דו"ח: היקף העוני באוכלוסייה הערבית הולך וגדל

מחקר חדש שפורסם היום (יום א') מצביע על פער עצום במימדי העוני בין הציבור הערבי והיהודי. פער זה הולך וגדל עם השנים והוא ניכר בצורה חמורה בעיקר בקרב אוכלוסיית הילדים. הנתונים המוצגים בדו"ח בולטים לרעה נוכח נתוני הביטוח הלאומי שפורסמו לאחרונה, המציגים ירידה קלה באחוז העניים בישראל ועלייה קלה באחוז הילדים החיים מתחת לקו העוני.

המחקר, שהוכן בתוכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר בירושלים, הציג תמונת מצב עגומה, לפיה בשנת 2006 חיו 78% מהילדים הערבים באזור המרכז מתחת לקו העוני. בצפון חיו 63% מהילדים הערבים מתחת לקו העוני ובאזור הדרום חיו 65 אחוזים מהילדים מתחת לאותו קו.

עורכי המחקר, סלימאן אבו-בדר ודר' דניאל גוטליב, טוענים כי בשנים האחרונות גדל משמעותית

הפער במימדי העוני בין יהודים לערבים. בשנת 2006 היו 56% מהערבים מתחת לקו העוני, לעומת 36% מהאוכלוסייה הערבית לפני עשור. לצורך השוואה, בקרב האוכלוסייה היהודית עלה באותה תקופה שיעור העניים ב-3 אחוזים והגיע למעט יותר מ-17 אחוזים בשנת 2006.

החוקרים טוענים כי "ללא התערבות מאסיבית של הממשלה - צפויה מגמה זו אף להחריף בשנים הקרובות". על פי תחזיות החוקרים - מצבם של הילדים ערביי הדרום עלול להחמיר באופן ניכר בשנים הקרובות, שכן כחמישית מהאוכלוסייה הערבית בדרום היא ילדים מתחת לגיל 5.

מהמחקר עולה כי בקרב ערביי הדרום החיים ביישובים הלא מוכרים תכולת העוני מרקיעה לכ-70 אחוזים מהאוכלוסייה. מצבן של הנשים בישובים אלה אינו מבטיח עתיד ורוד, שכן רק 39% מתוכן סיימו 12 שנות לימוד. שיעור המסיימות 10 שנות לימוד עומד על 61%. עם זאת, מחברי המחקר מציינים כי דווקא נתוני ההשכלה של הנשים הצעירות במגזר הערבי נמצאים במגמת שיפור בשנים האחרונות.

הבעיה: נגישות לשירותי תשתית, תעסוקה וחינוך

מחברי המחקר משרטטים תמונה עגומה של החיים בישובים הלא-מוכרים בדרום, ומציינים כביטוי לכך את הנגישות הנמוכה לשירותי התשתית הבסיסיים כגון חינוך, בריאות ותחבורה. כך למשל 75% מהתלמידים בישובים שאינם מוכרים גרים במרחק העולה על קילומטר אחד מבתי הספר שלהם. בישובים המוכרים יורד שיעור זה לכרבע מהתלמידים בלבד.

בעיה נוספת שפוגעת קשות באוכלוסיית הבדואים בדרום היא היעדר תעסוקה. רק 7% מהנשים בדואיות המתגוררות ביישובים הלא מוכרים יוצאות לעבודה. בישובים המוכרים שיעור העובדות הוא 10 אחוזים.

"נמצא כי רמת הנגישות לתשתיות היא אחד הגורמים המסבירים המובהקים מאוד של ההסתברות

להשתתפות בכוח העבודה של נשים. משמעות הדבר שניתן להעלות את שיעורי התעסוקה של נשים באופן משמעותי על ידי שיפור מאסיבי בנגישות לתשתיות ציבוריות", מסביר דר' גוטליב בשיחה עם ynet.

דר' גוטליב הוסיף כי "אם מדינת ישראל רוצה לצמוח - היא צריכה להשקיע בתחום החברתי והממשלה צריכה לדאוג לצמצום העוני, כי עוני בחברה הישראלית הפך למחלה קשה".