שתף קטע נבחר

 

פיליפינית נישאה לישראלי, בנה עומד בפני גירוש

נער בן 14 הגיע לישראל, כדי להתאחד עם אמו הפיליפינית שנישאה לישראלי. על האיחוד המשפחתי, מעיב כעת חשש מפני גירוש הבן. הסיבה: האם התחייבה בפני נציג משרד הפנים בנתב"ג שבנה ייצא מהארץ תוך חודש. משרד הפנים: ראש מינהל האוכלוסין מטפל אישית בנושא

משרד הפנים מסרב לתת תעודת זהות לג'וני (שם בדוי) בן 14 מהפיליפינים, בנה של פיליפינית הנשואה לישראלי ומתגוררת בישראל. ג'וני, שאביו וסבותיו מתו בפיליפינים, חי כיום בירושלים אצל אמו ואביו החורג, אך אין לו שום מסמך או תעודה המסדירים את מעמדו ובהגיעו לגיל 18, הוא יגורש מהארץ. בכוונת האם להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה להורות למשרד הפנים לאפשר לבן היתר להיות תושב ישראל.

 

סיפור הגעתו של ג'וני לישראל החל ב-1998. אמו, לואיזה (שם בדוי), הגיעה לישראל כעובדת זרה חוקית. אביו מת עוד קודם לכן ולואיזה השאירה את הילד בפיליפינים אצל הסבא והסבתא מצד בעלה המנוח. היא עבדה בישראל ושלחה כסף למשפחה בפיליפינים. חצי שנה אחר כך הכירה את מוטי (שם בדוי), יהודי אזרח ישראל, התחתנה איתו והפכה לתושבת ארעית במדינה. אלא שב-2001 מת סבו של ג'וני, ובסוף 2006 מתה גם הסבתא. גם הסבא והסבתא מצד לואיזה מתו. לג'וני יש ארבעה אחים גדולים, בעלי משפחות משלהם. הוא נותר לבדו ואמו נסעה להביאו לישראל.

  

"בהתחלה, הילד לא רצה לבוא לכאן", היא מספרת, "הוא אמר שהוא רוצה להיות לבד. הוא עזב את הלימודים והסתובב ברחובות. הגעתי לשם ולא הצלחתי לדבר אתו. התקשרתי לבעלי, והוא אמר לי 'אל תדאגי, אני אביא אותו'. בעלי הגיע לשם והצליח לשכנע אותו לבוא לישראל. הילד אוהב אותו, הוא כמו אבא בשבילו".

  

אבל אז עשו לואיזה ומוטי טעות מרה: הם לא דאגו לספק למשרד הפנים בקשות ומסמכים שיסדירו מראש את מעמדו של הבן בישראל. "הייתי מטומטמת", אומרת לואיזה בפשטות, "חשבתי שאם הוא הבן שלי, אני לא צריכה שום ניירות. זה הבן שלי!" משטרת ההגירה עצרה את לואיזה ובנה בנמל התעופה ואיימה לגרש אותו. לאחר שבעלה הזעיק עורך דין, הסכימו השוטרים לשחרר אותם, רק בתנאי שלואיזה תחתום על מסמך לפיו היא לא תבקש עבורו מעמד כלשהו בישראל. "חתמתי", היא אומרת, "מה יכולתי לעשות?"

 

חודש אחר כך הגישה לואיזה בקשה לאשר את שהותו של הבן בישראל, אך קיבלה תשובה שלילית. פקידי משרד הפנים הסבירו את סירובם בעובדה שלואיזה לא שהתה במחיצתו של הבן בעשר השנים שבהן חיה בישראל. רוב האזרחים הזרים המתחתנים עם ישראלים זכאים להכניס עמם את ילדיהם כ"קטין נלווה", אך הפקידים טענו שהנוהל הזה אינו חל במקרים שבהם הילד לא שהה עם הוריו לפני הגעתם לארץ.

 

"הוא מת להיות ישראלי"  

"הילד מתאקלם כאן", אומר מוטי, "טוב לו כאן. אני אוהב אותו, אני רוצה לגדל אותו. יש לנו כל מה שצריך בשבילו. שנינו עובדים ומביאים כסף. הוא לומד כאן באולפן, מדבר כבר עברית. הוא מת להיות ישראלי. אם הוא היה נשאר בפיליפינים, הוא היה מתדרדר, מגיע לאלכוהול, לסמים. לא היה לו מה לעשות שם. המצב שם על הפנים ואין לו שם אף אחד. לאחים הגדולים אין זמן בשבילו, ועכשיו רוצים לגרש אותו. בשביל מה כל הביורוקרטיה הזאת? אנחנו אנשים פשוטים - אני עובד במכבסה, היא עובדת במשק בית, אנחנו לא ספורטאים ולא אמנים, אז הם גיבורים גדולים עלינו. אבל אני לא אתן לו לזוז מכאן. על גופתי המתה".

  

משרד הפנים דחה גם את הערעור. במכתב שקיבלה לואיזה ממשרד הפנים נכתב כי: "האם התחייבה בפני נציג משרד הפנים בנתב"ג כי בנה יצא מהארץ תוך חודש ימים וכי לא תבקש מעמד עבורו, ובכל זאת ביקשה. לנער יש שלושה אחים בוגרים היכולים לטפל בו".

 

לואיזה פנתה למרכז לסיוע משפטי לעולים של התנועה הרפורמית, והם הגישו בשמה ערעור על ההחלטה. "שר הפנים לשעבר, רוני בר-און, שינה את נוהל 'קטין נלווה' בפברואר 2007", טוענת עורכת הדין רעות מיכאלי מהתנועה הרפורמית, "לפי הנוהל החדש, ילדים מנישואים קודמים של בני זוג לא יהודים שנישאו לאזרחי ישראל מקבלים מעמד זהה לזה של הוריהם, אם הגיעו לישראל לפני גיל 15". 

 

"משרד הפנים פועל בניגוד לנהלים של עצמו", טוענת עורכת הדין מיכאלי, "בניגוד לנורמות המצופות ממנו ותוך התעלמות מפסיקות קודמת. הם פוגעים בצורה חמורה וקיצונית בזכותם הבסיסית של העותרים לחיי משפחה. הם טוענים שהעובדה שהאם והבן לא חיו ביחד מעידה, כביכול, על הקשר שלהם, אבל הם מתעלמים שהיא לא יכלה להביא אותו לכאן וגם לא היה בכך צורך כל עוד הסבים היו בחיים. האם קשורה לבנה בקשר אמיץ והם שמרו על קשר טלפוני לאורך כל זמן שהותה כאן. אם הילד לא יוכל להישאר בישראל, המשפחה לא תוכל להתגורר יחד. ייתכן שהאם תיאלץ לנסוע לפיליפינים עם בנה, אף במחיר פרידה מבעלה. במקום לסייע למשפחה, משרד הפנים בוחר לפעול בדרך הפוגעת בהם באופן הקשה ביותר".  

 

ממשרד הפנים נמסר: "ראש מינהל האוכלוסין, יעקב גנות, לקח את הנושא לטיפולו האישי והוא יבדוק אותו על מנת להגיע להחלטה".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
בית המשפט יחליט. אילוסטרציה
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים