הילד שותה המון ומרטיב בלילה? אולי יש לו סוכרת
כ-300 ילדים מאובחנים מדי שנה כחולים בסוכרת נעורים, מחלה המחייבת טיפול יומיומי. יש סימנים מוקדמים להתפרצות המחלה, וחשוב לזהותם ולהגיע בהקדם לרופא, לפני הסיבוכים
סוכרת הפכה למגיפה בכל העולם, ובישראל לוקים בה כ-400,000 ישראלים, ועוד כ-600,000 נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בה. מתוכם, כ-300 ילדים מאובחנים מדי שנה כחולים בסוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים). מרגע זה חייהם משתנים. הם ייאלצו להתרגל לאורח חיים שבו עליהם לבדוק את רמת הסוכר בדמם 7 פעמים ביממה ולהזריק אינסולין כ-12 פעמים ביממה 30,000 פעמים בשנה.
רוב ההורים אינם מזהים את הסימנים המוקדמים להופעתה של סוכרת. כך מגיעים לחדרי המיון ילדים הנמצאים במצב קשה, הקרוי "סוכרת קטו-אצידוטית", ומועברים להמשך אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ. עבורם ועבור אלה שזה עתה גילו את המחלה, הנה מדריך המפרט את מה שצפוי לכם מרגע הגילוי ועד לחיים החדשים כ"חולה סוכרת".
מהם הסימנים המוקדמים שמעידים על המחלה?
צימאון מוגבר, עייפות, תיאבון יתר וירידה במשקל - כל אלה הם סימנים מוקדמים המעידים על סיכון להתפרצות המחלה. אולם הסימן המרכזי והבולט יותר הוא השתנה מוגברת, המתבטאת בהליכה מרובה לשירותים במשך הלילה ובהרטבת לילה (בריחת שתן). הורים רבים מתרצים בפני רופא הילדים את הופעת הרטבת הלילה ב"לחץ מבית הספר", "אח קטן שנולד" או אירוע חברתי שמפניו חושש הילד, ומחמיצים את המקור לבעיה.
למה זה קורה?
מחלת הסוכרת מתחלקת לסוג 1 - סוכרת נעורים, התוקפת לרוב ילדים בגילאים 8-13; ולסוכרת מבוגרים, המתרחשת לרוב אצל מבוגרים לאחר גיל 40. לפי הספרות הרפואית, סוכרת נעורים היא מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת את תאי הבטא המייצרים אינסולין בלבלב. הלבלב מפסיק לייצר את ההורמון אינסולין, והסוכר בדם אינו מגיע אל תאי הגוף.
איזו סכנה צפויה ללא טיפול?
סוכרת שהתפרצה ולא טופלה בזמן עלולה להידרדר למצב הקרוי "סוכרת קטו אצידוטית" או בקצרה DKA. במצב זה קיים חוסר מוחלט של אינסולין, מה שגורם לרמות גבוהות של סוכר בדם שאינו מגיע לתאים. כך, מצויים תאי הגוף במצב של רעב, ובשל חוסר האנרגיה הם מתחילים לפרק את השומנים וליצור גופים הקרויים קטונים. אלה הופכים את הדם לחומצי, מצב מסכן חיים המשבש את שיווי המשקל התקין בגוף.
מה ניתן לעשות עד שמגיעים לבית החולים?
ברגע שמופיעים הסימפטומים של השתנה מרובה (ולפני התירוצים הפסיכולוגיים), חשוב לבקש מהרופא שיערוך לילד בדיקת שתן פשוטה במרפאה באמצעות מקלון הקרוי "סטיק שתן". במקרה של חשד לסוכרת, תראה הבדיקה רמות גבוהות של סוכר בשתן. חלק מרופאי הילדים יבצעו גם בדיקת סוכר מהירה הקרויה גלוקוסטיק. אם הערך של הסוכר בדם, לאחר צום של לילה שלם, הוא מעל 126 מיליגרם לדציליטר - מדובר על סוכרת.
מתי יש צורך להגיע לבית החולים?
אם רופא הילדים איבחן חשד לסוכרת, או בכל מקרה אחר של הופעת אחד הסימפטומים הבאים: צמא מוגבר, עייפות, תיאבון גבוה מהרגיל, ירידה במשקל ובעיקר – השתנה מרובה, יש לפנות לרופא הילדים, שככל הנראה יורה על המשך בדיקות ועל קבלת טיפול בבית החולים.
