תביעה ייצוגית: חברות הסלולר מסתירות אנטנות

בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברות הסלולר הוגשה היום (א') בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה כי חברות הסלולר מקימות אנטנות בשיטות ובאמצעים שונים שנועדו להסתירן מעיני הציבור, ומבלי שהציבור יכול להתנגד להקמתן.

התביעה כוללת את תושבי ישראל המתגוררים בסמוך לאנטנות מסוג "מתקני גישה אלחוטיים", אנטנות המוסתרות בתוך דודי חשמל או מתקנים אחרים, אנטנות דור שלישי ואנטנות המוצבות בדירות או במרפסות. כמו כן כוללת התביעה אנטנות המוצבות בסמוך לגני ילדים, בתי ספר ובתי אבות.

עוד בנושא:

• חברות הסלולר יידרשו ליידע על כל האנטנות
• סוף לאנטנות סלולריות בבתי מגורים ומרפסות
• יוזמה: חברה ממשלתית תנהל את אנטנות הסלולר
  

על פי התחשיב המופיע בכתב התביעה, מדובר על תופעה המשפיעה על כמיליון בני אדם, והפיצוי המגיע לכל אחד מהם מוערך בכאלף שקלים. לפיכך מבקשים התובעים מבית המשפט להעמיד את סכום התביעה הייצוגית על מיליארד שקלים, שיופנו לתועלת הציבור באמצעות קרן שתפקידה יהיה להסדיר את מערך ההקמה והניהול של אנטנות סלולריות.

בין השאר טוענים התובעים, המיוצגים על ידי עו"ד מיכאל בך, כי אנטנות מסוג "מתקני גישה אלחוטיים" מוקמות מבלי שהחברות מקבלות אישור מוועדת התיכנון המקומית, ומבלי שמתקבל אישור של התושבים הגרים בסמוך להן - אם הן מוקמות בבתים משותפים למשל. עוד הם טוענים כי החברות מקימות אנטנות בתוך דירות מגורים ובמרפסות, או לחילופין מסתירות את האנטנות בתוך דודי שמש, עמודי פירסום, עציצים וכ"ד, כדי להסוות אותן מעיני הציבור ולהימנע מהתנגדות.

התובעים מציינים בכתב התביעה כי הם מודעים לצורך וליתרונות של הקמת רשת סלולרית ומדגישים כי תביעתם אינה מכוונת נגד אנטנות אשר הוקמו כחוק, בהתאם לקריטריונים שבתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 36) או על פי סייגי חוק הקרינה הבלתי מייננת. 

מנגד הם מציינים כי מחקרים רבים, לרבות אחד שפורסם בשבוע שעבר, הגיעו למסקנה שקיים קשר ישיר בין תחלואה מסרטן לבין קרינה סלולרית. הם טוענים כי יש צורך לאזן בין הצורך הקיים בתקשורת סלולרית מחד, לבין החובה להגן על בריאות הציבור ולמנוע נזקי קרינה, מאידך. אלא שלטענתם, החברות הסלולריות מקימות אלפי אנטנות בכל רחבי הארץ, תוך עקיפת הקריטריונים שנקבעו בחוק, במטרה למקסם את רווחיהן על חשבון בריאות הציבור.

"מדובר בתופעה של ממש, החוזרת על עצמה בכל רחבי המדינה, במימדים מדאיגים, אשר עשויה להשפיע על כל בית ועל כל משפחה במדינת ישראל. עובדה זו מצדיקה, כשלעצמה, את בירורה של התביעה כתובענה ייצוגית", כותבים התובעים.

ניהול ארצי של רשת האנטנות

התובעים מבקשים כי הקרן שתוקם במימון החברות הסלולריות תקים גוף מקצועי ובלתי תלוי, שתפקידו יהיה להסיר אנטנות שהוקמו שלא כחוק, לאתר מתקנים סלולריים מוסתרים ולנטר באופן שוטף את כמות הקרינה הנפלטת ממתקני השידור הסלולריים. כמו כן הם מבקשים שהגוף יקדם מחקר מדעי על ההשלכות של קרינה בלתי מייננת על הבריאות, ועל הקשר בין חשיפה לקרינה ומחלות כמו סרטן.

עוד מבקשים התובעים שהגוף שיוקם יקדם שיטות לצמצום נזקי הקרינה הסלולרית, כמו שימוש בסיבים אופטיים או הקמת תשתית אנטנות ארצית מאוחדת לכל החברות, וכן יקדם דיון ציבורי בשאלת הצורך בשירותי תוכן רחבי סרט על גבי הרשת הסלולרית - כמו וידאו, טלויזיה, אינטרנט וכד' - שמחייבים הגדלה משמעותית של כמות האנטנות.

חברות הסלולר: האנטנות עומדות בתקנים

חברות הסלולר טוענות כי במצב החוקי השורר כיום, "מתקני גישה אלחוטיים" אינם מחייבים קבלת היתר כלשהו מרשויות התיכנון, או הסכמה של הדיירים. הן מתבססות על הוראת החוק בנושא, וכן על פסיקות של בית המשפט לענייני מנהליים שביטל החלטות של עיריות באזור השרון, שהתנגדו להצבת אנטנות שכאלה.

ואולם, בדיון בוועדת התיכנון הארצית הוחלט לפני כשבוע כי חברות הסלולר יחוייבו מעתה ליידע את הציבור על כל אנטנה ומתקן שידור, גם כאלה שלא נדרשו ליידע אודותיהן עד כה. יתרה מזאת: ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה לאחרונה את התקנות לחוק הקרינה הבלתי מייננת ואסרו על החברות להקים אנטנות בדירות ובמרפסות - אם כי יצויין שהתקנות טרם נחתמו על ידי השר להגנת הסביבה.

חברות הסלולר טוענות כי הפחתה במספר האנטנות תפגע קשות קשה ברמת השירות שהן מספקות, ושהדבר יצריך הגברה של הספקי העבודה של האנטנות הקיימות והמכשירים הסלולריים. עוד הן טוענות כי כל המתקנים שלהן עומדים בתקנים המחמירים ביותר של המשרד להגנת הסביבה וארגון הבריאות העולמי.