המדינה: הבניה בחבל לכיש - היערכות לאיום גרעיני

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בדרום צפויה לדון מחר (ב') במאות התנגדויות שהוגשו נגד כוונת המדינה להקים את היישוב מִרְשָם בלב חבל לכיש. היישוב העתידי מיועד לקליטת מפוני גוש קטיף, אך המתנגדים טוענים כי הקמתו תגרום לפגיעה אקולוגית חמורה באזור בעל ערכי טבע ייחודיים.

המדינה נערכה גם היא לדיון ההתנגדויות ומסמך שהוכן במשרד השיכון מעלה טענה מעניינת בתמיכה להקמת היישוב: במשרד השיכון טוענים כי הקמת מרשם חיונית למדינת ישראל כחלק מההתמודדות עם תסריטי איום ביטחוניים, ביניהם איום גרעיני.

החברה להגנת הטבע, שהיא בין הגופים המתנגדים לתוכנית, מתחה לאחרונה ביקורת על תוקפו של השיקול הביטחוני, אותו מעלה בדרך כלל המדינה כנימוק לצורך בהקמת יישובים חדשים. בחברה להגנת הטבע טענו כי הקמת מרשם במיקומו המתוכנן, בסמיכות קרובה וללא חציצה בינו ובין היישוב מעברה השני של גדר ההפרדה, תהווה דווקא נטל ביטחוני.

תשובת משרד השיכון לביקורת זו מגלה את הטיעון האסטרטגי שמאחורי התוכנית להקמת מרשם, לתשומת לב התושבים שצפויים לגור שם. "אכן, כעולה מדברי המתנגד, למחלקת חי"ר, מחלקת טנקים או שני מסוקי קרב יש עוצמת אש ויכולת ביטחונית גבוהה לאין ערוך מזו הגלומה ביישוב", נכתב במסמך.

"יחד עם זאת ראוי להדגיש כי יש להיערך להקניית ביטחון בהתאם לתסריטי האיום הנצפים. בהקשר זה, מדינת ישראל מאויימת, כפי שפני הדברים נראים עכשיו, בחמישה תסריטים בסיסיים: פלישה מאסיבית של דיוויזיות ממדינות ערב, איום של טילים בליסטיים בעלי עוצמת השמדה גבוהה, איום של טילים קצרי טווח ובעלי השמדה נמוכה, איום הטרור ואיום הגרעין.

"בתסריט זה, אפשר שלפיזור האוכלוסין באזורי הפריפריה והספר תהיה תרומה מסויימת להישרדות", נכתב בתשובת משרד השיכון. כלומר, היישוב מרשם יוקם כדי שמדינת ישראל תוכל לפזר את אוכלוסייתה בפריפריה למקרה של מתקפה גרעינית.

החברה להגנת הטבע: מדובר באיום סביבתי, לא גרעיני

את הקמפיין נגד הקמתו של היישוב העתידי מובילה החברה להגנת הטבע, יחד עם כ-8,000 התנגדויות מצד ארגונים כמו עמותת "במקום", "האגודה הגיאוגרפית הישראלית", מדענים, חובבי טבע, תושבי האזור ואזרחים. לדברי איתמר בן דוד, המתכנן הסביבתי של החברה להגנת הטבע, "מדובר באזור שיש בו עושר של יונקים, ציפורים וצומח. זהו אזור אקלים ייחודי המהווה מקום קינון לכמות גדולה מאוד של עופות דורסים, והבנייה שם תהרוס את המסדרון האקלוגי באזור". 

בין המתנגדים להקמת הישוב ניתן למצוא תשעה חוקרי אקולוגיה ואבולוציה, בהם מובילי החוקרים בתחום בארץ. אחד מהם הוא ד"ר יובל ספיר, מומחה לאקולוגיה אבולוציונית, מאוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת חיפה. "הבנייה תהווה פגיעה אקולוגית בקנה מידה ארצי, לא רק מקומי", מבהיר ד"ר ספיר. "הסיבה לכך היא שהאזור יושב על ציר שמחבר את צפון הארץ עם דרומה וזהו 'מסדרון אקולוגי' חשוב. כל קיטוע של בית הגידול יגרום לבידוד של אוכלוסיות בעלי-חיים ולהכחדת זנים".

ההתנגדות להקמת היישוב מרשם, שאמור לכלול כ-390 יחידות דיור בלב השטח הפתוח, כוללת גם התנגדות להקמת היישוב גבעת חזן, שאמור לכלול כ-500 יחידות דיור. "בדקנו ומצאנו כי ישנן כ-4,000 יחידות דיור קיימות או חלופיות באזור שבהן ניתן להשתמש כאלטרנטיבה", אומר בן דוד. כוונתו היא להרחבות מתוכננות של יישובים קיימים דוגמת שומריה ושקף, או ליישובים שעתידים להיבנות באזור בהם כרמית וחרוב.

בחברה להגנת הטבע טוענים כי בהקשר של מרשם, תסריט האימים ממנו צריכה לחשוש המדינה אינו של איום גרעיני אלא איום סביבתי. "מדינת ישראל הולכת להיות המדינה הצפופה ביותר בעולם המערבי לקראת שנת 2020. בנוסף ידוע כי לכל שינוי בשימושי הקרקע (כגון בנייה) ישנה השפעה שבין 18-25 אחוז בהתחממות כדור הארץ. עצוב שקברניטי התכנון, היודעים את מצוקתה של ישראל בכל הנוגע לשטחים פתוחים ולמקומות בילוי ופנאי, נותנים יד להקמת יישוב מיותר נוסף".