מנדליי: עיר של זהב

הטיסה מינגון נוחתת בשדה התעופה הבינלאומי של מנדליי (Mandalay) בשעות אחר הצהריים המאוחרות. התקופה היא תחילת הקיץ, מחוץ לעונת התיירות, והשדה ריק למדי. תוך פרק זמן קצר נעלמים כל הנוסעים ומקבלי הפנים, ואני נותרת לבדי להתמודד עם קרטל נהגי המוניות, שממתינים בחיכוך ידיים לטרף הקל.

המשא ומתן מתנהל סביב סכום השווה לשכר של שבוע עבודה, וזאת עבור נסיעה של כ-50 ק"מ בלבד לעיר. חילופי הדברים לא מסתיימים בהסכמה, והנהגים שולחים מתווך, בורמזי יפיוף, שבעזרת חיוכו פותר מייד את הבעיה. הנהג בר המזל שנבחר להסיע אותי מוביל אותי ברוב כבוד למוניתו - או, יותר נכון, לגרוטאתו - תוך קריאות שמחה וברכות של כל הסובבים.

אנחנו יוצאים לדרך. בתחילה הנוף מדברי, אך ככל שאנו מתקרבים לעיר מופיעים לצידי הדרך כפרים בורמזים הכוללים בעיקר בתי עץ על כלונסאות וגגות מקש. בינות לבתים מציצות מדי פעם פגודות לבנות ומוזהבות. מדי פעם נתקלת ההין בהמולה של עשרות תושבים הטרודים בדבר מה - ורבים אחרים אשר רק מתבוננים בנעשה. התחושה היא כאילו אני ניצבת בצילומי סרט של נשיונל ג'יאוגרפיק.

פגודות לבנות ומוזהבות. נוף אופייני לאיזור מנדליי

כמו בסרט טבע (צילומים: ויקי בן ארי)

כל אחד נזיר

מנדליי היא העיר השנייה בגודלה במיאנמר ונמצאת כ-600 ק"מ צפונית לבירה יאנגון (Yangon). היא נוסדה ב-1857 על ידי המלך מינדוֹן כהתגשמות של נבואה בודהיסטית עתיקה בת 2,400 שנה. העיר היתה אמורה להוות את הבירה החדשה ונבנתה תוך כדי פירוקה של הבירה הקודמת אמאראפורה (Amarapura) והעברתה אליה. לאחר מותו של מינדון עלה לשלטון בנו טיבּאוּ. השליט החדש הוגלה ב-1886 על ידי הבריטים לתאילנד ובכך הקיץ הקץ על הממלכה הבורמזית ובירתה האחרונה מנדליי.

כיום מנדליי היא עיר מסחרית פעילה מאוד, בעיקר בזכות אוצרות הטבע של האזור והמסחר עם הסינים בצפון ועם התאילנדים במזרח. אבל מה שהופך אותה למיוחדת וחשובה במיוחד במדינה הוא עובדת היותה מרכז בודהיסטי. לפי האומדן ישנם כ-400 אלף נזירים בבורמה, כאשר 60 אחוז נמצאים באזור מנדליי. מאות מנזרים פזורים ברחבי העיר.

כ-90 אחוז מתושבי בורמה הם בודהיסטים השייכים לזרם התרוואדי, שנחשב לאורתודוקסי מכולם ולכן מוסד הנזירות נערץ ביותר. כל מאמין מצטרף למנזר לזמן מה, גם אם הוא לא מתכוון להפוך לנזיר מן המניין. כל משפחה שולחת לפחות אחד מילדיה למנזר, הן מהכבוד והן משום שהחינוך הוא חינם. הנזירים חיים מתרומות ואוכל שנותן העם הפשוט, ובתמורה הם מעניקים לו הנחיה רוחנית ומנהלים טקסי חתונות ולוויות.

זוכים לחינוך חינם. ילדים-נזירים

המוטיב המרכזי בציורים הוא שורת נזירים עם שמשיות 

הפגודה שהפכה לערימת לבנים

את היום הראשון התחלתי בהפלגה למינגון (Mingun), כפר הנמצא כ-11 ק"מ צפונית למנדליי. "הנמל" הוא למעשה גדת נהר האירוודי, ללא מבנים או רציפים. הסירה המיועדת הייתה קשורה בחניה שלישית מהגדה והמעבר התבצע על גשרי עץ מאולתרים, כאשר שני אנשים אוחזים בבמבוק ארוך כמעקה. המקומיים היו מאוד זהירים ובכל קטע מעבר אחזו בי מספר אנשים על מנת שלא אפול.

כבר במחצית הדרך ניתן להבחין בשרידי הפגודה של מינגון. אם בנייתה של הפגודה היתה מסתיימת - היתה זו הפגודה הגדולה ביותר בעולם, 150 מטר גובהה, והייתה מתחרה בכבוד על מקום בשבעת פלאי העולם העתיק. אבל לאחר מות המלך הבנייה ננטשה ולא חודשה מעולם שכן האסטרולוגים ניבאו שבמידה והבנייה תסתיים, אסון גדול יתחולל באזור. כך נותרה הפגודה שוממה ויכולה לזכות רק בתואר ערימת הלבנים הגדולה ביותר בעולם.

הכפר סביב הפגודה מלא בגלריות המציגות אמנויות מקומיות, ובעיקר ציורים שהמוטיב המרכזי בהם הוא שורה של נזירים עם שמשיות. לאורך הנהר מתנשאים שני מקדשים לבנים מבהיקים.

הפגודה של מינגון. כמעט הגדולה בעולם 

הספר הגדול בעולם

את אחר הצהריים ביליתי בסיור בין אתרי פולחן והמנזרים הרבים המפוזרים במנדליי. פאיה מהמוני (Paya Mahamuni) הוא מתחם גדול ולו ארבע כניסות שלאורכן מתקיימים שווקים שוקקים. במרכזו פסל בודהא שנבזז באחת ממלחמות הדת הרבות שהתחוללו באזור. עם הפסל נלקחו גם מספר פסלי ברונזה קמבודיים - שגם הם נבזזו בזמנם מאנקור ואט שבקמבודיה.

כחלק מפולחן התפילה מדביקים המאמינים על הבודהא דפי זהב דקיקים. הפסל כבר נושא על עצמו 6 טון של זהב ומלאכת ההדבקות נמשכת כל הזמן. ההדבקות נעשות על ידי גברים בלבד. למרות שבבורמה הנשים שוות בפני החוק יותר מכל מדינה אחרת במזרח, עדיין יש מגבלות שנובעות בעיקר מהבודהיזם, וזו אחת מהן. התבוננתי כיצד שתי נערות מקומיות ביקשו לתרום דפי זהב לנזיר כדי שזה ידאג להדבקתם בשמן. הנזיר דרש מהן להתפלל תחילה ורק לאחר מכן הסכים לקבל את תרומתן - ללמדך שלא מספיק להשקיע כסף, צריך גם אמונה. טקס מעניין נוסף במקדש זה מתרחש בכל יום בארבע בבוקר, כאשר הנזירים רוחצים את פני הבודהא ו"מצחצחים" את שיניו.

הבית של הספר הגדול בעולם. פאיה קוטודאו

הגילוף של פעם. פאיה שנונדאו  

נצנוצי שקיעה מוזהבת