אל תוותרו על הארוחות המשפחתיות

אם אתם שייכים למשפחות החשות כי למרות השהייה המשותפת תחת קורת גג אחת, משהו בלכידות, בדבק ובמיוחד בתקשורת ובקשר שלכם עם ילדיכם לוקה בחסר, הטור הזה נכתב עבורכם. ייתכן שחלק חשוב מהתשובה טמון בהיעלמות מוסד הארוחות המשפחתיות המשותפות לכל בני הבית מסדר היום המשפחתי הקבוע. הרשו לי להציע בחום, שתשקלו בכובד ראש להחזיר מוסד זה לביתכם, למענכם ולמען עתיד ילדיכם.

המצב הרצוי

הספרות המחקרית בנושא זה ברורה ונחרצת: קיום ארוחות משפחתיות בהשתתפות כל בני המשפחה כנוהג קבוע, תורם רבות ליצירה ולמיסוד של לכידות משפחתית ותקשורת טובה ורגישה בין בני המשפחה. ממחקרים עולה, כי קיומה של ארוחה משפחתית משותפת מהווה הזדמנות מצוינת לתמיכה הדדית בשעות קשות ולנכונותם של הילדים לשתף את ההורים במתרחש בחייהם מחוץ לבית. יותר מכך, הספרות המדעית מצאה קשר חזק בין קיומן של ארוחות משפחתיות לבין מחויבות הילדים ללימודים, הגברת המוטיבציה להישגיות, הכנה סדירה ואחראית של שיעורי בית, עלייה בביטחון העצמי וראייה חיובית של העתיד. עוד נמצא, כי העדר קיומן של ארוחות משפחתיות קשור להגברת הסבירות לעיסוק עתידי של הילדים בהתנהגויות סיכון, כגון שתיית אלכוהול ושימוש בחומרים מסוכנים, זאת בנוסף למעורבות במעשי הצקה, בריונות ואלימות כלפי הזולת. מעבר לכך, הישיבה הנינוחה והרגועה יחד עם כולם מספקת תשומת לב מלאה למזון הנאכל לטובת בריאותנו.

יש יתרונות רבים לארוחות המשותפות (צילום: index open)

הארוחות המשפחתיות הן הזדמנות נפלאה לפיתוח קשרים ומיומנויות שונות:

1. ללמד את הילדים מיומנויות שיחה, הקשבה והתעניינות באחר.

2. לשמוע מהילדים על מצוקות וקשיים שהם חווים מחוץ לבית.

3. לשוחח על נושאים חינוכיים חשובים במצב רגיעה ולא בעקבות או בזמן אווירה מתוחה ובמצבי משבר.

4. ללמוד לנהל ויכוח תוך שמירה על תרבות דיבור וכבוד לזולת ואף להתנסות בכך.

5. לפתח התחשבות ונשיאה משותפת בעול (הכנה, פינוי הכלים וסידור המטבח).

מבחן המציאות

אולם, באורח מפתיע, על אף החשיבות הגדולה לחינוכם ולעתידם של ילדינו ולעיצובם של יחסים חמים וקרובים בין בני המשפחה, המנהג לאכול יחד על בסיס קבוע נעלם כמעט כליל מנוף החיים המשפחתי שלנו בישראל, ובמקרים רבים אף נכחד לחלוטין. מסקר של שירותי בריאות קופת החולים הכללית (2006) ניתן ללמוד כי 40% מהמשפחות הישראליות מקיימות במקרה הטוב ארוחה אחת משותפת בשבוע, בדרך כלל בימי שישי. 20% מהמשפחות ויתרו לחלוטין על קיומן של ארוחות משפחתיות משותפות. כמה עצוב.  

משיחות רבות שקיימנו עם הורים עלה, כי לא חסרות סיבות לאי קיומן של ארוחות משפחתיות כמנהג שבועי קבוע. "שנינו עובדים עד שעה מאוחרת, אנחנו חוזרים עייפים, ולמי יש כוח להכין ארוחה משפחתית?", "הילדים לא רעבים, הם כבר נשנשו חצי מקרר עד שהגענו הביתה" ו"בעלי אוכל בעבודה, אי אפשר לדרוש ממנו לשבת שוב ולאכול איתנו" – אלו רק חלק מן המשפטים הנשמעים בהקשר זה. הורים רבים בעיקר אמהות קובלות על כך כי אינן זוכות לשיתוף פעולה מצד בני הבית המעדיפים לאכול בזמנים שונים תוך צפייה בטלוויזיה, ישיבה מול המחשב או שיחה בטלפון.

עשרת הדברות להנהגת ארוחות משפחתיות:

1. שבו, דברו והסכימו ביניכם על החזרת הנוהג החשוב הזה לטובת עתיד ילדכם ואיכות חיי המשפחה בהווה. צפו להתנגדויות (זהו דבר טבעי בכל שינוי), אך אל תוותרו. זהו המקום להפעיל את סמכותכם ברגישות ובהחלטיות.

2. קיימו ישיבה משפחתית שעניינה החזרת הנוהג של ארוחה משפחתית משותפת קבועה. בישיבה זו הסבירו לבני המשפחה את חשיבות החדרת הנוהג והבהירו את הציפייה כי כולם יתחייבו לפנות זמן למען קיום הארוחות המשפחתיות ולהשתתף בהן.

3. התחילו בהדרגה. תחילה קיבעו שלושה מועדים לארוחות משותפות, אחד במהלך השבוע, השני ביום שישי בערב והשלישי בשבת במועד שתקבעו.

4. חלקו תפקידים לכל אחד מבני הבית בהתחשב בגיל, בעיסוק, בזמן ובכישורים המיוחדים שלו בכל הקשור לסיוע בהכנת הארוחה: עריכת השולחן, פינוי ושטיפת כלים.

5. הקפידו שכולם יתחילו לאכול ביחד, כולל האדם המגיש את הארוחה.

6. נטרלו את כל הגורמים המפריעים לשיחה. כבו את הטלוויזיה ואת מכשירי הטלפון לפני הארוחה (זהו רגע מכונן בחיי המשפחה, ולכן למרות הקשיים - אל תוותרו).

7. במהלך הארוחה נהלו שיחה חופשית ורגועה, הכוללת התעניינות הדדית אמיתית ללא חקירות מיותרות.

8. הביעו עניין והתייחסו לנאמר על ידי הילדים. משפטים כגון "מעניין מאוד", או "אני מבין שאתה חושב ש..", או" אני מאוד שמח שאתה מספר..", יבטיחו אווירה נעימה במהלך השיחה.

9. חזקו את הילדים על דיבור שקט רגוע, על הקשבה הדדית וניהול ויכוח בצורה נימוסית והוגנת.

10. הקפידו כי כל בני המשפחה יישארו לשבת סביב השולחן עד לסיום הארוחה.

* פרופ' עמוס רולידר הוא מומחה מוסמך בניתוח התנהגות וראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות

ליצירת קשר עם פרופ' עמוס רולידר להזמנת הרצאות וסדנאות בלבד.

לטורים הקודמים של פרופ' רולידר:

* עוברים להורות אחרת.

* כניסת ההורים לחדרו של הילד מותרת תמיד!