מקרה קלאסי
האם יש מקום לארבעה פסטיבלי מוזיקה קלאסית בעיר אילת? פרנסי העיר חושבים שכן. "תרבות, זה טוב לעסקים", הם אומרים, וגם לשיפור הדימוי המפוקפק של העיר
בלי לשים לב הפכה בעשור האחרון העיר אילת למוקד עלייה לרגל לחובבי המוזיקה הקלאסית. לצד פסטיבל "קלאסי קאמרי", שיחגוג בסוף השבוע הקרוב עשור להיווסדו, פועלים בעיר שלושה פסטיבלים נוספים של מוזיקה קלאסית שמביאים לעיר הדרומית גרעין קשה של מבקרים חוזרים.
בעיר שמנסה להמציא את עצמה מחדש, נראה שהפנימו את המשוואה: תרבות טובה לעסקים ועסקים פורחים טובים למיצובה של עיר. זה עבד בחולון שהצליחה בפחות מעשור למצב את עצמה מעיר בעלת דימוי בעייתי ל"עיר הילדים", הודות למרכז המדיטק וכינונם של פסטיבלי תרבות בעיר, אין שום סיבה שזה לא יצליח גם באילת.
קלאסי קאמרי. חוגג עשור מסביב לבריכה
פסטיבל "קלאסי בים האדום", שייסד מאסטרו ולרי גרגייב והפיק פנחס פוסטל עבור מנהלת התיירות באילת, הוריד לאילת בתחילת ינואר נציגים בולטים של בית המשפט העליון, שרים, חברי כנסת ובעלי הון מובילים בישראל. גם הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית, שייסד מנהל הקונסרבטוריון באילת, ליאוניד רוזנברג, עתיד למשוך בסוף החודש לאילת קבוצה לא מבוטלת של חובבי מוזיקה, וכך גם פסטיבל הפסנתרים, שיתוף פעולה בין התחרות היוקרתית ע"ש ארתור רובינשטיין לרשת מלונות ישרוטל, שיתקיים במרץ.
האם יש מקום בעיר הדרומית למקבץ כל כך גדול של פסטיבלי מוזיקה קלאסית? כל הנוגעים בדבר חושבים שכן. לא רק זאת, הם יאמרו, נוכחותם של הפסטיבלים משפיעה משמעותית על הרגלי הצריכה התרבותית של תושבי העיר במהלך כל השנה.
ההשפעה מחלחלת
"הקונסרבטוריון באילת פועל מזה 30 שנה אבל מה זה עוזר אם עד לפני עשור לילדי העיר בכלל לא היתה אפשרות לשבת בקונצרט או לראות מקרוב טוּבַּה?", שואל ליאוניד רוזנברג, המנהל את הקונסרבטוריון באילת בעשור האחרון, "עכשיו המצב שונה. ריבוי הפסטיבלים ועצם נוכחותם מטפטפת. גם אם מרביתם הם פסטיבלים לתיירים, יש לזה השפעה על תרבות הפנאי. זה עושה Up Grading לעיר ומושך בסופו של יום גם קהל מקומי של שוחרי מוזיקה.
גרגייב. הביא לאילת את השמנה והסלתה (צילום: מרב יודילוביץ')
"אפשר עכשיו לדבר בפירוש על שיפור ברמת התלמידים", הוא אומר ומדגים, "בשנה שעברה זכה דניאל אוזרד, תלמיד שלנו, בתחרות שופן בתל אביב. יש לנו חלילן בשם ויקטור גרשון שקיבל השנה מלכת לימודים של קרן שרת. אלו לא מקרים חריגים או בודדים. יש לנו כמות הולכת וגדלה של נציגים באקדמיה ותלמידים שבסוף השנה ניגשים לבגרות במוזיקה. הרמה משתפרת ואני תולה את זה לא מעט בנוכחות הפסטיבלים".
כשרוזנברג מדבר על "פסטיבלים לתיירים" הוא מכוון בעיקר לפסטיבל "קלאסי קאמרי" של ישרוטל שפוזל אל אותו פלח שוק אליו מכוון הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בהנהלתו. כיוון שמדובר בפסטיבל של רשת המלונות, הוא אומר, עדיפות במכירת הכרטיסים אינה ניתנת לתושבי העיר אלא ללקוחות הרשת. "זה גרר מתחים ותחושת קיפוח מסוימת בהתחלה, אבל כעת בזכות הפסטיבל הבינלאומי ופסטיבל 'קלאסי בים האדום', תושבי העיר מרגישים שותפים".
ברכה כלכלית
למרות התחרות מדגיש רוזנברג כי ארבעת הפסטיבלים משלימים זה את זה מבחינה תכנית והשפעתם על פעילותו השוטפת של הקונסרבטוריון ישירה.
