"זה נעים, אל תדאגי", התחנן שי
הכל התחיל מסקס רגיל וטוב של שני סטודנטים עייפים בתקופת מבחנים. הפורפליי המוכר, התנוחות הקבועות, ערב במגרש הביתי. ואז פתאום החליט שי לשלוח יד אל הדלת האחורית שלי ושאל אם אפשר להעביר את שאר הכוחות לשם
"לא! קודם כל תגיד לי למה זה כל כך חשוב לך, למה אתה כל כך מתעקש".
שי מתחיל לנוע בחוסר נוחיות, הוא מחייך ונראה שהוא מתחיל לומר משהו, אבל אז הוא שוב מהסס ומשתתק. המבט הנוקב שלי לא ממש תורם למצב.
אני מתחילה להיזכר בחבר הראשון שלי ובערב מוזר ודומה שהיה לנו לפני חמש שנים. גם הוא רצה משהו שבאותו זמן היה לי קשה לתת. בגלל העקשנות שלו זה נגמר, ובסוף הכל היה פשוט יותר עם מישהו אחר.
שי מתחיל להישבר. "תני לי לעשות לך משהו אחר. זה דומה, ואת תראי שאת משנה את דעתך, רק תני לי לנסות".
אני בוחנת אותו במבט חושד ומתחילה לנוע אחורה בצורה משונה עד שאני פוגשת את הקיר. "אתה לא מתקרב לשם. אין סיכוי". הפחד אוחז בי.
"זה נעים אל תדאגי", מתחנן שי, אבל אני מודאגת, פחות מהאקט עצמו כמו מהעקשנות וההתמדה שלו.
הכל התחיל מסקס רגיל וטוב של שני סטודנטים עייפים בתקופת מבחנים. הפור פליי המוכר, התנוחות הקבועות, ערב במגרש הביתי. אבל אז משום מקום שי החליט לשלוח יד אל הדלת האחורית שלי ולחש באוזני בצורה מביכה משהו אם אפשר להעביר את שאר הכוחות לשם. ניסיתי לרסן את תחושות הסלידה והגועל ולבסוף סיננתי "לא" עוין.
מנהלים מו"מ על השטחים שהוא מעוניין לספח
כן, הרוח יצאה מהמפרשים, הסקס כמובן הושבת עד להודעה חדשה, ותוך דקות ספורות שי ואני בקמפ דיוויד, מנהלים מו"מ על השטחים שהוא מעוניין לספח. טוב, זה לא באמת מו"מ, כי אני כבר בתחילת הדיונים הבהרתי שאני לא מתכוונת לתת שום דבר, אבל שי נראה נורא מרוצה מהרעיון ומהעובדה שאנחנו בכלל מדברים על זה.
הוא ניסה לשדל אותי לסגנונות אלטרנטיביים (צילום: Index Open)
אין לי טיעון או הסבר רציני למה אני סולדת מזה כל כך, אבל ניסיתי לספק מספר הסברים בנאליים שישתיקו אותו, למשל שזה זול ופורנוגרפי, שזה מעשה לא טבעי כי אי אפשר להתרבות דרך יחסי מין כאלה, שזה אלים בעיניי, שזה לא נקי במיוחד, שזה כואב בפעמים הראשונות, וכמובן ההסבר הנדוש והנשי - זה פשוט משפיל.
שי לעומת זאת נימק הרבה פחות (ולפי החיוך המטופש דמיין הרבה יותר), אבל הוא ניסה לשדל אותי "לסגנונות אלטרנטיביים" בתחום. אני מודה, שקלתי לנסות כמה מהם, אבל אחרי כמה דקות של מחשבה הגעתי למסקנה שאני פשוט לא רוצה להידרדר לז'אנר, ושהסיבה היחידה שאולי אסכים לזה תהיה כדי להשפיל אותו קצת, וזה בעצם להידרדר לרמה שלו.
