הקומדיה המושלמת

שנים עשר פרקים וזה הכל - אבל כל אחד מלמיליאן. ובאורח פלא לא מתיישן, למרות שלושים השנה ויותר שחלפו מאז. "המלון של פולטי" זו סדרה שהיא על זמנית.

"המלון של פולטי". המבטא הבריטי תמיד מוסיף

הם עבדו על כל פרק המון זמן. בעונה היו שישה פרקים, לא עשרים, ומאוד ניכר שניתנה שם תשומת לב לכל פרט ולכל סיטואציה. קליז, ומי שהיתה אשתו ושיחקה את המלצרית (קוני בות'), התגרשו ובכל זאת המשיכו לעבוד יחד על הסדרה. למרבה המזל, הם הפסיקו בזמן, כנראה כי הם כבר לא סבלו אחד את השני והרגישו שנכון להשאיר את זה ככה. הרי מאוד חשוב לגמור בזמן. דווקא סרטי חבורת מונטי פייטון, שג'ון קליז היה חלק ממנה הרבה יותר זמן, לא הצחיקו אותי אף פעם משום מה, אולי כי יש שם הומור מתחכם ומילולי ופחות מדי אנושי.

בעיני לכתוב קומדיה זה הדבר הכי קשה בעולם. אין הרבה קומדיות שמחזיקות מעמד - האחים מארקס וודי אלן הם באמת מקרים מאוד נדירים. אפשר לספור על אצבעות יד אחת את הסדרות הקומיות שמגיעות לרמה הזאת. פולטי, סיינפלד - זה משהו שקורה אחת לדור פחות או יותר, ואפשר רק לקנא ולהעריץ כי כל התיימרות להעתיק נדונה לכישלון.

קומדיה נכונה תמיד. בשביל דרמה צריך מצב רוח מסוים. אני רואה את עצמי חוזר לראות את ה"סופרנוס" מההתחלה מתישהו, אבל צריך שאהיה במצב רוח מאוד מסוים כדי להתחיל לחוות את כל הסבל הזה שוב. אז אחת לשנה שנתיים אני מפנק את עצמי במרתון "פולטי" ונהנה כמו בפעם הראשונה. רואים שעבדו על כל פרק חודשים ושכל רפליקה יושבת במקום כמו מחזה. בעיני, זו הקומדיה המושלמת.

עוד ניסים ונפלאות לחנוכה:

• גילה אלמגור היא הנס של מיכל ינאי