אחים חורגים לישראל
תשובה לשאלה הפשוטה "האם האחים המוסלמים יכירו בישראל?" עוררה פולמוס בתנועה המצרית, ומחוצה לה. בניגוד למסורת של "האחים", אמר אחד מבכירי התנועה כי לו יעלו לשלטון - יכירו בישראל, בהתאם לשינויים בהסכם קמפ-דיוויד. וזאת לא היתה הדעה יוצאת הדופן היחידה שהשמיעה התנועה לאחרונה
שאלה שגרתית, סתמית כמעט, של כתב העיתון "אל-חיאת" הלונדוני גרמה לפולמוס רחב ממדים בתנועת "האחים המוסלמים", ומחוצה לה. האם יש סיכוי שהאחים המוסלמים יכירו בישראל?
את השאלה הפשוטה הזו, שהיא בעיקרה תיאורטית ותשובתה היתה כמעט מובנית מאליה, נשאל ראש הלשכה המדינית של האחים המוסלמים, ד"ר עיסאם אל-עריאן. תשובתו של ראש הלשכה גררה מבול של תגובות. "אם יגיעו 'האחים' לשלטון, הם יכירו בישראלים ויכבדו את ההסכמים", אמר ובאותה נשימה מיהר להוסיף תיקון, "אולם, בהסכם 'קמפ-דיוויד' יחולו שינויים לפי מה שיתאים לנו".
אין לטעות - מדובר בהתפתחות של ממש. אותה התנועה, השוללת את עצם הלגיטימציה של הקמת מדינת ישראל, אותה התנועה שהיא אמה-הורתה של תנועת חמאס, שחרתה על דגלה את המאבק בישראל, מאותת כי בכוונתה להכיר בישראל.
ברור היה שההצהרה הזו לא תוכל להישאר ללא תגובה. בעקבות הפרסום מיהר הבוס, המפקח הכללי של התנועה, מוחמד מהדי עאכף, להבהיר חד משמעית כי לא יקום ולא יהיה: "מעולם לא היכרנו ומעולם לא נכיר (בישראל - ר.נ). במילון שלנו כלל לא קיים מונח ששמו 'ישראל'", כתב בתגובה ששלח לעיתון. "לכולם בתנועה מותר להביע את דעתם, אולם ההחלטה בסופו של דבר היא של המפקח הכללי".
גורמים בתנועה אמרו בהקשר לתשובתו של המפקח הכללי כי "תגובתו מעידה שסוגיית ההכרה בישראל הידרדרה מאיסור מוחלט לעמדה שניתן לחלוק עליה". בעבר פסקו גדולי התנועה, ובעקבותיהם מנהיגיה, שיש להקפיד על איסור מוחלט להכיר בישראל, או בערבית - "חראם, חראם, חראם!".
השאלות האלה - כך נראה - אינן עולות בחלל ריק. נשיא מצרים, חוסני מובארק, אינו נעשה צעיר מיום ליום. גם אם הדיווחים על מצב בריאותו אינם נכונים, ההערכות הן שממילא הקדנציה הנוכחית שלו היא גם האחרונה בנשיאות מצרים. במצב כזה, ובמיוחד לאור ההישגים חסרי התקדים של "האחים" בבחירות האחרונות לפרלמנט המצרי, נראה פתאום טבעי לשאול מהו חזונם אם יגיעו לשלטון. הכרה בישראל היא, באופן טבעי, שאלת מפתח.
אגב, עאכף עצמו השמיע דברים נדירים לפני כשבועיים, כשרמז בראיון שהעניק ליומון "אל-קודס אל-ערבי", היוצא לאור בלונדון, שאפשר כי ברבות הימים תסכים התנועה לקבל נשיא ממוצא נוצרי-קופטי או אפילו, רחמנא לצלן, נשיאה אשה-מוסלמית. מטבע הדברים, גם התבטאות זו גררה אחריה שורה של תגובות משנה.
