ילדים עושים באהבה (או שלא עושים בכלל)

אין מי שלא מכיר את הביטוי "הבעיה הדמוגרפית". פשוט אי אפשר לחיות במדינת ישראל, במזרח התיכון או בעצם - על פני כדור הארץ הזה, מבלי להכיר את צמד המילים המפחידות הללו. כל שני וחמישי אנו נתקלים בבעיה מסוימת שהפתרון שלה הוא, בדרך זו או אחרת, "הילודה”. באמת, לאחרונה אני חושבת שבכלל לא צריך מומחים למדיניות, מוחות יצירתיים, חשיבה מחוץ לקופסא ועוד כל מיני ססמאות שנהוג להשתמש בהן כדי לבטא את הצורך במציאת פתרונות לבעיות מדיניות ציבורית קשות שרובצות לפתחן של מדינות, חברות ותרבויות שונות - פשוט משחק למעלה או למטה עם מספר הילדים, והכל מסתדר.

ואכן, רמת הילודה הופכת להיות אמצעי לפתרון כל הבעיות - המוסלמים צריכים ללדת הרבה ילדים כדי להשתלט על הארץ ועל היהודים. היהודים, בתגובה, צריכים ללדת יותר ילדים כדי להילחם בילודה של המוסלמים, וכמובן גם כדי להשתלט על הארץ, ולהטות את האיזון הדמוגרפי במזרח התיכון כולו. על הדתיים ללדת הרבה ילדים כדי לשנות את מצבם כמיעוט, שלא לדבר על כך שבמקומות מסוימים במגזר הדתי, מספר הילדים במשפחה הוא סמל סטטוס של ממש, שלא לומר כרטיס כניסה למועדון החברים המועדפים, דרך להודיע ברבים שאנחנו אידאליסטים. ומהיום, אפילו החילונים צריכים לקחת את עצמם בידיים וללדת יותר ילדים כי - כפי שפורסם באחרונה - גודלו של המגזר החילוני בירידה מתמדת, ומה יהיה על החילונים בעוד שלושים שנה, מיעוט נרדף?

ההגמוניה הגברית הפטריארכלית (בכל הדתות, אגב) מעודדת את הילודה ואוסרת שימוש באמצעי מניעה על מנת להמשיך לשלוט על נשים ולדכא אותן. הפמיניסטיות, לעומתם, רואות בהורדת מספר הילדים אמצעי לשחרור האישה, ואבוי לך אם את מגדירה עצמך פמיניסטית ויש לך יותר משני ילדים.

וזה לא נגמר כאן, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, אלא גם בעיות גלובליות ורחבות יותר באות על פתרונן באמצעות "ניווט" כמות הילדים לכיוון הרצוי. גדולי האקולוגיים והלוחמים למען הסביבה טוענים כי אחד הפתרונות העיקריים להתמודדות עם הפגיעה בכדור הארץ הוא - כן, ניחשתם נכון, להוריד את כמות הילדים שנולדים ובכך לצמצם את האוכלוסייה המזהמת על פני הכדור. הם גם טוענים שאין מספיק מקום לכל הילדים החדשים האלה שנולדים, ואם לא נצמצם את הילודה- ומהר, פנינו לשואה אקולוגית. מצד שני, אירופה - ובעיקר מדינות סקנדינביה- מצויות על סיפו של משבר כלכלי בעקבות העובדה שבגדול, נולדים שם כל כך מעט ילדים, שיש פחות צעירים מאשר זקנים,מה שנקרא בשפה המקצועית "ילודה שלילית". כך, יותר ויותר מבוגרים יוצאים לפנסיה, ואין מספיק צעירים בשוק העבודה כדי לממן את אותן פנסיות. מה הפתרון למשבר הכלכלי? נכון, שתים עשרה נקודות- ללדת יותר ילדים.

גם הרפואה עוסקת בניווט הילודה. איך אמר לי לא מזמן רופא בכיר? אם פעם היו יולדים עשרה ילדים, ורק שלושה מהם היו שורדים, היום - בעקבות הישגי הרפואה - יולדים עשרה ילדים, וכולם שורדים. לקח לי כמה שניות להבין שבעיניו, זהו חיסרון, הדורש מכולנו "להתכוונן מחדש" ולא "להיתקע" עם עשרה ילדים בריאים כשבעצם מה שצריך הוא רק שלושה...

אז אני לא יודעת מה לומדים שם באוניברסיטאות בכל החוגים השונים - סוציולוגיה, פסיכולוגיה, רפואה, אקולוגיה, כלכלה ועוד. אבל לי, כשלעצמי, כאישה וכאימא, כל הדיבורים האלה ממש עושים רע. הרחם שלנו הוא לא כלי לשום דבר - לא למאבק ב-X ולא לתמיכה ב-Y. לא צריכים ללדת ילדים בגלל שהרבנים, השייח'ים, הכמרים, הגברים, הנשים, החברות בגינה, הסוציולוגיים, האקולוגיים, הרופאים או הכלכלנים אמרו. ילדים צריכים ללדת כי רוצים אותם, כי אוהבים אותם, כי יודעים שיש כוחות לטפל בהם ולהעניק להם את מה שילד צריך בשביל לגדול, כל אחד ואחת על פי השקפת עולמו וערכיו לגבי מה הם אותם דברים שילד אכן צריך כדי לגדול. איך אמר מי שאמר? ילדים עושים באהבה, או שלא עושים בכלל.