"ועדת הסל" של הרופאים מציגה: 98 תרופות לסל
אמנם אין לו תוקף חוקי, אולם הפורום הציבורי לעדכון סל התרופות, שהוקם ביוזמת הסתדרות הרופאים, בחר, לאחר דיונים ארוכים, את 98 התרופות והטכנולוגיות שלדעתו חייבים להיות בסל הבריאות. עכשיו נותר לראות אם חברי ועדת הסל המקורית יאמצו את ההחלטות
"אין לנו כוח שלטוני במאומה, אבל במדינה דמוקרטית לפורום כזה צריכה להיות השפעה. משרד הבריאות צריך לברך על כך", אמרה יושבת ראש הפורום, שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, בהתייחס לסמכויות הפורום. המלצות הפורום הציבורי ישלחו לחברי ועדת הסל ולמשרד הבריאות, מתוך כוונה לסייע בתהליכי קבלת ההחלטות.
- לרשימת 98 התרופות והטכנולוגיות עליהן המליץ הפורום - ליחצו כאן
התקציב המיועד להגדלת סל התרופות עומד השנה על 450 מיליון שקל, אולם חברי הפורום הציבורי, שאינם מחוייבים למסגרת תקציבית כלשהי, הציגו היום דו"ח ביניים בתקציב של 506 מיליון שקלים, כאשר תקציב זה צפוי לגדול לאחר שיתקבלו תימחורים מדוייקים יותר בדו"ח הסופי.
מתאם גבוה עם ועדת הסל המקורית
למרות שוועדת הסל הממלכתית עדיין לא סיימה לגבש את רשימת התרופות נראה כי יש מתאם גבוה בין התרופות שמדורגות כחיוניות על ידי ועדת הסל ובין התרופות שמופיעות ברשימת הפורום הציבורי. עם זאת, בין התרופות שהפורום הציבורי ממליץ להכניסן לסל ואילו הוועדה הממלכתית כבר החליטה שלא להכניסן נמצאות התרופות ריטלין וקונסרטה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים, התרופה טקסוטר לסרטן הקיבה, התרופה אקלסטה למחלת peget, תרופות אורולוגיות לטיפול בחסימה בבלוטת הערמונית ועוד.
בנוגע לתרופה ארביטוקס לחולי סרטן המעי הגס, לגביה מתלבטים חברי ועדת הסל, מצאו חברי הפורום פתרון ביניים והחליטו לתת אותה ל-150 חולים בלבד (לעומת תחשיב של 300 חולים, המונח לפני ועדת הסל) בעלות נמוכה בהרבה מהעלות המשוערת לפי ועדת הסל.
חברי הפורום הציבורי, בהם רופאים, עובדים סוציאליים, רבנים ונציגי ציבור, התבססו על תחשיבים של משרד הבריאות, המשמשים גם את חברי ועדת הסל ועל חוות דעת של רופאים מומחים, המייעצים גם לוועדת הסל. בניגוד לוועדת הסל, בפני הפורום הציבורי הופיעו גם החולים עצמם.
"בשל עיכובים בוועדת הסל - החולים מפסידים"
בפורום הציבורי ביקשו להתריע כי העיכוב בגיבוש רשימת התרפות מצד ועדת הסל הממלכתית גורם לבזבוז תקציב הסל. בכל חודש שעובר "מפסידים" החולים כ-38 מיליון שקלים, משום שתקציב הסל ניתן בפריסה שנתית. ד"ר יורם בלשר, יושב ראש ההסתדרות הרפואית ציין, "כל עיכוב בסיום עבודת ועדת הסל הממשלתית זה תקציב שהולך לאיבוד ולא יחזור". בפורום הציבורי ממליצים כי ועדת הסל תתכנס לאורך כל השנה וכך תוכל לקבל החלטה כבר בתחילת שנת התקציב, ללא עיכובים, ולנצל את התקציב במלואו.
במהלך עבודתם הצביעו חברי הפורום על ליקויים בתהליך עידכון הסל והמליצו על שיפורים. בין ההמלצות:
- הקמת ועדת חריגים שתהיה מוסמכת לאשר לחולים מימון לטיפול גם אם אינם עומדים בהתווייה הנדרשת.
- קיום פיקוח ובקרה על היקף התרופות שנצרכו ועל מחיריהן, כדי למנוע מצב שבו הקופות מבקשות לכלול תרופה עבור חולים רבים ובפועל מספר המקבלים אותה נמוך בהרבה או מצב שבו חברת התרופות נותנת תימחור נמוך לתרופה, כשבפועל הוצאות הקופות על אותה תרופה גדולות יותר.
- על משרד הבריאות לפרסם בצורה ברורה את הזכאות לתרופות שבסל ולחזק את הסמכויות המוקנות לנציבת קבילות הציבור במשרד הבריאות, על מנת שתוכל לאכוף על הקופות לתת למבוטחים תרופות, אם מצא משרד הבריאות שקבילתם מוצקדת.
חברי ועדת הסל המקורית: זילזול לצד סקרנות
החברים ב"ועדה המתחרה", ועדת סל התרופות הממלכתית, שנכנסת בימים אלו לשלב הסופי לקראת סיום עבודתה, הביעו סקרנות באשר להמלצות הפורום הציבורי. "אנחנו נסתכל על ההמלצות האלו כמו שאנחנו שומעים כל מומחה שממליץ על משהו", אמר אחד מחברי הוועדה, "ממילא אני פונה לאותם מומחים שמייעצים גם להם, אז אני לא צריך את חברי הפורום כפרשנים. איך זה ישפיע עלינו? אני לא יודע".חבר אחר בוועדה אמר: "אני סקרן לראות את הרשימה. מעניין מה הם החליטו שם. אני בטוח שנדבר על זה בישיבה הקרובה ביום חמישי. אני לא חושב שיש ערך ממשי לרשימה הזו. הוועדה שלנו לא צריכה עזרה מהפורום המכובד הזה".
מוועדת סל שירותי הבריאות נמסר כי: "עבודת הוועדה נמשכת כסדרה".