רגב לוינוגרד: חלוץ טעה כשביטל את התדרוכים

החלטת הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, להפסיק את התדרוכים היומיים של בכירי צה"ל לפני התקשורת, "היתה תקלה" - כך אמרה דוברת צה"ל בזמן מלחמת לבנון השנייה, מירי רגב, בעדותה לפני ועדת וינוגרד המתפרסמת היום (ב'). "אני חושבת שטעינו בזה טעות חמורה", אמרה רגב לוועדה.

• לחצו כאן לקריאת העדות המלאה של מירי רגב
  

לדברי רגב, התדרוכים הופסקו לאחר עשרה ימים, למרות ש-70 אחוזים מהציבור צפה בהם. "זה יצר תחושה של מדורת שבט, אנשים חיכו לראות את זה פעם ביום. נתנו לנו חצי שעה במה לבוא ולהגיד את הדברים שלנו, לא לשמוע את הפרשנים למיניהם", אמרה.

רגב לפני עדותה בוועדה בדצמבר 2006 (צילום: עופר עמרם)

כשנשאלה רגב מדוע בוטלו התדרוכים, השיבה: "ביקורת. ביקורת. כמו שאתם מושפעים מהציבור, גם הם מושפעים מהציבור". רגב נשאלה אם ייתכן שהמפקדים הבכירים שהשתתפו בתדרוכים חשפו סודות שלא אמורים היו להסגיר. על כך ענתה, "אני לא יודעת. יכול להיות".

לדברי רגב, התדרוכים הועברו בשידור חי וכל קצין בכיר שהשתתף בו, לרוב בדרגת אלוף, ידע מה בכוונתו לומר. "הוא מחליט מה להגיד ולפעמים אולי הוא טועה. לפעמים הוא טועה. ברגע שהוא כבר עשה את זה, זה לא לגמרי פשוט שתבוא צנזורה ותגיד: לא לא, לא זה. בעצם זה כבר הלך, זה יצא. כי זה בשידור חי".

הכתבים נכנסו לשטח מאוחר מדי

דוברת צה"ל לשעבר סבורה, כי היה עליה להכניס כתבים לשטח הלחימה עוד בתחילת המלחמה "כדי להביא את ההישגים של הצבא, כדי להביא את הקרבות ואת ההזדהות". רגב אמרה, "אני חושבת שטעינו בזה שלא הכנסנו כתבים מהיום הראשון לשטח המלחמה (...) אני חושבת שעשינו טעות כשבמשך כמעט שלושה שבועות, התמונות היו תמונות הטילים".

הכתבים הראשונים נכנסו לשטח לבנון רק ב-1 באוגוסט, אך לדברי רגב, "הם נכנסו מעט מדי". עורכי העיתונים התלוננו בפני רגב, כי באף מלחמה לא נכנסו כל כך מעט כתבים לשטח. "אני מאמינה שאתה לוקח כתב ומחבק אותו - ומביא אותו לשטח עם החיילים, רק טוב יוצא לנו. ואני חושבת שטעינו בזה טעות גדולה", אמרה.

רגב הבהירה כי במציאות הנוכחית לא ניתן למנוע שידורים חיים והדלפות מידע באמצעות טלפונים ניידים. לדבריה, על החיילים לדעת מה המשמעות של המידע שהם מעבירים. "אני לא יכולה לשלוט על כל כתב שמסתובב בצפון", אמרה, "חייל יוצא, פתאום מגיע אליו כתב ושואל אותו מה שלומו, והוא עונה לו. החיילים צריכים להבין מה זה אומר".

"יש אפשרות לסגור את בית החולים?"

בין חברי הוועדה לרגב התעורר ויכוח בנוגע ליכולת למנוע שידור ממוקדים מסוימים, במיוחד על רקע הפגיעה במשפחות השכולות והחיילים הפצועים. חברי הוועדה הזכירו לדוברת צה"ל, כי החוק בישראל מאפשר לסגור שטחים כדי למנוע שידור מהם, ובחלק מהמקרים הדברים האלה נעשו.

לדברי רגב, נעשו ניסיונות לאכוף שטח צבאי סגור בתוך עיר, וזה היה בלתי אפשרי. "המשטרה אמרה, הם לא יכולים לסגור את השטח כשטח צבאי", טענה רגב. כשחבר הוועדה עינן הציע לרגב לבדוק אפשרות של סגירת מנחתי מסוקים כדי למנוע צילום של פצועים מפונים על אלונקות, השיבה: "אני אשמח לבדוק את העניין הזה".

רגב סיפרה לוועדה כי היה עליה "לעשות התאמות למיתוג שנקרא צה"ל". לדבריה, "אנחנו עוסקים בשיווק, ביחסי ציבור,

 בדוברות ובהסברה (...) חוץ מפרסום אנחנו עושים את הכול. בעצם צה"ל מעולם לא משלם כסף עבור פרסום".

דוברת צה"ל דיברה על התחושה בצבא כלפי התקשורת. "יש הרבה תחושות בתוך הצבא, לפעמים להיסגר לתקשורת", אמרה, "למה? כי התקשורת היא מבקרת. אבל הם שכחו שעד המלחמה היא הייתה מאד מפנקת. והצבא קיבל תקשורת מאד טובה".