בשל ההשתנה המרובה, ילדים רבים מגיעים למיון במצב של התייבשות קשה המתבטאת בריריות פה לחות, בלחץ דם נמוך ובמתח עור (טורגור) ירוד. גם בדיקות הכימיה בדם - המלחים וערכי תפקודי כליה שונים (אוראיה וקריאטינין) - מצביעות בדרך כלל על מצב של התייבשות. במקרה כזה מקובל לטפל ב"החייאת נוזלים", כלומר בהזלפת נוזלים שנועדה להחזיר את נפח הדם שאבד.
רופא המחלקה יערוך תשאול חוזר ונרחב יותר, יבצע שוב בדיקה גופנית ויתחיל בטיפול הרפואי שכולל טיפול באינסולין בעירוי או בזריקות תת עוריות ובדיקות סוכר. בבוקר שלמחרת תגיע אחות סוכרת שתיתן הדרכה מסודרת לילד ולהוריו. ההדרכה כוללת מתן עט-אינסולין ומד סוכר (גלוקומטר), הדרכה על השימוש בהם ותרגול בדיקות סוכר והזרקות של ההורים והילד. דיאטנית סוכרת תדריך את ההורים והילד באשר לתפריט התזונה המותר בימים, בשבועות ובחודשים הקרובים.
מה מותר לאכול?
פרט לסוכרים פשוטים (כמו ממתקים או שתייה ממותקת), מותר לאכול הכל, ואף רצוי, כדי שצוות הרופאים יוכל להתאים את מינון האינסולין לתפריט התזונה ה"טבעי" של הילד. עם זאת, מומלץ כמובן לעבור לתזונה בריאה שכוללת גם ירקות ופירות, בין היתר כדי למנוע השמנה .
כל כמה זמן צריך לבדוק סוכר?
לפני כל ארוחה גדולה, שעתיים אחרי כל ארוחה (כדי לקבוע האם מינון האינסולין שהוזרק היה יעיל), ועוד פעם אחת באמצע הלילה. בסך הכל כ-7 פעמים ביממה. על סמך התוצאות - יש להזריק אינסולין לפי טבלה מיוחדת שיתאים לכם הרופא.
בתחילה חלק מהילדים וההורים חוששים, אולם צוות הסוכרת מתרגל את המשפחה כולה: כך, למשל, ההורים "מתאמנים" זה על זה ומזריקים לעצמם מים פיזיולוגיים (סלאיין), בודקים סוכר זה לזה ומרגישים את תחושת הדקירה שלמעשה אינה כואבת.
ברגע שמצבו של הילד יתייצב והמשפחה תדע לבדוק, להזריק, לזהות ולטפל במצבים מסוכנים ובהם: רמות נמוכות של סוכר (היפוגליקמיה), מה עושים כשהילד חולה ואיך לקיים שגרה - ישוחרר הילד לביתו. חשוב להדגיש כי בימים הראשונים מרגע אבחון הסוכרת, רמות הסוכר אינן מאוזנות לחלוטין ולכן אין הדבר מונע שחרור הביתה.
אילו בדיקות ניאלץ לבצע בבית?
בבית יש לבצע בדיקות סוכר כ-7 פעמים ביממה. ככל שמבצעים יותר בדיקות, כך ניתן לקבל יותר מידע שמאפשר להגיע לאיזון טוב יותר של סוכרת ולמנוע סיבוכים עתידיים. יש לבצע בדיקה לפני כל ארוחה גדולה (בוקר, צהריים וערב), אחת לפני שהולכים לישון, ובדיקות אמצע – לפני פעילות ספורטיבית או אירוע מיוחד. הזרקות האינסולין, כאמור, הן בהתאם לרמת הסוכר שהתגלתה בבדיקה.
האם הילד יהיה ככל הילדים?
לא. הוא עדיין ייאלץ לבדוק סוכר ולהזריק אינסולין פעמים רבות ביום. אולם חשוב לזכור שיש רבים שסובלים מהמחלה (בהם כאלה שהפכו עם השנים לחברי כנסת, עורכי דין, רופאים, ספורטאים, זמרים ושחקנים), ולמרות זאת יצאו לטיולים בילדותם, השתתפו בתנועות נוער, שיחקו כדורגל עם החבר'ה, התנדבו במד"א, למדו באוניברסיטה ואפילו יצאו לטראקים במזרח הרחוק. ושימו לב: בשאלוני איכות חיים שהועברו בין ילדים חולי סוכרת, עלה כי הילדים החולים מגדירים את איכות חייהם כטובה.
- ייעוץ רפואי: ד"ר אורית חמיאל, מנהלת המחלקה לאנדוקרינולוגיית ילדים ומרפאת הסוכרת, בית החולים לילדים "ספרא" בתל השומר.
עוד דברים שכל הורה צריך לדעת.