צהר, הגיע הזמן להתלכלך בבוץ
חופות מחויכות, הדרכת כלה נעימה ופתרונות לרווקות לא עושים את העבודה, אי אפשר גם לבחור קרב סקסי כמו השמיטה ואחר-כך לנוח. 60 שנה אחרי קום המדינה יש לבנות אלטרנטיבה ממלכתית משמעותית לרבנות, יעל משאלי רוצה שרבני צהר ימחקו את החיוך ויתחילו להתלכלך בבוץ האמיתי
הדיון על השמיטה הוא הרי לא העיקר. השמיטה היא קרש קפיצה מזדמן של הציבור הלאומי-הלכתי (ומסורתי לגווניו) לברר לעצמו איך הוא רוצה לנהל את הממלכתיות ההלכתית שלו. מרגע שהרבנות הראשית הופקרה למתודה החרדית, מזמן שבתי הדין הרבניים מנוהלים ברוח האיסלאם הפונדמנטליסטי, משעה ש"שירותי הדת" המוצעים לאזרח לבושים שחור ומנוהלים פרימיטיבית על ידי אנשי ש"ס או אגודה, שואל את עצמו שומר המצוות (והמסורתי והחילוני) הציוני מה זה החרטא הזה של רבני צהר.
אם הדיון על השמיטה הוא דוגמא, אז תנו לי ללחוש על אוזניכם שאתם נשמעים בינתיים לא רציניים. ברור שאת הקרב הפסדתם בבג"ץ (שופטים חילוניים מכריעים בענייני הלכה? זה אמיתי?), אבל גם הבירור ההלכתי נשמע לכלל הציבור כמו חיפוף הלכתי (נורא מצחיק. בדיוק כמו שעון שבת, מכירת חמץ, היתר מכירה, וכיפה סרוגה על ראש של רב בלי זקן) שנעשה בשביל החילונים האלה שלא יקפידו על שמיטה כהלכתה אז מוטב לנו להתיר להם כדי שלא יעברו על איסור מדאוריתא (במו אוזניי שמעתי את ההסבר הזה). וכל הסבר אחר, שהוצא או לא הוצא מהקשרו, נשמע ממש רע.
אבל העניין שלי הוא לא השמיטה. העניין שלי הוא לברר אתכם האם אתם מתכוונים להוריד סוף סוף את החיוך מהשפתיים ואת הכפפות מהידיים ולהתלכלך בבוץ האמיתי. שנת שמיטה תסתיים בסוף, ומה אחריה? אי אפשר לבחור פה ושם קרב סקסי ואחר כך לנוח.
60 שנה אחרי קום המדינה האתגר העומד בפניכם הוא בניית אלטרנטיבה ממלכתית משמעותית. רבנות ראשית אלטרנטיבית לזו הרקובה והפוליטית, בתי דין תורניים אלטרנטיביים, מועצות דתיות אלטרנטיביות. פשוט אין ברירה. נכון, המדינה לא תתגמל אתכם, לא תכיר בכם, ואפילו תילחם בכם בהתחלה. אבל הציבור... הציבור הקדוש (כל הציבור קדוש, ויבואו גם חרדים) יבקש לעצמו אמת במקום של אמת. ואחרי הציבור תגיע גם המדינה.
ובלבד שאתם באמת מקיימים את המחלוקות לשם שמים ולא נגררים אחרי הפוליטיקה החרדית הנמוכה שכל קשר בינה לבין תורה ומצוות לא קיים. לציבור נמאס ממחלוקות פוליטיות, גם אם הן לובשות איצטלה דתית ומצטלמות טוב (הרב אייכלר מצטלם הכי טוב, אם כבר).
כמו שזה מתנהל עכשיו, הטיעונים הפופוליסטיים של החרדים נשמעים נכונים. חופות מחוייכות, הדרכות כלה נעימות, פתרונות הלכתיים לרווקות וכיוב' לא עושים שום עבודה. השינוי לא יכול להיות תוך עצימת עיניים ושיתוף פעולה עם הרע היסודי שברבנות הראשית והמוסדות הדתיים שנפלו בידי החרדים.
העיקר לא לפחד כלל. אם אתם מאמינים שאפשר לקלקל תאמינו שאפשר לתקן. הצדיקים הגמורים הרי לא מתלוננים על החושך, הם בונים רבנות ראשית.
