בגיל 21 הכי קל לנו למצוא את אהבת חיינו

מה הפלא שבתחילת שנות ה-20 שלי עדיין האמנתי? הייתי קרקע פורייה, והזרע שנגע בה מיד נקלט ופרח. לא החזקתי בראש רשימת קניות ארוכה מדי, לא היו לי מיליון שאלות. לא בדקתי איזה תואר יש לו ואם כבר יש לו בית משלו. לא ביררתי באיזה אוטו הוא נוהג, כמה זמן הוא לבד ולמה

טלי נץפורסם: 11.11.07 , 10:17

יותר קל למצוא את אהבת חייך בגיל 21, אני ממלמלת לעצמי. כשהלב עוד פתוח ונקי. כשהלב עדיין צלול.

בגיל 28 הלב כבר מלא שריטות, כמו זוג עדשות ישנות שבקושי רואים דרכן, וגם מה שרואים מעוות את המציאות. אתה מביט על העולם בציניות, בספקנות. אתה מביט על העולם דרך הצלקות. כל שריטה על העדשה זה פצע, כל שריטה זה סיפור.

אז מה הפלא שבתחילת שנות ה-20 שלי עדיין האמנתי? הייתי קרקע פורייה, והזרע שנגע בה מיד נקלט ופרח. לא החזקתי בראש רשימת קניות ארוכה מדי, לא היו לי מיליון שאלות. לא בדקתי איזה תואר יש לו ואם כבר יש לו בית משלו. לא ביררתי באיזה אוטו הוא נוהג, כמה זמן הוא לבד, למה לא היתה לו מערכת יחסים רצינית כבר שנתיים, ומה זה אומר. לא רחרחתי מסביבו בחיפוש אחר רמזים, ולא הרגשתי שהזמן דוחק בי וצריך מהר לדעת "אם זה זה, או לא זה".

בגיל 21, עדיין לא הכרתי את המושג "אתרי היכרויות". רק קיבלתי אז את הפלאפון הראשון בחיי. את האהבות שלי הכרתי בדרכים הישנות. ולמה הן היו כל כך מופלאות? כי הייתי פתוחה, עדיין לא מגובשת, עדיין לא בוגרת. כי לא ידעתי באופן ברור כל כך מה בדיוק אני רוצה ואיך זה ייראה, איך זה יריח ומתי זה יקרה. לא היה לי אורח חיים מסויים ומקובע, שהבן זוג היה חייב להתאים לו. לא היו לי דרישות מעל ומעבר. לא הייתי מסונוורת מעצמי. לא נרתעתי מכל דבר קטן, לא פסלתי על הסף. וכמה שזה אבסורדי, דווקא אז, בגיל הצעיר ההוא, יכולתי באמת לאהוב.

לא עושים חישובים של רווח והפסד

בגיל 21 אנחנו מסתכלים ורואים את האדם שממול, ואם טוב לנו, לא עושים חישובים של רווח והפסד, לא פוחדים שזה "לא מוביל לשום מקום".

מצד שני:

כל שריטה וצלקת היא סיפור, וכל סיפור הוא אני

מוריה שלום

אני אוסף של חוויות שהפכו אותי למה שאני היום, לטוב וגם לרע, ולכן גם אל תבקש ממני להשתנות. אבל אני בטוחה שאם תלטף את השריטות האלה ותעבור עליהן ביד רכה, הן יגלידו. לאט, כפי שבדרך כלל מגלידות שריטות, אבל בטוח

כל שריטה וצלקת היא סיפור, וכל סיפור הוא אני

בגיל 21 אנחנו נותנים אמון ומקבלים בחזרה פי מיליון. בגיל 21 אנחנו מתמסרים, ומגלים שאין גבולות באהבה. בגיל 21 אנחנו לא פוחדים להיפגע, כי עדיין לא נפגענו. בגיל 21 אנחנו לא פוחדים שזה ייגמר, כי עדיין לא עזבו אותנו.

בגיל 21 אנחנו לא משווים את מי שמולנו לזה שהיה לפניו, ולא צריכים להשתדל כל הזמן לא לספר סיפורים על האקס המיתולוגי, או על אלו שבאו אחריו.

בגיל 21 אנחנו מרשים לעצמנו להרגיש שמצאנו את אהבת חיינו.

היום, ההרגשה הזאת נדירה אפילו יותר מהפרח השוכן על הר שעליו שומרים שלושה דרקונים יורקי אש.

כדי להרגיש בגיל 28 שמצאת את אהבת חייך, אתה צריך לקנות עדשות חדשות ללב. אתה צריך לוותר על הצלקות, על השריטות, על הפרידות. אתה צריך לוותר על הספקנות הנוראה שאחזה בנפשך. אתה צריך לוותר על מה שהפך להיות חלק ממך.