מה הייתם עושים עם ערוץ 1?
להחזיר את האמון לעובדים, לסגור ולפתוח מחדש, ואולי בכלל הכל מקורו בהיעדר הסולידריות בחברה? אנשי טלוויזיה בכירים ערכו בפסטיבל ראש פינה מכרז פיקטיבי על ערוץ 1 והציעו את הפתרונות שלהם. "זה מכרז מוזר. אנחנו מתמודדים בו, אבל אנחנו לא באמת רוצים לזכות"
אלו שינויים היינו מחוללים בערוץ 1, לו ניתנה לנו האפשרות לעמוד בראש קבוצה שמתחרה נגד קבוצות אחרות על הזכות לנהל את השידור הציבורי? זה האתגר שהעמיד היום (שישי) ארז טל בפני כבודת אישי טלוויזיה בכירים. שנתיים אחרי קיום המכרז לערוץ 2, נערך היום ניסוי מעניין בפסטיבל ראש פינה: התמודדות דומה, כמו מכרזית, על ערוץ 1. ב"מכרז" השתתפו יורם מוקדי, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, אורי שנער, נשיא קשת לשעבר והעומד בראש חברת אניבום, מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית יפה ויגודצקי וצביקה האוזר, שהיה בעבר אחד המתמודדים למנכ"לות רשות השידור. כל אלה הביאו את הדרכים שלהם להפעלה יעילה של ערוץ 1, וניסו לספק את המענה המוצלח ביותר למשבר הממושך ברשות השידור.
קודם לסגור, אח"כ לפתוח
ראשון שטח את תוכניתו יורם מוקדי, עם הצהרת כוונות שאין מדויקת ממנה לשקף את דעתם של אנשי השידורים המסחריים על הערוץ הראשון. "זה מכרז מוזר. אנחנו מתמודדים בו, אבל אנחנו לא באמת רוצים לזכות". אחרי הקדמה זו, ביקש מוקדי
להציג תוכנית לפיה על הערוץ להיפטר מכל אלמנט מסחרי בתוכה. "אם אין שיקולים מסחריים מדוע לעזאזל צריך שיקופיות חסות?" מוקדי חושב שהפיתרון הוא תפוצה נרחבת של תכני השידור הציבורי בכל אפיק שידור אפשרי, בערוצי הכבלים, הלוויין וכן, גם בערוץ 2 ו-10. כך, הלוגו של ערוץ 1 יראה בכל פלטפורמת שידור. "אם יש ארכיון שאני שילמתי עבורו אגרה, למה שלא נפתח אותו לגמרי?"
"מ-1992 יש ערימות של דוחות שנכתבו על רשות השידור, אבל מעשים – אין", אמר שנער. "שילוב תשתיות הטלוויזיה והרדיו, שתעוגנה במקום אחד, יכול לחסוך עלויות באופן משמעותי מאוד". לפי שנער, נוסף על היות התשתיות הקיימות בלתי יעילות באופן כרוני, הן גם מפגרות טכנולוגית ויש לשדרגן במהירות. לשם כך שנער מציע סגירה ופתיחה מחדש של רשות השידור. לפי תוכניתו, תוקם רשות שידור חדשה, שתמומן מפירוק רשות השידור הקיימת וממכירת נכסיה. את רשות השידור החדשה יש להפעיל, כך על פי שנער, בדומה לאופן בו פועלת זכיינית ערוץ 2 "קשת", שהוכיח עצמו כרווחי ויצירתי מאוד.
מנכ"לית החינוכית יפה ויגודסקי לא הסכימה עם מודל זה של הקמת גוף חדש על חורבות הישן. "זו הדרך הכי קלה מבחינה ניהולית, כלכלית ומיצובית, להתחיל מנקודת האפס כגוף בריא. אבל בדרך זו מוותרים על העובדים". לדבריה, כדי לשקם את רשות השידור, צריך להחזיר את האמון בעובדים ולהחדיר בהם אמון במערכת ובמנהלים. "זה נחמד לפטר 10 עובדים ולקבל פרילנסים, אבל ככה לא בונים אמון. אי אפשר לעבור את הרפורמה בלי ליצור מערכת אמון עם העובדים שחשים מרומים, שחשים שהאדמה נשמטת מתחת לרגליהם, שבאים ליום עבודה וחשים שאין באמת תכלית ליום העבודה הזה".
