בג"ץ נגד פסיקת הרבנות: היתר מכירה - חובה

כמעט חודש וחצי אחרי שנפתחה שנת השמיטה הכריע בג"ץ בשאלת היתר המכירה, והורה לרבנות להעניק תעודות כשרות על פי ההיתר בכל הערים. בפסיקה שניתנה היום (ד') קובעים נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אליקים רובינשטיין ואסתר חיות, כי החלטת מועצת הרבנות הראשית להשאיר את שיקול הדעת בעניין בידי הרבנים המקומיים מבוטלת, ועליה לעשות שימוש בסמכותה על פי חוק והסמיך רבנים אחרים שיעשו כן. בנוסך פסקו השופטים הוצאות משפט לטובת העותרים.

• התגובות: "זהו יום שחור לרבנות"
• הרבנות בבג"ץ: נבטל בהדרגה את היתר המכירה
• ועדת חוקה נגד הרבנות: נשנה את חוק הכשרות
  

"ענייננו כבית משפט הוא תקפותן של ההחלטות נשוא העתירות במשפט המינהלי, ואיננו פוסקי הלכה", מדגיש השופט רובינשטיין בפתח הדברים. בהמשך הוא מצרף סקירה הלכתית והיסטורית מקיפה שכתב בנושא, ומסכם: "גישת הרבנות הראשית מקדמת דנא החל מייסודה בראשית המנדט – וגישת הרבנות המוסדית עוד בשלהי התקופה העות'מאנית, עם חידוש הישוב החקלאי היהודי – היתה למצוא דרך לאפשר לחקלאות היהודית בארץ להתקיים בימי השמיטה ... מכאן היתר המכירה".

השופטים מצרפים לפסק הדין החלטות סותרות של מועצת הרבנות הראשית, שבמסגרת ההכנות לשמיטה קבעה כי "במקום שניתן לצמצם את השימוש בהיתר המכירה נעשה זאת לפי הנדרש, וזאת, כדי לשמור על פרנסת החקלאים, ועל האדמות החקלאיות שישארו בידי יהודים", וכעבור חודשים הודיעה ש"כל רב בעירו והוא בלבד יכול להנהיג את העיר כהבנתו ודעתו בענייני השמיטה".  

בהמשך מבקרים השופטים בחריפות את אופן קבלת ההחלטות במועצה: "בית המשפט רוחש כבוד לרבנות הראשית, ובודאי שאין הוא פוסק בתחום ההלכה ... ואולם אין חולק שהרבנות הראשית היא גוף מינהלי, הכפוף לכללי המשפט המינהלי ... החלטות גוף מינהלי צריך שיתקבלו בהליכים ראויים, ויהיו סבירות ומידתיות ... שינוי במדיניות צריך לבוא לא בדרך של ניסיון 'לשנות מסדרי עולם באבחת הוראה אחת', כפי שאירע בענייננו. שינוי משמעותי כל כך – אם יש לו מקום – גם צריך להתקבל בכובד ראש ובהליך מסודר, ולהיות סביר, מידתי ומנומק. חוששני כי כך לא אירע".

"הרבנות לא שקלה את האינטרסים הלאומיים"

עוד טוענים השופטים לניגוד עניינים של חברי מועצת הרבנות הראשית, שחששו מפגיעה באוטונומיה של הרבניים המקומיים, אך לא שקלו את האינטרסים הכלכליים, הלאומיים והחוקתיים של החקלאים וציבור הצרכנים. "אי אפשר היה שלא לחוש שמאחורי ההחלטה עמדו לחצים עלומים" נכתב בפסק הדין.  

בנוסף קובע בית המשפט כי היה כאן "זילות ההליך" - דיון שנערך ללא השתתפות הרב הראשי לישראל שלמה עמאר ורבני הערים הגדולות, לא תועד, לא ידוע כיצד קויים ונתקבלה בו החלטה שלא נומקה. עוד טוענים השופטים כי משאלים טלפונים ייתכנו רק בעניינים בעלי אופי טכני, אך לא "בנושא מהותי עד מאוד".  

על ההחלטה שהופכת את סוגיית היתר המכירה לעניין מקומי הם כתבו: "לא יתכן כי באותו עניין ייווצר בלבול בלתי אפשרי, שבהרצליה – למשל – ייאסר היתר המכירה, ואך נבוא בחציית רחוב לרעננה ולרמת השרון הצמודות אליה בלא כל הפרדה פיסית – וההיתר פועל, תחת כנפי רב אחר". לטענתם, שלילת סמכות הרב המקומי בנושא אינה פוגעת במעמדו: "כשם שאין הוא מונע מכירת סחורה שאינה כשרה כלל ועיקר, כך גם אין הוא יכול למנוע מכירת סחורה שעליה יופיע מפורשות כי היא כשרה בהשגחת פלוני בהתבסס על היתר המכירה. תופעה זו מתרחשת דבר יום ביומו, שעה שנמכרת סחורה שכשרותה מתבססת על היתרים שונים (אבקת חלב עכו"ם, בישול ישראל ועוד רבות) - וההכרעה האם לקבל את ההיתר נותרת בידי הצרכן המקומי".

לאורך הדיון שהתקיים לפני שבועיים היקשו השופטים שוב ושוב על החלטת מועצת הרבנות הראשית שלא להנהיג מדיניות אחידה בעניין. השופט רובינשטיין כינה את החלטת המועצה "מהפכנית" ואמר כי "היא מרעידה את אמות הסיפים בכך שהיא מבטלת מצב שהיה קיים ב-120 השנים האחרונות" (היתר מכירה). בהמשך הוא תהה כיצד נעשה הדבר במשאל טלפוני וללא ידיעת הרב הראשי לישראל, שלמה עמאר, ושאל "האם הרב עמאר אינו חבר מועצת הרבנות הראשית?".

בתגובה טענו עו"ד אילן בומבך בשם הרבנות ועו"ד אברהם ויינרוט, בא כוחו של רב העיר הרצליה, יצחק יעקובוביץ', כי מדובר בהחלטה מידתית שהיא בבחינת הרע במיעוטו משום שאין בה פסיקה מפורשת בעד או נגד היתר המכירה. "לרבנות הראשית של היום אין כוח ציבורי והילכתי להיכנס בין הרים גדולים ולהכריע במחלוקת הלכתית זו", אמר ויינרוט והודה: "לו יכלה המועצה היתה מבטלת לחלוטין את ההיתר". בומבך עצמו הציע כי בג"ץ יורה על דיון חוזר של מועצת הרבנות הראשית בעניין אך הזהיר כי זו עלולה לשלול לחלוטין את היתר המכירה. "זה נשמע כמו איום", השיבה לו בייניש.  

כזכור, הודיע ארגון רבני צהר כי אם לא יימצא פיתרון שיאפשר שימוש בהיתר המכירה יוקם גוף כשרות חלופי, עוקף רבנות, שיעניק "תעודות פיקוח" במקומות בהם הרבנות המקומית מסרבת לעשות זאת. בארגון הסבירו כי מדובר בהתארגנות של עשרות מרבני הציונות הדתית שהתכנסו לדיון חרום בסוגיה, ו"צהר היא רק המטריה".