יו"ר הכנסת שמכור לאוכל פולני

"מהו המשותף לחלב ולהזדמנות, ומה בין אפיקומן לדעת?", כך שואל פרופ' שבח וייס באחד מספרי החידות שפירסם בעבר (התשובות בהמשך). שנים שיעשע יו"ר הכנסת ה-13 במשחקי לשון וכחובבם המושבע מצא גם לשאר מנעמי החיך פינה חמה בלבו. "בפולין האמינו שילדים קטנים צריכים לאכול הרבה שומן כי זה נחמד שהם שמנמנים", נזכר וייס בימי ילדותו. "גרנו ליד כלבו עם בשרים ומוצרי גבינה, וסבתא שהתגוררה בסמוך לא הפסיקה לפטם אותי".

שנתיים נמשך המסע לארץ ישראל. "בדרך אכלנו בעיקר 'קונסרבים' – שימורים - וחלב מרוכז בשפופרות, שעד היום אני אוהב מאוד. אני זוכר שבירקות המשומרים שנתנו לנו ארגוני הסיוע נתקלתי אז בפעם הראשונה כי אצלנו בבית בפולין הכל היה אורגני, ישר מהשדה".

בהגיעו ארצה נקלט וייס הנער בפנימיית "הדסים", שם עשה תורנויות מטבח. "הכל היה נקי ואסתטי. אנחנו שטפנו את הכלים. אהבתי מאוד לעבוד במטבח. יואל, הטבח הייקי שיבח אותי תמיד, אבל שנים מאוחר יותר אשתי המנוחה אמרה שאני לא שוטף טוב", הוא צוחק.

בשנת 1952 עלו גם הוריו ארצה, ועימם טעמי ילדותו הבלתי נשכחים. "אני זוכר שאמא נהגה להכין פשטידה מהמון ביצים ומעט קמח, מתובלת במלח. זה נראה כמו פיצה. שנים אחר כך עוד הלכתי לאחותי, שהייתה גאונית בזה, כדי לאכול מן הפשטידה הזאת".

ואיך אפשר בלי הצימעס – "התאהבתי בגזר עם הצימוקים של החותנת ולא גיליתי לאמא" – בלי הצ'ולנט – "היא שמה בפנים שזיפים יבשים וזה עולמי" – או הגפילטע פיש – "אני אוהב את הראש, אבל לא נעים לי כשהוא מביט עליי, אז אני לא מסתכל לעברו כשאני אוכל".

פצ'קה-מצ'קה

או במילים אחרות: ביצה מקושקשת. המתכון להצלחתה, אומר יו"ר הכנסת לשעבר, הוא בתנועות הטריפה העקביות של הביצים בעודן מקרישות במחבת, שכן "אחרת אין זה פצ'קה-מצ'קה אמיתי".

2 ביצים

1/2 כף חמאה

קמצוץ מלח

5 כפיות מים

1. ממיסים חמאה במחבת ומחממים אותה עד שהיא מאבדת מצבעה.
2. טורפים את הביצים היטב, מוסיפים מים ומתבלים במלח.
3. יוצקים את הבלילה למחבת ומטגנים על אש קטנה תוך כדי בחישה נמרצת. מגישים.
   

סלט ביצים

4 ביצים קשות

1 בצל קצוץ דק

כף שומן אווז

מעט מלח

1. מועכים את הביצים הקשות בעזרת מזלג. מוסיפים את הבצל ומערבבים.
2. מתבלים את התערובת במלח ומוסיפים משומן האווז. בוחשים ומגישים.
   

הארה: יש המתבלים את הסלט במעט מיונז ובחרדל, ומטגנים את הבצל טרם הוספתו לעיסה.

כריכוני ברינזה

"את הכריכים הללו הכינה לנו אמא כשיצאנו לפיקניק", נזכר פרופ' וייס. "את הפרוסות היא חתכה בעובי 3 ס"מ ועליהן שמה חמאה – אל תשאל כמה – ועוד גבינה ודגים. זה סנדוויץ' עולמי. עד היום אני מכין אותם לעצמי ושותה לצדם מיץ אשכוליות".

1/2 כיכר לחם

100 גרם חמאה

250 גרם גבינת ברינזה

2 קופסאות סרדינים

1. פורסים את הלחם לפרוסות עבות, ומושחים כל אחת מהן בשכבה נדיבה של חמאה.
2. מעל שמים כמות נאה של גבינה וסרדינים. מגישים.