הכרה בישראל? שהעם יחליט
אך בחזרה לעניין ההכרה בישראל, אם וכאשר. נראה כי אל-עריאן מיהר להבין את האיתותים של הבוס והתיישר לפי העמדה שהוכתבה לו. בראיון שהעניק בשבוע שעבר לעיתון הערבי-ישראלי "מע אל-חדת'", היוצא לאור בתמרה, הוא כבר השמיע את דעתו "המעודכנת".
"אני דוחה באופן נחרץ את הדיווחים הללו (לפיהם "האחים" מוכנים להכיר בישראל - ר.נ)", אמר והמשיך בציטוט מדוייק של הבוס: "'האחים' מעולם לא הכירו ולעולם לא יכירו ביישות הזאת הגוזלת את אדמת פלסטין הטהורה. אנו עדיין עומדים על העקרון שלנו, ואנו סבורים כי המכניזם החוקתי והדמוקרטי לסיום קשרי הנורמליזציה בין מצרים לאויב הציוני, בכל הקשור להסכם השלום שנחתם בשנת 1979, הוא נושא שצריך לשוב אל העם.
"על העם לשאת בהשלכות להחלטה הזאת, והחלטה זו תתקבל על ידי פרלמנט חופשי וגם באמצעות משאל עם חופשי ושקוף. זה מה שיקרה אם 'האחים המוסלמים' יגיעו לשלטון. זאת משום שממשלה אינה יכולה לבטל את הסכם השלום שהיא בעצמה חתמה עליו". נראה שאם קוראים בין השורות, התנועה עדיין משאירה לעצמה מרווח תמרון מסוים בנושא זה.
אגב, במהלך אותו ראיון שוב ניפק אל-עריאן דעות לא שגרתיות במיוחד כאשר כינה את פיגועי ה-11 בספטמבר כ"פעולות טרור לא מוצדקות", וטען כי השתלטות החמאס על רצועת עזה היא "טעות". הוא המשיך והוסיף כי התבטאויותיו של נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד, לפיהן יש למחוק את ישראל מהמפה גם הן לא במקומן. אך בטרם תצאו לחגוג, ראוי לעמוד על הסברו לדעתו זו.
למחוק את ישראל? לא כרגע, אולי בעתיד
"אני סבור שהצהרותיו של אחמדי-נג'אד פוגעות באומה הערבית והמוסלמית. הן נועדו כדי לעודד את העם האיראני ולהביא לתמיכה בהנהגתו, אולם אנחנו כבר סבלנו באזורנו מהצהרות דומות, ונכנסו למלחמות שנגמרו בהפסד משום שלא היתה
הכנה טובה לעמוד מול הפרויקט הציוני.
"עמידה מול הפרוייקט הציוני מצריכה הכנה טובה ואורך רוח, משום שניתן לחסל את הפרויקט הזה רק באמצעות רצון ערבי ואיסלאמי טוב וכולל, בכל התחומים. זאת, באמצעות סיוע לעם הפלסטיני משני צדי הקו הירוק - ערביי 48' וערביי 67' וכן לפלסטינים בתפוצות. אני סבור שאם העם הפלסטיני יקבל סיוע ערבי ואיסלאמי שישיב אליו את מלוא כוחו - או אז המצב יהיה כשר, בתוך פלסטין ההיסטורית ומחוצה לה, להשיב את הזכויות הגזולות, ללא התערבות חיצונית, מעורבות צבאית או הצהרות כאלה ואחרות".
אז האם "האחים" יכירו בישראל? כולם, כך נראה, מיישרים קו עם עאכף, אולי מתוך ההכרה שהסוגיה אינה זקוקה להכרעה מיידית. בכל מקרה, נדמה ש"האחים" משאירים לעצמם קצת יותר מקום להתכוונן.
נתקלתם בדיווח מעניין מהעולם הערבי? אתה יכולים לשתף אותנו באמצעות הדואר האדום
