כסא הפלא: נכנסות רווקות ויוצאות – בהריון
כל מי שהחליפה את דורית במשרד, לא חשוב באיזה סטטוס הגיעה, מצאה עצמה בתוך מערכת יחסים רצינית. אפילו טלי, שבגיל 35 כבר לא חשבה שזה יקרה לה. עוד מעט התור שלי!
דבר ראשון, כולן מתחילות לקבל את המחזור חודשי יחד בערך באותו הזמן. דבר שני, תמיד תהיה אגדה אורבנית בסביבת העבודה על איזה כסא פלא, שאם את יושבת עליו, את תתחתני/תזווגי/תעוברי בתוך השנה-שנתיים-שלוש הקרובות.
ליתר דיוק, לאו דווקא מדובר בכסא ספציפי, אלא זו יותר עמדה מסוימת, שכל מי שישבה בה קודם, לא משנה באיזה סטטוס או מצב צבירה הגיעה לחברה, גם אם הגיעה רווקה מאוכזבת ושבורת לב שכבר איבדה תקווה, או פמיניסטית חלילה וחס, או בעלת חיבה גדולה לחתולים, מרגע שהתיישבה שם, בעיקר אם החליפה בחורה שיצאה לחופשת לידה, הקארמה החלה לפעול. כעבור מספר שנים מצומצם מאוד היא מצאה עצמה מזווגת ו/או הריונית.
זו השנה השלישית שאני עובדת כמעצבת בשנתון מאוד ידוע, שברשותכם, אשאיר את שמו במערכת. כשהגעתי לשם בראשונה עמדו מולי שישה מחשבים וניתנה לי זכות הבחירה להתיישב מול אחד מהם. בחדר היו רק מנהלת הסטודיו ומנהלת ההפקה, שהסתכלו עלי בסקרנות מרובה. בחרתי את המחשב הכי מרוחק, שאין אפשרות שאנשים יוכלו לעמוד מאחורי ולהסתכל מה אני עושה.
הן לא אמרו כלום, אבל הסתכלו זו בזו באופן מאוד חשוד, כאילו הן יודעות משהו שאני לא, והעלו חיוך מאוד מרוצה על פניהן. כששאלתי "מה???" הסתבר לי שהתיישבתי על "הכסא". למעשה החלפתי את דורית, מעצבת שבדרך כלל עובדת שם מתחילת העבודה על שנתון, רק שבאותה השנה, עקב התחייבויות קודמות, היתה יכולה לבוא רק בזמן העומס.
כל מי שהחליפה את דורית, לא חשוב באיזה סטטוס הגיעה, מצאה עצמה בתוך מערכת יחסים רצינית. דנה, שהגיעה כשכבר היתה בזוגיות, קיבלה הצעת נישואים שבועיים בלבד
לאחר שהתחילה לעבוד בעמדה. ליעל העצמאית, שהחליפה את דנה, שהחליפה את דורית, זה לקח שנתיים, אבל גם היא מצאה עצמה בזוגיות טובה וכעבור שנה וקצת גם אמא. גם טלי שהחליפה את יעל שהחליפה את דנה שהחליפה את דורית, שבגיל 35 כבר לא חשבה שזה יקרה לה, מצאה עצמה מופתעת לטובה, כי זה אכן כן קרה לה.
דורות על דורות של מעצבות גרפיות שנכנסות לעבודה רווקות ויוצאות משם עם בטן (ולא רק בגלל הוופלות שטוחנים שם). במערכת יש עוד כמה עובדות, לא רק מעצבות, וגם הן נדבקו בחיידק, כרגע נראה שבערך 75% מהעובדות, לפחות בקומה שלנו, מטפחות בטן לתפארת מדינת ישראל, או מגדלות את הצאצאים שנולדו רק בשנה שעברה. בקיצור - זה מדבק.
לכסא יש כמה חוקים:
אם יש רווקות שעובדות לפנייך, הן הראשונות
החוק הראשון הוא שכן מדברים על הכסא, החוק השני הוא שכן מדברים על הכסא, החוק השלישי הוא שלכל אשה הנכנסת למעגל העבודה הנשי יש את זמן ההמתנה שלה, כלומר - אם הגעת רווקה, ויש רווקות שעובדות שם לפנייך, הן הראשונות בתור. החוק הרביעי הוא שפירגון הדדי הוא הדרך הטובה ביותר לפתור את המילכוד של חוק מספר שלוש. כלומר, ככל שתאחלי מכל הלב אהבה וזוגיות לחברותייך הרווקות במקום העבודה, כך תקודמי לעבר מציאת האהבה שלך. והחוק החמישי הוא שבוגרות הכסא תמיד יגיעו לביקור, יחד עם צאצאיהן, כדוגמה חיה לכוחות הכסא, ויספרו את סיפוריהן תוך כדי שהן חוזרות על שני החוקים הראשונים, וייתנו לך לנוח קצת ממטלות המחשב בכדי לעשות פוצי-קוצי לקטנים (יש גם חוק שישי לא כתוב אבל מובנה: הצאצאים שלהן יוצאים כל כך מהממים, שהם ממש עושים לך חשק).
האמת היא, שכל כך כיף לעבוד בחברה בכלל, ובחברת נשים בפרט, שמפרגנות זו לזו ורוצות רק את הטוב זו לזו, עד שזה מרגיש עוד בית. מי שחושב שנשים הן זאבות זו לזו, צריך לקפוץ לביקור. לדעתי, אין דבר יותר נפלא מחברוּת נשית. היכולת לקבל ולתת, לוותר על האגו ולגלות אמפתיה, היא מדהימה בעיניי. נסו את זה בבית, וגם במקום העבודה. תופתעו מהתוצאות.
- הכתבה מוקדשת לכן, אחיותיי לדסק
לפנייה לכתב/ת 
