צניעות היא לא מילה גסה
לערוץ הטלוויזיה יש ודאי נימוקים למה הוא מפרט את תחקיריו, לבעלת הטור המתארת ניסויים בנישואים בטח יש הסבר מדוע תרמה את גופה למדע העיתונות, ולנינט יש מיליון וחצי סיבות למה לקצץ את שיערה. את תחושת הגועל אנחנו נותנים בחינם
הבה נשמיע את קולה הצלול של השמרנות. צפיתי בשתי כתבות בתחקיר הפדופילים של ערוץ 10 וזה הספיק לי. אני מודה שלקח לי כמה ימים כדי להצליח לנסח מה מגעיל אותי, ובלי קשר לדעתי בדיון הצפוי עד זרא על תפקידה של התקשורת.
אומר זאת כך, מיקי ויעקב: אין שום דבר מוצדק בפריסה מתמשכת ובלעיסה יומיומית של החומרים האלה. כן, יש המון סוטים באינטרנט ובכלל, וצריך להגן על הילדים שלנו. אבל אולי לפעמים צריך להגן על הילדים שלנו (וגם על עצמנו) דווקא מפני התקשורת הלגיטימית והמרכזית? כשעורכי טלוויזיה לא יודעים את גבולות הטעם הסביר, עומדת זכותו של הצופה לפחות להיגעל או להסתייג. אי אפשר ולא צריך לכפות צנזורה, זו הרי מדינה חופשית, אבל מותר להתווכח על טעם טוב ועל חוש מידה. צניעות היא לא מילה גסה.
נניח שדיווח כל-כך נרחב ומפורט על הפדופילים באינטרנט עושה שירות טוב במאבק נגד התופעה, אבל גם הוא חלק מזיהום אוויר איטי ומתמשך של הציבוריות שלנו. לא, לא הכל מותר במאבק נגד הלכלוך. הפירוט והחזרה על העבירות עם כל הטקסטים המגונים הוא חלק מהסליזיות האופפת אותנו כשלכל ההגזמה הזו יש כביכול הצדקה אידיאולוגית. פעם זה בשם חופש הביטוי, ופעם זה בשם ההגנה על ילדינו ופעם בשם זכות הציבור לדעת. הי, ומה איתנו, הצופים? עיתונאים חייבים להביא לנו חדשות קשות וחדשות רעות ותחקירים חושפניים, אבל הם ועורכיהם צריכים לדעת לעצור במקום בו ההמחשה הוויזואלית הופכת להיות הרבה יותר משמעותית מהדיווח עצמו.
אבל הליברלים שלנו לא מסתפקים בכתבות עצמן אלא מציפים את הפרהסיה בפרומואים רועשים שמהם ממש אי אפשר להימלט. ביחד עם השיווק של זכות הציבור לדעת, דוחפים לנו גם את חובת הציבור להיחשף לכל פרט ופריט, מייד אחרי הפרסומות. כך זה בטלוויזיה וכך גם בכתבה של בעלת טור פופולארי המנסה על בשרה ובשר בעלה מסע של חילופי-זוגות. הכול אותה מציצנות, בשירות הציבור כמובן.
ובמעבר חד, מהחדים שידענו, הבה נפרוק לגמרי את הטנדר של פריטי ה"הביאו-לי-עצבים-השבוע" ובדילוג קליל נקפץ למשהו קל בהרבה, שהוא בכל זאת בן-דוד רחוק וחורג של חושפנות היתר והטעם הרע וידוע בציבור כ"הקרחת של נינט".
אם זמרת פופולארית ומקסימה רוצה להסתפר, לשנות לוק ולעשות מה בראש שלה – זה עניינה. אבל כשהיא מצטלמת ומסתפרת כי הציעו לה בשביל זה כסף – בצדק זה מעורר אי-נוחות. לא משום שאין לה זכות לעשות זאת, אלא משום שרואים בעיניים ממש איך הכסף הגדול משעבד וממסחר הכל. "בואו תראו! נינט!! מיליון וחצי!!! מייד בחדשות!!!!" אפילו התספורת ומעשה ההסתפרות עצמו של סלב-על הופכים להיות עסקה מסחרית לכל דבר של סוחרי-סלולארי ויחצ"ני טלוויזיה וסטייליסטים של מותגים בשר ודם. הלב השמרני נחמץ למראה הניסיון הכמעט-נואש של כלי התקשורת למשוך תשומת-לב, ליצור באזז ולהדהים בכל מחיר.
לערוץ הטלוויזיה יש ודאי נימוקים טובים למה הוא מפרט לנו את תחקיריו, לבעלת הטור המתארת ניסויים בנישואים שלה בטח יש הסבר מדוע היא תורמת את גופה למדע העיתונות, ואין ספק שלנינט יש מיליון וחצי סיבות למה לקצץ את שיערה ולהפקיע את פרטיותה. כולם הרי רק עושים את העבודה שלהם. בשירות החופש כמובן.
אז אולי שמרנות וצניעות אינם סחורה מבוקשת בשוק הזה, אבל את תחושת הגועל שלנו אנחנו מוכנים לתת בחינם.
