התנתקות מעזה: מחיר כלכלי או מדיני?

ההתנתקות מרצועת עזה שבשליטת החמאס באה לידי ביטוי בשבועות האחרונים גם בקשרים הבנקאיים. בנק הפועלים ובנק דיסקונט הודיעו כי הם מפסיקים את כל פעילותם מול סניפי הבנקים הפועלים ברצועה. כיוון שבנק לאומי ובנקים אחרים אינם פועלים בעזה, מדובר בהפסקת כל ההתקשרות הבנקאית בין ישראל לרצועה.

ההחלטה הייתה אמורה לצאת לפועל ב-1 בנובמבר, אך בנק ישראל הורה השבוע לבנק הפועלים לדחות את הביצוע ל-1 בינואר 2008. ככל הנראה יורה הבנק בשבוע הבא גם לבנק דיסקונט לעשות כן. עם יישום ההחלטה לא יכבדו עוד הבנקים הישראלים המחאות והעברות בנקאיות מבנקים בעזה, כולל בנקים פלסטיניים מקומיים ובנקים מצריים ובינלאומיים הפועלים ברצועה.

הבנקים גם לא יעבירו לעמיתיהם בעזה שקלים, שכיום משמשים כמטבע העיקרי ברצועה. בבנק דיסקונט אומרים כי הבנק שוקל לנתק קשר גם עם בנקים בגדה, אך לפי שעה ההחלטה מתייחסת לעזה בלבד.

מה המשמעות המעשית של ה"התנתקות הכלכלית" של הבנקים מעזה, כיצד היא תשפיע על המסחר בין ישראל והרצועה, מה תהיה השפעתה על מצב המשק הישראלי, וכיצד תשפיע על המצב הכלכלי והחברתי הקשה ברצועה, ומדוע בנק ישראל חושש מהצעד הזה ומנסה לעכב אותו?

חלק נכבד מהכסף שתושבי הרצועה משלמים בו על הסחורות והשירותים שהם קונים בישראל מגיע מארגוני טרור בעזה. הבנקים חוששים איפוא שנפגעי פעולות האיבה בישראל יגישו נגדם תביעות לפי החוק לאיסור הלבנת הון.

הממשלה מנסה לרכך

דווקא ממשלת ישראל חוששת מהמהלך ומנסה למנוע אותו. לשכת ראש הממשלה, בנק ישראל ומשרד האוצר מנהלים מגעים עם הבנקים בניסיון לגבש יחד גרסה מרוככת של הגזרה.

בבנקים אומרים כי לגורמים הממשלתיים אין יכולת לחייב אותם להמשיך את הקשר עם הרצועה. זאת משום שההחלטה על הנתק הכלכלי היא החלטה עצמאית של הבנקים, לפי פרשנותם לחוק איסור הלבנת הון. הבנקים הם חברות פרטיות, ואם אינם מעוניינים לעשות עסקים ברצועה או סבורים שאסור להם לעשות זאת, הממשלה אינה יכולה לחייב אותם להמשיך. ואולם, בבנק ישראל אומרים כי לבנק יש סמכות להתערב באופן שבו יתבצע השינוי, ולוודא שלצד השני - הפלסטינים - יינתן מספיק זמן להתכונן. "הבנקים צריכים, למשל, לאפשר לעמיתיהם לכבד צ'קים דחויים", מסבירים בבנק ישראל.

במגעים בין הגורמים הממשלתיים לבנקים נבחנת בין השאר האפשרות שהבנקים הישראלים יחרימו את הבנקים הפלסטינים, אך ימשיכו לעבוד עם בנקים זרים - מצריים ובינלאומיים - הפועלים בעזה. בפגישה לא רשמית שקיימו השבוע מנהלי הבנקים עם שר האוצר, רוני בר-און, אמרו המנהלים לשר כי הם חוששים לעבור על החוק והציעו, ספק ברצינות, כי יישארו בעזה תמורת "חסינות מתביעות".

מה גורם לממשלה להתגייס נגד ההתנתקות הכלכלית? משיחות עם גורמים במערכת הפוליטית, עולה שהמניע הוא מדיני יותר מאשר כלכלי. "הנזק הכלכלי של מהלך כזה הוא שולי", אומר גורם ממשלתי המעורה בנושא, "מה שמדאיג באמת את ההנהגה הן ההשלכות המדיניות של מהלך כזה. בממשלה מודעים לעובדה שככל שהעוני בעזה מחמיר, החמאס מתחזק והמצב הביטחוני מתדרדר". עוד אומרים גורמים ממשלתיים, כי עדיין לא ברור מה יהיו ההשלכות של ההתנתקות מבנקים זרים הפועלים בעזה על מעמדה הבינלאומי של הבנקאות הישראלית.