על כן, לפי התוכנית שהציעה ויגודסקי,שיקום הרשות תלוי בדיאלוג מלא ואמיתי עם העובדים, בלי מסכי ערפל ומעשים במסתרים. "אלה שצריכים ללכת, שידעו בדיוק מה הם מקבלים, ואלה שנשארים שידעו בדיוק מה התפנית שתקרה", אמרה. "התופעה של חוסר ודאות מייצרת סקפטיות וחוסר אמון, כך שהמלה 'רפורמה' הופכת מלה שאין לה שום משמעות. צריך למזער את תקופת אי הוודאות. השבת האמון בין שתי הצלעות - עובדים ומנהלים, יביא להשבת האמון של הצלע השלישית במשולש היחסים הזה - הצופים. החזירו לעובדים את הגאווה המקצועית, כי בלי גאווה המקצועית לא תצליחו לעשות שום דבר".
צביקה האוזר סבור שכל ההצעות שהוצעו לפניו, מנסות לנצח במלחמות של האתמול. "דו"ח צוקרמן היה ב-1997. אי אפשר ב-2007 לעשות את אותה תוכנית, לטלוויזיה של 2018. לא צריך לחשוב בקופסא שאנו חושבים בה היום. צריך לייצר תכנים שיוכלו לראות אותם מחר באייפוד, בסלולר ובכל מקום שהקהל נמצא בו".
האוזר הציע שערוץ 1 ישדר חדשות 24 שעות ביממה. "זה הדבר שהכי מבדל את השידור הציבורי מהשידור המסחרי. אין סיבה להתמקד בעידן רב ערוצי בשלוש מהדורות ביום". בדומה למוקדי, גם האוזר חושב שהערוץ צריך לשתול הפקות שלו בערוצים המסחריים. "אין שום סיבה בעולם שערוץ הילדים לא יעשה את ההפקה שלו לחג שבועות בתקציבי השרות הציבורי".
ואגב ילדים, האוזר מחה על דברים שאמרה דורית ענבר, חברת מועצת רשות השידור, אתמול (חמישי) במסגרת הצגת הרפורמה ברשות השידור בפסטיבל ראש פינה. ענבר אמרה שייתכן ורשות השידור תיאלץ לוותר על ילדים ונוער. לפי האוזר: "זה שדורית ענבר מוותרת על נוער וילדים זה ברמה של מחדל לאומי. למה שרשות השידור לא תפיק למשל ביוגרפיות מושקעות על הרצל ובן גוריון שיוצגו 18 פעמים בשנה, ומחר הבן שלי שלומד בבי"ס יוכל להוריד את התוכן הזה מהאינטרנט, ולא יצטרך לשלם עליו כלום כי זו המהות של שידור ציבורי".
שקלאר: איפה הקולקטיב?
מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, הגיב להצעות הנדיבות בהסתייגות ונראה היה שהוא נכון לקבל את הצעתה של ויגודצסקי. שקלאר טען שנראה שהמציעים לא ממש זוכרים ש-700 מיליון הכנסות רשות השידור נחלקים בין שני ערוצי טלוויזיה ויותר משבע תחנות רדיו, ושמדובר בערוץ המשדר שבעה ימים בשבוע. "אנחנו לא כבלים או לוויין שיש לנו אפשרות למקסם הכנסות". לפי שקלאר, הבעיה של השידור הציבורי נעוצה באובדן תחושת הקולקטיב בחברה הישראלית. "כיום הפרט הוא חזות הכל", אמר. "כך זה בשנים האחרונות. לכן כל מה שיש לו משמעות קולקטיבית נדחק". שקלאר הוסיף ואמר שאם לא תהיה תפיסה אחרת, שיש להחזיר את הערכים הקולקטיביים, לא תהיה תרופה לרשות השידור. "צריך להבין מה קרה לחברה הישראלית ומזה צריך הבין מה קרה לשידור הישראלי".
שקלאר ציין לטובה תוכנית תעודה שמופקות בערוץ מדי שבוע, תוכניות דגל כמו מבט שני, ואת תוכנית התרבות של הערוץ, וטען שלשם צריך הערוץ להפנות את משאביו ולא לדרכים לחיזור אחר צופים. "אבל על ערוץ 1 מסתכלים דרך הפריזמה של הרייטינג בלבד, ודרך זה בוחנים דברים", אמר. "כך לא מסתכלים על ערוץ ציבורי. אי אפשר לקדם מהלכי רפורמה, כשהתקשורת כולה נוהגת ונהנית כל רגע לציין איזה רייטינג נמוך יש לערוץ 1".
לדעת שקלאר את הפיתרון יצמיחו תהליכים חברתיים. "זה מטוטלת. בשלב מסוים ימאס לחברה מחוסר הסולידריות שבה. ואז, יכול להיות שדווקא הברודקאסט ייתן להם משהו בעל משמעות".