"אני לא מבין את הסלידה", אמר שי בתמימות, כאילו שאני באמת אקנה את זה שזאת הפעם הראשונה שהוא מקבל תשובה שלילית נחרצת על ההצעה המגונה. עם כל הכבוד, אני מכירה את בנות מיני.
"שמעתי שאפילו בחברה הדתית מעודדים לזה"
"זה מאוד מקובל, שמעתי שאפילו בחברה הדתית הרבנים מעודדים לזה. את יודעת, בגלל שהנשים שם יולדות איזה 12 ילדים העניינים קצת מתרחבים..."
בשלב זה התחלתי לחשוש שהחבר שלי בעצם שקרן פתולוגי עם תעודות, אולי אפילו תעודת כשרות. החלטתי להרים טלפון לחברתי הנועזת שירה, שכבר ראתה הכל ועשתה הכל. לתדהמתי המעטה היא ענתה מיד. מסתבר שיש אנשים שמבלים בשלוש בלילה ולא מנהלים דיונים על נושאים אנאליים עם בני זוגם. לתדהמתי המעטה היא גם היתה מנוסה מאוד בתחום והמליצה, למרות שהיתה לה הסתייגות לגבי. היא החליטה שאני לא הטיפוס ושאני לא אהנה מזה, "את ליברלית וכל זה, אבל את רבע פולניה, לא ?" אמרה ברצינות גמורה. הודיתי לה ושלחתי אותה לדרכה.
"יש להם איזה קטע עם זה, הם רואים יותר מדי סרטים לדעתי"
החלטתי להתקשר לחברתי הטובה והממוסדת מיכל. למיכל יש חבר כבר ארבע שנים, הם בטח כבר התחילו להשתעמם ולעשות גם את "זה". מיכל העידה שהפעם הראשונה היתה נוראית, שכאב לה ושזה היה די מגעיל, שהפעם השניה היתה יותר נסבלת, ושבאופן עקרוני היא ממש לא נהנית מזה אבל היא לא רוצה להגיד לחבר שלה, כי הוא יתבאס. "יש להם איזה קטע עם זה, הם רואים יותר מדי סרטים לדעתי. אני מזייפת בדרך כלל, כדי שנוכל ללכת לישון".
בייאוש התקשרתי לנועה, חברתי מהצבא. נועה נתפסה עושה את זה עם קצין חימוש עוד כשהיינו חיילות, והיום היא גרה בתל-אביב, כך שהיא בטח מנוסה. "חשוב לעשות את זה עם הבנאדם המתאים, או יותר נכון עם מישהו שכבר עשה את זה כמה פעמים. אחרת זה יכול להיות די גרוע", אמרה נועה בזהירות. "זה אזור מסתורי ולא צפוי. תוודאי ש-שי כבר היה שם פעם ויודע מה עושים".
חשבתי להתקשר לעוד יועצת, אבל חששתי שאולי זה יבלבל אותי יותר. ובעצם חברות שלי עשו לי סדר בדברים – זה לא מדהים, ואני כנראה לא מתאימה לזה.
את שי זה לא שכנע, אבל גם לא היו לו שום נימוקים למה כדאי לי. השעה היתה מאוחרת והתחשק לי פשוט להפנות לו את הגב וללכת לישון, אבל קצת פחדתי להפנות את הגב... החלטתי לדחות את ההחלטה לפעם אחרת, או מה שנקרא "לישון על זה", אז בינתיים אמרתי לו שאני מסכימה ושאולי אפילו מחר נתחיל לעבוד על זה.
שיקרתי. ברור ששיקרתי.
שי נראה נרגש ומאושר במיוחד. צחקתי ואמרתי לו שלא ראיתי אותו נרגש כל כך מאז הפעם שסיפרתי לו על הטיול השנתי בו אני וחברה שלי התנשקנו במסגרת משחק מטופש. חיוך נמרח על פניו. ידעתי בדיוק מה עובר לו בראש, וגם הבנתי שאכלתי אותה.
האימייל של רוני
לפנייה לכתב/ת 