גורמים בבנק ישראל מכחישים שלהתערבות הבנק בתהליך יש מניע פוליטי ואומרים שהכל נעשה ממניעים כלכליים ומינהליים.

"הכסף ממילא מתחת לבלטות"

הפלסטינים עצמם, כך עולה בשיחות עם גורמים שונים בקרבם, אינם חושבים שהמהלך יחמיר את מצבם הכלכלי, בעיקר בגלל שהוא חמור מאוד בלאו הכי. "אני לא מאמין שיקרה דבר כזה", אומר מנכ"ל איגוד היצואנים הפלסטינים, מג'די חליל, "הבנקים הזרים לא יתנו להם לעשות את זה. הם יכולים לנתק את הקשרים עם הבנקים הפלסטיניים, אבל הם לא יכולים להודיע פתאום שהם לא מקבלים צ'ק מ'ערב בנק' למשל. יש להם הסכמים, ערבויות, מבנה עבודה תקין. בנק דיסקונט הוא בנק שעובד בעולם וצריך לעבוד לפי הכללים המקובלים בעולם. הוא לא יכול פתאום לעשות ברוגז עם בנק בינלאומי בגלל שיש לו סניף בעזה".

ומה יעשו הלקוחות של הבנקים הפלסטינים במקרה כזה?

"הלקוחות שלהם כבר בורחים מהם. מי שעוד נשאר לו כסף, עובר לבנקים הזרים. אני מעריך שרק שליש מהכסף בשטחים נמצא כיום בבנקים פלסטיניים".

האם ייתכן שבנק ישראל חושש ממהלך כזה בגלל שהוא עשוי לקלקל את היחסים עם בנקים זרים?

"זה נשמע מאוד הגיוני".

ואם הבנקים הישראליים אכן יפסיקו לעבוד עם כל בנק שפועל בעזה, אלו השלכות יהיו לכך על הכלכלה הפלסטינית ועל העוני ברצועה?

"זה לא יקרה. בכל מקרה, קשה להשפיע על מצב העוני ברצועת עזה, כי גם היום הוא גרוע מאוד. המפעלים העזתים כמעט לא מייצאים לישראל גם כך בגלל הסגר ובלי קשר להחלטת הבנקים הישראלים".

מרבית הפלסטינים משתמשים בחיי היום-יום בשקלים. כיצד הם יקנו במכולת?

"רוב הפלסטינים בעזה בכלל לא משתמשים בבנק אלא מחזיקים את מעט הכסף שיש להם בבית מתחת לבלטות. כולם מחזיקים הכל, גם שקלים, גם לירות מצריות, גם דינרים וגם דולרים. כשייגמרו השקלים, יעברו לקנות במטבע אחר".

מי משלם עבור החשמל?

ישראל מספקת כיום לרצועה את הדלק וחלק מהחשמל והמים. בימים האחרונים אנו עדים להפסקות חשמל יזומות מצד ישראל ברצועה בעקבות שיוגר הקאסמים, אולם לא מסיבה כלכלית.

"אספקת הדלק, החשמל והמים לרצועה מתבצעת מאז השתלטות החמאס תמורת כסף שאינו מגיע מעזה", מסביר גורם במשק האנרגיה, "איש אינו סומך על הממשלה בעזה. חלק מהכסף עבור החשמל והדלק מגיע ממשלתו הפלסטינית של סאלם פיאד בגדה. באופן פרדוקסאלי, תושבי הגדה מסבסדים את התשתיות בעזה. במקרה שגם לפיאד אין במה לשלם, מקזזות החברות הישראליות את הכסף מכספי המסים שישראל גובה מפלסטינים ומהסיוע שהאיחוד האירופי מעניק להם".

הרשות הפלסטינית היא אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר של ישראל. לפי הערכות התאחדות התעשיינים, רכשו הפלסטינים בשנת 2006 סחורה ישראלית בהיקף כולל של 1.5 מיליארד שקל (כולל דלק וחשמל), ואילו הישראלים רכשו סחורה פלסטינית בכחצי מיליארד שקל. אלא שרוב-רובה של הפעילות הזאת מתבצעת גם כיום בין ישראל והגדה: הקשרים הכלכליים עם עזה כבר הרוסים ממילא. 

