הולנד: הגרסה למתקדמים

כמעט לכל אחד יש את המדינה החביבה עליו, כזו שרק עצם המחשבה עליה מעלה חיוך על פניו. ישנם פרנקופילים, חובבי תרבות צרפת, שלא תוכלו לומר לידם מילה רעה על פריז, ואילו אני, שנים רבות הייתי אנגלופילית - מעריצה מושבעת של כל דבר שהגיע מהאיים הבריטים. עד שהתאהבתי אהבה ממבט ראשון בשכנה ממזרח - הולנד.

השנה החלטתי לעשות מעשה ולהעמיק את הקשר. כך יצאתי לראות אזורים קצת פחות תיירותים במזרח המדינה, ועל הדרך גם התוודעתי לתרבות הפנאי של ההולנדים.

מחוזות חלדרלאנד ואופראייסל, נמצאים כשעה מזרחית מאמסטרדם, ואלו הם המקומות היחידים כמעט שבהם תוכלו לפגוש יערות, במדינה שנראית כמו פרסומת לשדות ירוקים אינסופיים בהם רועות בנחת פרות שמנות.

בהולנד הקטנה והצפופה טבע פראי אינו עניין של מה בכך. הניצול האינטנסיבי של הקרקע, לא הותיר הרבה מהחי ומהצומח המקוריים של הולנד. היערות, שגדלו בעבר באדמותיה החוליות של המדינה נכרתו, ואת מקומם תפסו שיחים. בשנים האחרונות מתקיימות באיזור חלדרלאנד ואופראייסל תוכניות ייעור שפעילותן מזכירה את פעילות קק"ל שלנו.

הרבה יותר מתרבות פנאי

בשל מיעוט היערות, הולנדים רבים מוצאים, אם כך, את האיזור הנ"ל כמצויין לחופשתם השנתית, אליה הם נוהגים לצאת בשתי צורות אופייניות: קמפינג וכפרי נופש. הם לא ממש בעניין של נופש בסגנון "הכל כלול" בטורקיה, אלא דווקא יותר במה שמזכיר את הנופש בקיבוצים אצלנו בארץ (אולי בגלל זה מתנדבות הולנדיות הרגישו בקיבוץ כמו בבית).

להכיר מקרוב את שושלת המלוכה. ארמון "הט לו" (צילומים: מיכל בן ארי)

אנחנו, המפונקים, בחרנו להתמקם בכפר נופש, אחד מיני רבים, בסמוך לעיר אפלדורן (Apeldoorn). הבקתה שלנו שכנה ממש בלב היער ובכל בוקר זכינו לביקורים משמחים של ארנבות וסנאים.

מילה נרדפת לתרבות הפנאי ההולנדית היא אופניים. אפשר אולי לומר שאופניים הם הרבה יותר מתרבות פנאי, זוהי דרך חיים וחלק בלתי נפרד מהנוף. כל הולנד מרושתת בשבילי אופניים וכך גם אתרי הנופש בכולם ניתן לשכור אופניים.

אחד המקומות המומלצים לדיווש הוא הפארק הלאומי "דה הוחה ולואה" (De hoge veluwe) הנמצא דרומית לאפלדורן. בכל אחת משלוש הכניסות לפארק ישנם חניונים עם מאות זוגות אופניים לבנים העומדים לרשות המבקרים, חינם אין כסף.

הפארק הוא שמורת הטבע הגדולה ביותר בהולנד שאמורה לספק למבקרים תחושה בלתי אמצעית של קרבה לטבע. ניתן לרכב לאורך שני מסלולים באורכים 16 ו-25 קילומטרים ולהתרשם מחיות בר, במיוחד איילים ומתערובת מעניינת של ביצות, יערות ודיונות.

באזור הפארק נמצא גם מוזיאון קרולר מולר (Kroller Muller) הנקרא על שמם של אנטון והלן קרולר מולר שתרמו את הפארק ואת המוזיאון למדינה. במוזיאון עבודות של ון גוך, פיקאסו ואחרים וגם גן פסלים גדול ונאה.

אם תרצו להרחיב את ידיעתכם בתחום האופניים? בעיר ניימחן (Nijmegen), עיר אוניברסיטאית עתיקה הנמצאת בדרום מזרח מחוז חלדרלנד, נמצא המוזיאון הלאומי לאופניים בו מוצגים למעלה מ-250 דגמי אופנים.

