די, די, די לכינים!

אז כן, ניסיתם הכול. גם את מה שאמרה לכם האמא מהגן, גם את מה שהסביר הרופא, גם את העצות של סבתא וגם את התכשירים החדישים שמבטיחים פתרון קטלני. כלום לא עוזר. הילדים עם כינים, זה בא והולך, אבל זה חלק בלתי נפרד מחייכם רוב הזמן.

נא להכיר: הכינה נחמה

לפני הכול, בואו נכיר את האוייב. כינת הראש, ובשמה הרפואי פדיקולוזיס, היא טפיל הנצמד לשערות ולבגדים. בשלב הזחילה של הכינה היא ניזונה מדם האדם, מה שגורם לגרד עז. כינת הראש לרוב ממוקמת בקרקפת, בעוד שכינת הערווה וכינת הגוף נצמדות לשיער הגוף.

הכינה עוברת בקלות מאדם לאדם, ומסיבה זו, השכיחות הגבוהה של כינמת בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים, שם מקרבים הילדים את ראשם זה לזה. לכינה 6 זוגות רגליים, שעליהן צבתות, בעזרתן אוחזת הכינה בשיער וצבתות פה באמצעותם דוקרת הכינה את העור ומוצצת את הדם.

כינת הראש מצויה רק בבני אדם ועוברת רק מאדם לאדם. היא שונה מכינת הגוף או כינת הערווה, והיא אינה עוברת מבעלי חיים לבני אדם או להיפך.

להסתפר זה לא הפתרון. צילום: index open

נחמה והמיתוסים

במשך השנים הצטברו כמה מיתוסים לא נכונים לגבי כינים. הנה כמה דוגמאות:

מיתוס ראשון: כינים קופצות מראש אל ראש

לא נכון. ברור שהן יודעות רק לזחול ועוברות רק במגע ישיר בין ראש לראש.

מיתוס שני: אפשר להידבק בכינים בבריכה

לא נכון. הכינים אינן מתקיימות במים, אולם ניגוב במגבת משותפת בהחלט עלול להעביר כינים מילד לילד.

מיתוס שלישי: שיער צבוע מדביר כינים ומונע הידבקות

לא נכון. היום ברור שצבע השיער לא מזיז לכינים, אינו מונע הדבקה וגם לא מחסל אותן.

מיתוס רביעי: כינים אוהבות יותר שיער ארוך

לא נכון. זאת מכיוון ששיער קצר דווקא מקל על הכינים לנוע על הקרקפת שהיא המקור למזונן ולכן תספורת קצרה איננה פתרון למניעת הדבקה. מה שכן נכון, אגב, הוא שבנות נדבקות לפחות פי שתיים מבנים. לא ברור למה, אולם ייתכן כי הדבר נובע מנטייתן של הבנות להתקרב זו לזו.

בנות נדבקות יותר. צילום: ablestock

מה עושים?

מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם מבוזבזים על תכשירים לחיסול כינים, תופעה לא מסוכנת, אך מטרידה כמעט כל הורה לילדים קטנים. לאחרונה גילו חוקרים בריטים כי דווקא השיטה הישנה למלחמה בכינים, באמצעות מסרק צפוף שיניים, יעילה עד פי ארבע מהתכשירים הרפואיים. גם היום מקובלת בקרב רופאי העור הסברה שכדאי להתחיל במסרק.

אם הסירוק לא עזר והכינים ממשיכות להשתולל, רגע לפני שאתם קונים את התכשירים השונים מבית המרקחת, כדאי לזכור:

• התכשירים אסורים לשימוש בילדים מתחת לגיל שנתיים.
  
• חלק מהתכשירים אסורים לשימוש גם בקרב אמהות הרות או מניקות.
  

• קוטלי כינים בצורת תרסיס אסורים גם לשימוש בסביבת ילדים הסובלים מאסתמה, קוצר נשימה או דלקות עיניים.
  

• עוד כדאי לזכור שבמרבית המקרים הטיפול אינו חד פעמי ויש לחזור עליו כעבור 10 עד 14 ימים כדי לוודא את חיסולן.
  

• בשוק נמכרים תכשירים רבים לקטילת כינים, המכילים ארבעה חומרים עיקריים: מלתיון, לינדיין, פרמתרין ופירתרינס. חשוב לזכור כי מדובר למעשה בחומרי הדברה, ושימוש מתמשך בהם עלול לגרום, על פי חלק מהמחקרים, לנזקים בריאותיים - החל מפגיעה במערכת העצבים ועד לסרטן הדם (לויקמיה).
  

בשנים האחרונות הופיעו כינים רבות העמידות לתכשירים הרפואיים בשוק. מסיבה זו כדאי להעדיף את המסרק צפוף השיניים, ולהקפיד על כמה כללים נוספים שיפחיתו את הסיכון להדבקה ויקצרו גם את משך הסבל של הילד. מנגד, אם ראיתם שתכשיר מסויים אינו עוזר, עברו לתכשיר אחר. זכרו שיש לחזור על הטיפול כעבור 10-14 ימים.

על מסרקים ומגבות

רצוי שלכל ילד ובן משפחה יהיה מסרק ומגבת משלו. הכינים בהחלט עשויות לעבור בין בגדים, ובין שיירי שיער שנותרו על המסרקים.

כדאי לבצע בדיקה של ראשי הילדים, במיוחד אלה המבקרים בגן ובבית הספר, פעם בשבוע לפחות. אם גיליתם כינים או ביצי כינים על ראש ילד אחד, בדקו גם את שאר המשפחה.

אלטרנטיבי

• רוצים עוד דברים שכל הורה חייב לדעת? לחצו כאן