה; מוזיקה איטלקית מרגיעה, רוח סתווית מלטפת ופיצות מופלאות.
רומא? פירנצה? מילאנו? לא. נמל תל אביב, בין "גלידה מונטנה" ל"הנגאר 11". הכירו נא את "אייסברג-וולקנו", פיצריה-גלידריה גדולה (70 מקומות ישיבה) וחדשה, שמאחוריה עומדים אבי ועפרה גנור (ע"ע מסעדת "מנטה ריי") ודלית ואילן בר (ע"ע גלידת "אייסברג"). האחרונים חיו במשך שנים אחדות באיטליה (אילן אף עבד כפיצאיולו, מתברר); החברוּת והרצון ליצור דבר-מה יחדיו הולידו את המיזם החדש. "רצינו להקים מקום שלא יבייש את הסועד", מספרת עפרה גנור, "שיתן כבוד לפיצה". על הפיצות היצירתיות חתומים יחדיו אילן בר והשף דורון לוראן (30), שהחל לעבוד במטבחי מסעדות כבר בגיל 16 ועבד במסעדת "ארפֶּז'" הידועה בפאריס, בחיקו של השף אלאן פּסאר. בתפריט: פיצה בייקון עם קרם בטטה ותפוחי אדמה מוקפצים בחמאה; פיצה עם מוצרלה, האם, רוטב בשמל וביצה עין; פיצה בנדיקט, שמכילה מוצרלה, תרד, בייקון וביצה עין, ועוד. אני התענגתי על פיצה אדומה עם פטריות פורטובלו, שמפיניון ומוצרלה ופיצת "שלוש ושליש" שמכילה מוצרלה, גורגונזולה, פרמזן, סנט מור, אגוזי מלך קצוצים ועלי רוקט - שהיא לא פחות מגאונית. המחיר: 38-45 שקלים לפיצה אישית בקוטר 32 ס"מ. אם ילד נרטב מהמזרקה - אפשר לבקש מגבת, ואם למישהו קר- אפשר לבקש סוּדָר.
- "אייסברג וולקנו", כיכר המזרקה, נמל תל אביב, טלפון: 03-6026000. לא כשר.
מתוחכמת. פיצה סלמון של אייסברג-וולקנו (צילום: אבי גנור)
איל פיצאיולו
צמודה לגלידריית "דולצ'ה מלודי" ברחוב בן יהודה שוכנת "איל פיצאיולו": קטנה, נחבאת אל הכלים – אבל גדולה. לפני עשר שנים היא הוקמה בסיוע אופה מקצועי שהגיע מאיטליה, ולפני שש שנים נרכשה על ידי שי מיכאלי, שמגלה כיום שאיפות התפשטות. בתפריט: פיצות רוקט יחודיות, פיצה נפוליטנה, פיצת אנטיפסטי, פיצה ביאנקה ועוד. טעמתי משולש פיצת פטריות (15 שקלים) שהציג איזון מושלם בין בצק דקיק מאוד, רוטב טוב ופטריות שמפיניון טריות, שטופלו היטב. כמה פשוטה - ככה טובה.
- "איל פיצאיולו", רח' בן יהודה 122, תל אביב, טל' 03-5239846. כשר.
איזון מושלם. פיצה פטריות של איל פיצאיולו (צילום: יעל גרטי)
ביתא פיצה
מאחורי "ביתא פיצה", שהוקמה לפני שלוש וחצי שנים, ניצבים ארז שטיך, גידי כהן ושף הרשת נועם אופן, שלמד את רזי הפיצה מדינו סרטיראני, עִמו עבד ב"ג'ויה". "אנחנו מקפידים על החומרים הטובים ביותר", מצהיר ארז, "עגבניות תמר מאיטליה, זיתי קלמטה איכותיים, לא מעגלים פינות". ההשקעה? ניכרת בהחלט. טעמתי משולש פיצת אנטיפסטי (13 שקלים): על בצק דקיק ששוליו מעט תפוחים. מעל רוטב חביב נחו המון ירקות, שטופלו היטב: קישוא, עגבניית שרי, פלפלים, תירס, זיתי קלמטה, זיתים ירוקים, בצל וגבינה בולגרית. ומה הלאה? "אנחנו מקווים להתרחב לנקודות נוספות ברחבי גוש דן", מגלה ארז.