קריאות התפעלות המלוות בהנצחה דיגיטלית

לא רחוק מדה הוחה ולואה, בפאתי העיר ארנהיים, נמצא אחד המוזיאונים הפתוחים היפים בהם ביקרתי מעודי. המוזיאון, הממוקם ממש בתוך היער, עוסק בפולקלור ההולנדי - למקום הובאו כ-70 בתים שהיו שייכים לתושבי הולנד משכבות כלכליות שונות במאות ה-17 עד ה-19. משחזורם לפרטי פרטים אפשר להתרשם מהאווירה ומאורח החיים ההולנדי באותן השנים.

זהו מוזיאון פעיל, דהיינו כמעט כל הבתים פתוחים לקהל ושחקנים בתלבושות מסורתיות מדגימים את חיי העבר, כמו מלאכת הגיהוץ במכבסה משנות ה-30 של המאה הקודמת. מאידך גם המבקרים מוזמנים לקחת חלק במלאכות האתמול, ולחלוב פרה (מקרטון) או לרכוב על אופנים מתחילת המאה שעברה.

משמרים את העבר במוזיאון הפתוח

מרשימה מאד היא תצוגת החנויות העתיקות ברחוב ההולנדי הטיפוסי, הכוללת בין היתר חנות צעצועים, חנות ממתקים וחנות למוצרים מהקולוניות השונות. אחת האטרקציות של הפארק היא נסיעה ברכבת חשמלית עתיקה, העוצרת בתחנות שונות בפארק. אפשר לרדת בתחנה, להסתובב קמעה בין הבתים ולהמשיך לנסוע ברכבת הבאה.

במוזיאון, אגב, גם תצוגה מרתקת המתעדת את החפצים אותם נוהגים ההולנדים להניח בחלונות בתיהם. תופעה מקסימה זו של אסתטיקה, תשומת לב לפרטים הקטנים ומודעות לסביבה היא אחת הסיבות לאהבתי לתרבות ההולנדית. כל ביקור בכפר או עיירה סוחט ממני קריאות התפעלות המלוות בהנצחה דיגיטלית של אדני החלון המקושטים.

עוד מאפיין תרבותי הולנדי הוא שימור העבר. המוזיאון הפתוח הוא רק דוגמא אחת מיני רבות לדרך בה מתייחסים ההולנדים בכבוד למורשת שלהם ומשמרים אותה. ההולנדים מאד גאים בתקופת הזוהר שלהם עת שלטו בימים. חלק משימור העבר כולל גם הצדעה לתרבויות של הקולוניות השונות שהיו בשליטת הולנד. בניימחן, לדוגמא, נמצא מוזיאון ססגוני המוקדש לתרבות אפריקה. 

חגיגה לבני כל הגילאים

ועוד בענייני מורשת - קחו לדוגמא את נושא העתיקות - עיר שלמה בשם דפנטר (Deventer), מדהימה ותוססת, המוקדשת לעתיקות, בעיקר לצעצועים ישנים. רחובות העיר העתיקה גדושים בבתים הדורים המעוטרים בקירות מגולפים וחלונות מקושטים.  

עתיקות חיות ותוססות בדפנטר

העיר מורכבת מרשת של מדרחובים להולכי רגל בלבד, בהם חנויות קסומות, בעיקר חנויות לצעצועים, עתיקים כמו גם חדשים, חנויות לחפצים עתיקים וחנויות לתקליטים וספרים ישנים. בין החנויות מגוון רב של בתי קפה ומסעדות נעימות. ההמלצה שלי -  לכו ל Volkshuis Deventer, בית קפה אורגני המעסיק עובדים בעלי צרכים מיוחדים. (Kleine Overstraat 97a).

אחד הרחובות היפים ביותר הוא רחוב Walstraat, שבו גלריות לחפצי חן ודברי עתיקות לרוב, ועל חזיתות בתיו מתנוססים ציורי קיר. אל תפספסו את חזיתו של בית מספר 20 המציג אישה משתלשלת מהחלון באמצעות סדין. במרכז העיר נמצאת כיכר גדולה ומאורכת בשם ברינק, בה נמצא המוזיאון ההיסטורי של העיר הממוקם בבניין גותי מרשים. בכיכר מתקיימים שווקי עתיקות, שווקי פשפשים ופעילויות לילדים בחסות מוזיאון הצעצועים של העיר.

מי שמחפש את הנקודה היהודית ימצא אותה ברחוב Golstraat הסמוך בדמות בית כנסת במבנה מפואר בסגנון הולנדי הניצב מול חנות עתיקות יפיפיה.