עד תחילת האינתיפאדה, ניהלה עזה יחסי מסחר ענפים עם ישראל. תעשיינים ישראלים החזיקו מפעלים משגשגים באזור תעשייה סמוך למחסום ארז, הפלסטינים החזיקו עשרות מפעלים באזור תעשייה נוסף סמוך למחסום קרני, וכמעט כל המפעלים התקיימו ממכירות בישראל. מרבית המפעלים קרסו במהלך האינתיפאדה.

עם עליית תנועת החמאס לשלטון בתחילת 2006 היא הקטינה את היקף השחיתות ברצועה והצליחה להחזיר את הסדר לרחובות, וחלק מהמפעלים חזרו לתפקד. אבל בעקבות השתלות כנופיות חמאס על הרצועה בקיץ האחרון החליטה ישראל לסגור את מעבר קרני למעבר סחורות. כדי למנוע מפלסטינים ברצועה למות מרעב וממחסור בתרופות, השאירו את מעבר סופה פתוח, אך הם מתירים להעביר דרכו מזון ותרופות בלבד.

"העסקים באמצעות ארגוני הסיוע לא יפגעו"

"אני לא בטוח שנרגיש בשינוי גדול אם הבנקים יתנתקו מעזה", אומר שלמה שרון, יו"ר איגוד המשלחים ומשנה למנכ"ל חברת הלוגיסטיקה UTI, "המצב גרוע מאוד גם כך ואני בספק אם הוא יחמיר מאוד בגלל איזושהי פעולה של הבנקים. היקף העסקאות הוא גם כך קטן מאוד מאז שקרני סגור. חלק מהייצוא לרצועה מתבצע באמצעות ארגוני הסיוע, כמו אונר"א. הארגונים קונים את המזון והתרופות בישראל במטבע זר, והם יוכלו לעשות זאת גם בעתיד.

"הנפגעים העיקריים יהיו יצואנים ישראלים המוכרים מזון ותרופות בעצמם דרך מעבר סופה. אם תהיה התנתקות של הבנקים, הם לא יוכלו למכור יותר ברצועה כי הפלסטינים לא יוכלו לשלם להם. מבחינתם, מדובר במכה קשה, אך מבחינת כלל המשק הישראלי והפלסטיני מדובר בתוספת קטנה יחסית לנזק גדול שכבר נעשה".

האם אין עסקאות יצוא דרך מעבר סופה במסווה של סיוע הומניטרי?

"אני לא יודע. ייתכן שכן, אבל האיסור על העברת כספים לא ימנע אותן כי הן נעשות במטבע זר. הבעיה היא הפוכה: יש פלסטינים רבים שאינם תומכי חמאס, שזקוקים ליחסים הכלכליים עם ישראל כדי להמשיך להתקיים. המצב שלהם הופך מרע מאוד לגרוע ביותר".

התעשיינים חוששים: הזמני יהפוך לקבוע

בהתאחדות התעשיינים לעומת זאת חוששים שהתנתקות הבנקים תחמיר מאוד את המצב. "מדובר בצעד קשה מאוד, גם לאוכלוסייה ברצועה וגם לכלכלת ישראל", אומר דני קטריבס, האחראי על סחר החוץ בהתאחדות.

כרגע המעברים סגורים וכמעט אין מסחר עם הרצועה גם ככה. מה כבר ישתנה?

"אנחנו מקווים שסגירת המעברים היא צעד זמני שנובע מצרכים ביטחוניים ושהם ייפתחו בקרוב. נתק בין הבנקים עלול להפוך את המצב הגרוע הזמני למצב קבוע. בנוסף, כיום יש בעזה סחורה עזתית שתקועה וצריכה לצאת לישראל וסחורה ישראלית שעדיין לא קיבלנו עליה תמורה. הרבה עסקים יתקעו אם לא נוכל לשלם ולקבל כסף על הסחורה הזאת. זה צעד מסוכן גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך".  

האם החששות של התעשיינים מהפסדים הם אלה שגורמים לממשלה להתערב נגד המהלך? "ספק רב", אומר גורם ממשלתי, "עם כל הכבוד לתעשיינים וכל ההבנה לצרכים שלהם, מעורבים כאן גורמים כבדי משקל הרבה יותר מכמה עשרות מיליוני שקלים".

בהכנת הכתבה השתתפו צבי לביא ואבי שאולי.