- "ביתא פיצה", רח' לילינבלום 21, תל אביב; נמל תל אביב, טל' משותף לשני הסניפים: 1599-509090. לא כשר.
טוני וספה
בצומת הרחובות דיזנגוף-ירמיהו, שהפך לאחרונה שוקק-חיים, שוכנת "טוני וספה", פיצריה חדשה ממפעלות האחים ירזין ("מוזס", "עד העצם", זוזוברה" ו"צ'ימיצ'נגה" ז"ל) שנפתחה לפני 3 חודשים. השם עושה כבוד למאֶסטרו אליו נשלח השף לאון אלקלעי כדי ללמוד את רזי הפיצה הרומית; המרכיבים עושים כבוד למסורת האיטלקית: קמח לפיצה מאיטליה, גבינות איכותיות ועגבניות מרוסקות מאיטליה. למרות שהבצק הוא אותו בצק והטיפול בו הוא אותו טיפול, אין אחידות בעוביו: חלק מהפיצות דקות וחלקן עבות. "התוספות משפיעות על הבצק", מסביר טל שטרן, מנהל המקום ואחד הבעלים. פיצת קפרזה ופיצת פטה-עגבניות התגלו כמעולות, פיצת הפלפלים התגלתה כטובה מאוד, פיצת פרימוורה (פטריות, עגבניות ורוקט) ופיצת הפטריות התגלו כחביבות, ופיצת ארבעת הגבינות - אִכזבה עם הרבה מדי בצק ומעט מדי טעם. "זה פשע שאת לא אוכלת בייקון", אמרה מ' כשזללה בשקיקה פיצה ביאנקה עם בייקון ומוצרלה מעושנת. המחיר: 85 שקלים לק"ג (3/4 מגש גדול לערך), לכל סוגי הפיצות.
- "טוני וספה", רח' דיזנגוף 267, תל אביב. טל' 03-5460000. לא כשר.
פשע לא לאכול. פיצה בייקון של טוני וספה (צילום: יעל גרטי)
עגבניה
רשת "עגבניה", שבעליה סירבו בתוקף להחשף, הוקמה לפני כשבע שנים. הפיצה שמציעה הרשת מורכבת מבצק דקיק, פריך וטעים מאוד, רוטב נחמד ותוספות עשויות כהלכה. המחיר: 15 שקלים למשולש - שמהווה רבע מגש.
- "עגבניה", רח' שינקין 19 (טל' 03-5256666), רח' אבן גבירול 31 (טל' 03-6205675) , רח' אבן גבירול 88 (טל' 03-5299890), דיזנגוף סנטר (טל' 03-6202859), מרכז עזריאלי (03-6955727), תל אביב. כשר.