מוזיאון הצעצועים של דפנטר הוא חגיגה אחת גדולה - ולא משנה בני כמה אתם - בדמות חמש קומות של נוסטלגיה טהורה. קומה אחת מוקדשת לבובות ובה אוסף מרשים ביותר של בתי בובות, בדיוק מהסוג בו חשקתי בילדותי. תצוגות נוספות פונות לבנים שבחבורה ובהן -

רכבות חשמליות, מטוסים, מכוניות צעצוע וכד'. ישנה קומה שלמה המוקדשת למשחקי קופסא, בה אפשר לשחק במשחקי קופסא של פעם, תצוגה של חיות פרווה וצעצועי פח, קומה פעילה ובה הילדים יכולים לבנות בקוביות עץ ולשחק במשחקים שונים, קומה של בנייה בלגו ועוד.

דפנטר היא גם חלק מ"נתיב הצעצועים", דרך המשתרעת לאורך נהר האייסל מ-Vorchten הצפונית, בה יש מוזיאון לבובות תיאטרון, דרך דפנטר מיודעתנו, ממשיך ל-Brummrn, בה נמצאת גלריה מושקעת לצעצועים עתיקים, עם דגש על משחקי הרכבה ומכוניות צעצוע. בעל המוזיאון הוא אספן של מכוניות עתיקות, בקומות הראשונות של הגלריה שוכנת תצוגה (למכירה) של מכוניות קלאסיות משופצות. הנתיב מסתיים ב-Dieren, משכנו של המוזיאון לצעצועים מתחום הקולנוע והטלוויזיה.

הנאה צרופה, ללא ספק

עוד עיירה יפיפיה השוכנת צפונית לדפנטר (בצפון מערב מחוז אוברסייל) הינה חיטהורן (Giethoorn), המכונה גם "ונציה של הולנד". זוהי עיירת תיירות פופולארית, אך ריבוי המבקרים, לא מונע ממנה להישאר נעימה וחיננית. חיטהורן בנויה, רובה ככולה, על תעלות מים ומעליהן גשרים נחמדים המובילים לבתים מטופחים וציורים עם גגות קש וגינות מרהיבות.

ונציה של הולנד. חיטהורן 

אפשר לבלות בעיירה כמעט יום שלם, להתהלך על לאורך התעלות ואפילו לשכור סירה ולשוט ברשת התעלות של העיירה.

הסירות הינן סירות חשמליות המכונות "סירות לחש". במהלך השייט ניתן לעגון באחד המזחים ולצאת להפסקת קפה באחד מבתי קפה החמודים או לשוט עד לאגם ולערוך בו פיקניק.

בחיטהורן גם מספר מוזיאונים, ביניהם מוזיאון Olde Maat Uus המתאר כיצד חיו בכפר לפני 100 שנה. מוזיאון De Oude Aarde המוקדש לקריסטלים, אבנים ומאובנים מרחבי כדור הארץ. חובבי כלי רכב ישנים יוכלו ליהנות ממוזיאון Histomibil.

אפרופו כלי רכב ישנים, מסתבר ששיפוץ ענתיקות הינו תחביב הולנדי רווח. בימי שבת וראשון ניתן לראות שיירות של מכוניות ישנות משופצות שיוצאות יחד לטיול ברחבי האיזור.

בתרבות הפנאי ההולנדית יש גם כמה דברים קצת משונים, אחד מהם הוא ההערצה לבית המלוכה. הייתם מצפים מעם כה יעיל ומסודר שלא יתעסק בשטויות כמו מלכים ומלכות, מצד שני אולי זו הדרך שלהם להתפרק. בכל מקרה, אם גם אתם בעניין, אתם מוזמנים להכיר מקרוב את שושלת בית המלוכה בארמון "הט לו" (Paleis Het Loo ) השוכן בכניסה לאפלדורן ומוקף ביער מכל עבריו.

זהו ארמון מרשים מהמאה ה-17 עם תצוגה של חדרים מרוהטים במיטב האופנה של אותה תקופה, גנים מעוצבים בסגנון של גני ורסאי ואורוות המהוות כיום אכסנייה לכרכרות עתיקות. הארמון תוכנן בשנת 1685 עבור ווילאם השלישי, נסיך הולנדי שהפך להיות מלך הולנד, אנגליה, סקוטלנד ואירלנד, ואשתו מרי סטיוארט, מלכת סקוטלנד. הארמון היה בית הקיץ של שושלת בית המלוכה אורנג' עד שנת 1975. ההנאה הכי גדולה מהביקור בארמון הייתה, לדידי, לשבת בבית הקפה החינני של הארמון, על כוס קפוצ'ינו ופאי תפוחים מקומי בעוד טווסים מלכותיים מתהלכים סביבנו. הנאה צרופה כבר אמרתי?