חסידות גור: פאה? עד 1,000 דולר בלבד

לתשומת לבכן: נשות חסידות גור תוכלנה מעתה לרכוש פאה בסכום מקסימלי של 1000 דולר, כולל העיצוב. הגזירה החדשה יצאה לאור במוצאי שבת בכינוסים שנערכו במספר מוקדים בארץ - ירושלים, בני ברק, ערד, חצור ועוד.

רבני חסידות גור אשר עמלו על ניסוח תקנות הצניעות מחדש קראו "לעשות סדר" בכל הקשור למחירי הפאות שהרקיעו שחקים. יש לציין כי מחיר פיאה יכול להתחיל בכמה מאות שקלים ולהגיע אפילו לסכום של 3000 דולר, כשמחיר פאה ממוצע עומד על סך של 1200-1500 דולר.

שוק הפאות, הרבנים עושים סדר (צילום: שאול גולן)

הרבנים מסבירים את הסיבות שהביאו אותם לתקן את התקנה החדשה: "הן מפני הפקעת השערים והן מפני שהניסיון לעמוד בגדרי הצניעות קשה פי כמה כאשר נדרשים לשלם הון רב, ממילא מעדיפים להרגיש שהתשלום היה 'כדאי'... מן הראוי להדגיש שבזמן שהיוקר מאמיר ורבים מציבור אנשי שלומנו כורעים תחת נטל ההוצאות גם בחיתון ילדיהם וגם בחיי היום יום, ודאי שאי אפשר שתהיה תחרות סמויה במחירי הפאות, שעברו מכבר כל גבול".

בהמשך, פורטו במספר תקנות נוספות שאר הקפדות שיש לשים לב אליהן בשעת רכישת הפאה. למשל, "שלא תראה חס וחלילה כפנויה (האישה) אלא יהיה ברור וניכר לכל שהיא נשואה. לכן, יש להימנע מכל דבר שמטרתו לשוות לפאה מראה טבעי".

זהירות: "סקיני"

התקנות מפרטות גם במה בדיוק מדובר. בתעשיית הפאות נהוג לעיתים ליצור מעין שביל בפאה בצבע לבן או בצבע הקרקפת, הנקרא "סקיני", אשר נותן לפאה מראה של שיער טבעי. על פי התקנות החדשות, נאסר השימוש ב"סקיני", על מנת שיהיה ברור כי מדובר באישה נשואה וכי אין מדובר באישה פנויה.

כמו כן, נאסר ש"התסרוקת לא תהיינה כדרך הנערות; שלא תראה הפאה פרועה באופן שהיא מעוררת תשומת לב וגורמת להופעה של שחץ וגאווה". האורך המקסימלי שנקבע לשיער הפאה: לא יותר מכיסוי הצוואר. ובשום אופן לא יעבור את הכתף, לא רק בשעת הסירוק.

בעלונים שחולקו לנשים הוסבר כי בכל הקשור לענייני צניעות - "גופי תורה תלויים בהם" וכי יש להקפיד בעניינים אלו מפני ש"בדורנו שלא כבדורות קודמים נפרצים סכרים רבים והדבר בא לידי ביטוי גם ובעיקר בענייני צניעות הלבוש". "בעבר עברה המורשת מאם לבת ולא היה צורך כלל לפרט ולבאר, הדברים היו מובנים מאליהם. אך בזמננו השתנו הדברים והשפעות חיצוניות חודרות, לצערנו, גם לבתים הטובים ביותר", נכתב.

צניעות עכשיו

בשנים האחרונות גובר העיסוק של הציבור החרדי בנושאי הצניעות. המגמה הזו נובעת בעיקר בשל החשש שהשפעות הרחוב החילוני ישפיעו לרעה על תוככי המגזר פנימה. זאת קורה יותר ויותר על ידי היחשפות לתכנים לא רצויים באמצעות האינטרנט או סתם בשל יציאה לעבודה אל מחוץ לגבולות המגזר.

ניתן לומר, שככל שהרחוב החילוני הופך לחילוני יותר, כך המלחמה למען שמירת גדרי הצניעות מחריפה ביתר שאת. מאחר שההבדל הניכר ביותר המפריד בין חרדים לחילונים הוא ההבדל החיצוני המתבטא בלבוש, משאבים רבים לשמירת "טוהר המחנה" מתמקדים בנושא הצניעות. הדרישה העולה מהשטח לא נעלמת מאוזני הרבנים, והם מצידם, משתדלים למסד את המלחמה בפריצות באמצעים המצויים בידם - תיקון תקנות, חינוך ודרשות בנושא. כמו בחסידות גור, תקנות מפורטות והטפה לשמירת הצניעות מתקיימת בשאר הפלגים של הציבור החרדי.

זהירות, מטפחות ארוכות

כינוס הנשים נוצל אף לחידוד תקנות צניעות ידועות ולחידוד ההקפדות הרצויות. למשל, בשעת רכישת המטפחת יש להיזהר במיוחד במטפחות ארוכות, "להן יש יותר משקל אשר משקלן נוטות להימשך לאחור ומתגלה השיער מלפנים".

גם לגבי איפור הפנים מתבקשות נשות ונערות גור לנהוג באיפוק. את העיניים, כך נמסר, אין לצבוע כלל ובאיפור הפנים - "מותר רק לתיקון פגמים ובאופן שיראה כמראה הטבעי של הפנים".

כמו כן, לגבי אורך החולצה, יש להקפיד שזו "תהא ארוכה דיה באופן שלא יתגלה הטעון כיסוי גם כשיש בגד מתחתיה. לפחות 10 ס"מ מעבר למותן".

גם המרפק צריך להיוותר מכוסה בכל תנועה וגם בעת קיפולו והודגש כי "יש להיזהר בשרוולים רחבים מאוד כגון אלו הנמצאים בחלוקי בית, שלא יתגלה המרפק בשעה שמרימים את היד".

עוד תוקן כי "חולצה צמודה אסורה בכל מצב, על כן אריגים הנצמדים לגוף (כגון לייקרה, טריקו), נאסרו בלבישה ואין ללבשם אף תחת ז'קט או אפודה". הנשים אף מתבקשות "לוודא שאכן הבגד רחב דיו, ואין לסמוך על התווית המוצמדת לבגד המורה על המידה".