בזילי.קום
"אכלתי שפיץ - קיבלתי בלבלה", זהו הסלוגן של הפיצריה הכי מגניבה (כלומר: מאאגניבה) בעיר. מוזיקה מצויינת מושמעת ברקע, הכסאות- גבוהים, האווירה- סטלנית, וכשזורקים מטבע לכוס של הטיפים מופעלת סירנה. מאחורי המקום מסתתר גיל אולשטיין (44), במאי פרסומות בדימוס ("החיים גלגלו אותי") שהקים את הפיצריה הזו לפני 7 שנים, במקום בו שכנה חנות הברגים של אביו. שימו לב לצורתה המהפכנית של הפיצה: היא מגולגלת בקצותיה, כך שהיא דקיקה ברוב שטחה - ותפוחה בקצותיה, המשוחים בשמן זית ומנוקדים בשומשום. "הרעיון לעשות כך את הפיצה הגיע בעת משמרת משעממת במיוחד", מספר אולשטיין, "עובדת אחת ואני היינו כאן בדד והתחלנו לשחק עם הפיצה. להפתעתנו זה תפס. בדרך כלל אנשים מוותרים על אכילת הקצה של הפיצה, כאן הם פוצחים דווקא בקצה ומעמיקים פנימה". טעמתי משולש פיצת חצילים (15 שקלים): הבצק היה דקיק ופריך, הרוטב היה טעים, החצילים היו קלויים ולא שמנוניים - ויחד עם המשולש הוגשו קערית רוטב עגבניות ("אם בא לך להוסיף") וקערית פסטו, שהוסיפו רעננות לקצותיה של הפיצה. תכניות התרחבות? "יש ויש", מגלה גיל, "בתל אביב בלבד".
- "בזילי.קום", רח' פלורנטין 2, תל אביב, טל' 03-6812047; שד' חן 52, תל אביב, טל' 03-6913399. לא כשר.
מהפך! שומשום בקצוות של בזילי.קום (צילום: יעל גרטי)
ביג מאמא
הפיצריה הידועה, שהוקמה לפני 17 שנים על ידי משפחת קווינטנר וששכנה עד לא מזמן בשוק הכרמל, סגרה את שעריה בשל ויכוחים עם העיריה בנוגע לשיפוצים שנדרשו בבניין.
בכתובת החדשה בשכונת מונטיפיורי, מציעה "ביג מאמא" שרותי משלוחים וטייק אווי בלבד. "העתיד פתוח", אומר סטיבן בר-נר, אחראי משמרת במקום, "אנחנו מתעתדים לעשות כל מיני דברים מעניינים". והפיצה? עודנה מעולה, דקה, מעוטרת ברוטב טעים ובתוספות עשויות היטב (ע"ע בטטות ובצל או פלפלים קלויים) או מעט פחות (ע"ע חצילים, שמנוניים מדי). 36 שקלים לפיצה מרגריטה (ללא תוספות) אישית, 62 שקלים לפיצה מרגריטה משפחתית.
- "ביג מאמא", רח' הנציב 5, שכונת מונטיפיורי, תל אביב, טל' 03-5107805. טייק אווי ומשלוחים בלבד. לא כשר.
עודנה מעולה. הפיצה של ביג-מאמא (צילום: יעל גרטי)
פיצה פינו
מי שטוענת לבכורה בארץ בתחום האפיה על לבנים היא רשת "פיצה פינו", שהוקמה בשנת 1984 על ידי משפחת קוניו. "הפיצה נאפית ממש על לבנים, עם אש", אומר ז'ק חזן, אחד הבעלים, "ולא על מסוע או על מגשים שנחים על גבי לבנים". כל המרכיבים מיוצרים, לדברי חזן, במקום – ויש גם המצאה יחודית בשם "פשטיפיצה", להלן: פיצה ממולאת ("זה להיט"). טעמתי משולש פיצת חצילים (13 שקלים) שכלל חצילים מטוגנים, שהיו שמנוניים מדי והודבקו בצורה לא מוצלחת על גבי פיצה מרגריטה. אחרי שהסרתי את החצילים גיליתי בצק דקיק וטעים מאוד, רוטב חביב וגבינות לא מוצלחות במיוחד, ועדיין - מדובר בפיצה טובה.
"פיצה פינו", רח' אחימאיר 21, מרכז שוסטר, רמת אביב ג', טל' 03-6417674; רח' בן יהודה 169, תל אביב, טל' 03-5228165. כשר.
המצאה ייחודית. הפשטיפיצה של פיצה פינו (צילום: יעל גרטי)
פספסנו את הפיצה הכי טובה בתל אביב? טקבקו את זה!