חיסכון בחשמל? במ' התשתיות השקיעו 5 עובדים

כולם מעודדים אותנו לחסוך בחשמל, בגלל שהביקושים עולים על הרזרבות ובגלל זיהום האוויר. רק במשרד התשתיות, שאמון על משק האנרגיה, לא חושבים שהנושא ראוי להשקעה יתרה: מבדיקת ynet עולה שבאגף שימור האנרגיה במשרד, שאחראי על הפעולות לעידוד החיסכון בחשמל, עובדים חמישה אנשים - רק ארבעה מהם אנשי מקצוע - ובתקציב של 1.6 מיליון שקלים.

אגף שימור האנרגיה אמון על העלאת המודעות הציבורית לחיסכון בחשמל ולרכישת מוצרים חוסכי אנרגיה. הם גם מופקדים על ייעוץ לחיסכון בחשמל בתעשיה ובענף הבניה, ניתוח דפוסי הצריכה, הטמעת שיטות לחיסכון וגיבוש תוכניות עתידיות. כל המשימות הללו נופלות על כתפיהם של שלושה מהנדסים, מומחה אנרגיה ומשפטן. 

בעבר דווקא נהנה האגף ממצבת כוח אדם מתוגברת. הוא פעל כמעין מטה, והסתמך על יחידות סמך ויועצים חיצוניים. בתקופות מסוימות עבדו באגף וביחידות החיצוניות שלו כ-18 עובדים מקצועיים. אחת מיחידות הסמך של האגף, שבוטלה במהלך שנות ה-80', פעלה במרכז הבנייה הישראלי ועסקה בשימור אנרגיה בבנייה. יחידת סמך נוספת של האגף פעלה במכון הנפט, אולם גם היא בוטלה בתחילת שנות ה-90'. 

כל המומחים קוראים לחסוך בחשמל

כשהטמפרטורות צללו בימים האחרונים לשיאים חדשים, מיהרה חברת החשמל להזהיר כי הציבור רוצה עוד ועוד חשמל, אך כושר הייצור מוגבל ואפשר שהיא לא תעמוד בעומס. במקביל חידשה החברה את מסע הפירסום שלה לעידוד החיסכון בחשמל, עם המלצות על טיימר לדוד החימום וכיבוי האורות המיותרים.

ברקע גם מתנהל ויכוח סוער סביב הקמת תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון. המצדדים במהלך טוענים שהיא חיונית למענה על העליה המתמדת בביקושים לחשמל. מנגד טוענים ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה כי את הביקושים לחשמל אפשר לצמצם על ידי חיסכון וייעול, במקום הגברת כושר הייצור על ידי תחנה מזהמת.

גם במשרדי הממשלה השונים תומכים בעידוד החיסכון בחשמל, וטוענים כי מדיניות שימור האנרגיה עומדת בראש סדר העדיפויות הלאומי. אפילו שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, חוזר ומבטיח לפעול להפיכת משק האנרגיה הישראלי למודרני ונקי מזיהומים.

מצבת כוח האדם הדלה ביותר מזה 20 שנה

המומחים תמימי דעים כי חיסכון בחשמל יפחית את פליטת גזי החממה, שלדעתם תורמים להתחממות כדור הארץ. ישראל התחייבה בוועידת האקלים בבאלי להפחית את פליטת הגזים בהתאם למכסות עליהם יוסכם בעוד שנה. הגורמים המקצועיים בארץ חוזרים ואומרים שאנו בעידן בו חיסכון בחשמל אינו רק צורך לאומי כי אם מגמה כלל עולמית. ועדיין, מצבת כוח האדם של האגף לשימור אנרגיה במשרד התשתיות היא הדלה ביותר ב-20 השנים האחרונות.

ומה באשר לתקציב? על פי נתונים שאספה נגה לבציון–נדן, כלכלנית סביבתית של ארגון "חיים וסביבה", בשנת 2000 עמד תקציב האגף על 1.2 מיליון שקלים, מהם נוצלו בפועל פחות מחצי מליון. בשנת 2005 עמד תקציב האגף על 9.34 מיליון שקלים וממנו נוצלו בפועל רק 1.4 מיליון. בשנת 2007 עמד התקציב על 12 מיליון שקלים, אך בפועל נוצלו 2.74 מיליון. ואילו בתקציב 2008 מוקצים לאגף 1.6 מיליון שקלים בלבד.

בקיץ האחרון נוספה לעובדי האגף משימה חדשה - "תוכנית לאומית לחיסכון בחשמל" בה שותפים משרדי התשתיות, הגנת הסביבה וחברת החשמל. "מטרת התוכנית היא למתן את העלייה בביקושי החשמל בכלל, ובשעות שיא הביקוש לחשמל בפרט, כדי לשמור על שרידות מערכת החשמל", הבהירו במשרד יחסי הציבור האחראי על שיווק התוכנית.

גורם במשרד התשתיות הלאומיות מסר ל-ynet כי בכוונת השר בנימין (פואד) בן אליעזר, לתבוע במהלך דיוני תקציב 2009 להגדיל משמעותית את היקף האגף לשימור אנרגיה, בשל חשיבותו ההולכת וגוברת. "הלואי והמשרד היה יכול לקבוע לעצמו את מספר התקנים בכל אחד מאגפיו", מסר הגורם, והוסיף: "בכל מקרה, מצבת כוח האדם בכל אחד מהאגפים במשרד אינה בהכרח מייצגת את העיסוק בנושא. שימור האנרגיה מטופל באופן משולב על ידי מספר אגפים במשרד, כולל על ידי השר באופן אישי, אנשי לשכתו ומנכ"ל המשרד".