"המטרה של העיר אילת ושלנו היא להפוך את האירוע לבינלאומי שייפרש על פני זמן ממושך יותר כמו הפסטיבלים שמתקיימים בורונה, ונציה ואדינבורו", אומר מנכ"ל רשת ישרוטל רפי שדה, "אז נכון, זה לא אירוע שלנו אבל מהצלחתו כולם יוצאים מורווחים. זה טוב לתדמית של העיר, טוב לעסקים בעיר, טוב לבעלי המסעדות ולנהגי המוניות וזה טוב גם למלונות. אילת נהנית מקהל חדש שבעבר לא הגיע לכאן ובסופו של יום זו ברכה לכולם שמתרגמת למנוע כלכלי".
כל זה לא היה קורה לדברי שדה בלי יצירת אקלים שמאפשר, אבל לא פחות חשוב בלי תמיכה מסיבית של עיריית אילת, משרד התיירות וגורמים פרטיים. שר התיירות הפורש, יצחק אהרונוביץ', התחייב לתמיכה בפסטיבל "קלאסי בים האדום" בשלוש השנים הקרובות. עם פרישתו מהממשלה לא ברור מה תוקפה של ההבטחה ובכל זאת אופק תקציבי, ברור לכולם, יאפשר תכנון ארוך טווח. "משרד התיירות הוא גורם חשוב בתמיכה בפסטיבלים הללו כיוון שהם יודעים כמונו את חשיבותם", אומר שדה, "לצערי הרב נכון להיום משרד התרבות אינו מסייע, כולי תקווה שהם יכירו בחשיבות האירועים הללו גם כן. אחרי הכל מדובר ברווח כפול גם תרבותי וגם תיירותי".
פסטיבל פסנתרים. המשך ישיר לתחרות ע"ש ארתור רובינשטיין
לדברי שדה רשת מלונות ישרוטל היתה שמחה לסייע גם לפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית במידה וזה היה נערך במועד שונה. "לצערי התאריכים של הפסטיבל הבינלאומי קרובים מאוד לתאריכים של פסטיבל 'קלאסי קאמרי' שלנו ומכיוון שכך, אנחנו מתחרים על אותו פלח שוק. אם הוא היה נערך במועד אחר היה לנו קל יותר לתמוך בו ולעזור לו להצליח".
ארבעה פסטיבלים שמכוונים לאותו פלח שוק בטווח של חודשיים הוכיחו את עצמם מבחינה כלכלית?
"התשובה היא חד משמעית כן. כולם עובדים וכולם מביאים אנשים טובים לאילת. אני לא בטוח שיש מקום לפסטיבל נוסף, אבל יש בהחלט מקום לאירועי תרבות נוספים בעיר".
תרבות מביאה תיירים
גם יוסי אני, מנכ"ל מנהלת התיירות באילת, רואה בריבוי פסטיבלי המוזיקה הקלאסית אטסטרגיה כלכלית. "אנשים רוצים לשלב נופש ותרבות ואנחנו עושים ככל שביכולתנו כדי לייצר אווירה מתאימה שתמשוך לכאן מפיקים", הוא אומר, "אילת זו עיר שבנויה לקונגרסים ולפסטיבלים. מדובר בקהל יעד ממוקד ברמה גבוהה שבזמן קצר הצליח לעשות מהפך בעיר ולשבור את הדימוי הערסי שהיה לאילת. זה דורש השקעה ומחייב יצירת תנאים וזה אומר מחויבות לסיוע ממשלתי או יזמות פרטית".
פסטיבל "קלאסי בים האדום", יש לומר, לא היה מתקיים השנה אילולא חפר איש העסקים ארקדי גאידמק עמוק בכיסו והקצה 500 אלף שקל מכספו לטובת האירוע.
גם הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית לא היה קורם עור וגידים אלמלא התמיכה של קרן ארניקה מיסודם של אנשי עסקים הולנדים.
אחד החסכים הגדולים, עליו הצביע בביקורו הקודם מאסטרו גרגייב, הוא באולם קונצרטים ראוי באילת. "כולם יודעים שהגיע הזמן לייצר תנאים הולמים לפסטיבלים הקיימים", אומר יוסי אני ומדגיש, "הכשרת ההאנגר לקונצרט היא הוצאה מטורפת של 800 אלף שקל לכל פסטיבל. ברור שאם יהיה מבנה מסודר, אפשר יהיה לייצר סביבו אירועים נוספים שיאכלסו אותו. כולם יודעים שזה הכרחי אבל עירייה לבד לא יכולה להרים פרויקט שכזה".
באילת מאמינים שהצלחת הפרויקטים התרבותיים של העיר תזכה את ישראל בנכס לאומי חשוב. "תרבות מביאה תיירים גם כשהמצב הגיאופוליטי לא טוב, אנחנו יודעים את זה וזה מוכיח את עצמו פעם אחר פעם", אומר יוסי אני, "יש ערים בעולם שאף אחד לא ידע על קיומן והן עלו על המפה בזכות אירועים תרבותיים שהפכו למסורות. אילת היא עיר קלאסית לזה".