למה בעצם לא לבקש תמורה גם בעד סקס?
נקבות קופי המאקוק סוחרות ביחסי מין, כפי שנמצא במחקר חדש. עורך המחקר מתאר את התופעה כזנות. ההשוואה הזו לבני אדם מקוממת. לדעתי סחר-מכר באהבה ובמין דווקא שומר על כבוד האשה, ולא להפך. קוראים לזה הדדיות
גאמרט עקב אחרי קבוצה של 50 קופי מאקוק ביערות אינדונזיה במהלך 20 חודשים, ומצא שהפעילות המינית של הנקבות מתגברת ככל שהזכרים מטפלים בהן יותר. נקבת המאקוק עושה סקס, בתקופת הייחום, פעם וחצי בממוצע בשעה, אבל לאחר שאחד הזכרים מעניק לה טיפול אישי צמוד, בעיקר בגב - היא מגבירה את הקצב לממוצע של שלוש וחצי פעמים בשעה עם אותו זכר. לא רק שהפעילות המינית שלה קופצת פלאים, אלא שהיא גם מגוונת יותר את הסקס, בכל הצורות שקופים מכירים, והיא פחות פוזלת לכיוון של זכרים אחרים.
זכר שרוצה הרבה מין, בלעדיות וגיוון, יודע מראש כמה זה עולה לו. גאמרט מצא יחס ישיר בין מספר הפעמים שזכר מאקוק זוכה לסקס לבין מספר הפעמים שהוא עושה לנקבה "נעימים" בגב. גאמרט מבין מכך שמדובר בעצם בזנות. המטבע העובר לסוחר במקרה הזה הוא עינוג הגב של הנקבה. לדעתו, הקופות מוכרות את גופן, בסגנון "נתת - קיבלת, לא נתת - לא קיבלת".
השאלה שלי היא – מה זה קשור לזנות? מדוע משווה גומרט לזנות את חיבתן של הקופות להתמסר לכל המרבה לטפל בהן?
גאמרט מתבסס בהשוואה שלו על מחקרים אחרים, בתחומים חברתיים אחרים, שנערכו בחברות של פרימאטים. על פי אותם מחקרים, ניתן לזהות שוק של סחר-מכר המבוסס על המטבע של הענקת טיפול. כך, למשל, בלי קשר לסקס, ניתן לזהות לפעמים, בתנאים מסוימים, התאמה בין משך הזמן של הנתינה למשך הזמן של הקבלה (זמן שווה שהוא מטפל בגב שלה, והיא מטפלת בגב שלו), התאמה בין אופי הטיפול לבין תקופת ההתקשרות (משך ההתקשרות תואם את משך הזמן שהאחד מטפל בשנייה), והתאמה בין מעמדם של הקוף או הקופה בשבט לבין כמות הטיפולים שהם מקבלים (מעמד גבוה יותר מזכה ביותר טיפולים).
החוקר משתמש ב"זנות" רק בבואו לתאר את טובות ההנאה שמקבלת נקבה בתמורה לחסדי הגוף שלה. ייתכן ששוק הסקס הזה מזכיר לו יותר מדי גברים הקונים סקס בכסף, ייתכן שהוא רצה לזכות בכותרות של כלי התקשורת, כפי שאכן קרה, וייתכן שהוא חשב שהמושג הזה אכן מתאים למה שקורה בפועל. אין לי מושג, אבל ההתנסחות הזאת מקוממת, לא משום שהוא משפיל את הקופים, כי הם ממילא לא מסוגלים לקרוא את המחקרים שלו, אלא בגלל האסוציאציות שיש בהתנסחות שלו אל בני אדם.
נקבות המאקוק לא נותנות סקס בחינם. אבל, למה לתת סקס בחינם? למה לא לבקש תמורה?
נורמה אנושית שלא סוחרים באהבה
קיימת נורמה אנושית שהתגבשה במהלך דורות של דומיננטיות גברית, על פיה אין סוחרים באהבה, כי זה לא רומנטי. מה זאת רומנטיקה בהקשר הזה? רומנטיקה היא בפועל רגש אלטרואיסטי. "אני אוהב/ת אותך בלי קשר למה שאני מקבל/ת בתמורה. אני לא רוצה ממך כלום, רק שתאהב/י אותי". גבר עשיר רוצה להרגיש שהאשה אוהבת אותו לא בזכות, כמו שגבר במעמד בכיר רוצה להרגיש שהיא אוהבת אותו בלי קשר לטובות ההנאה שהוא יכול להשיג למענה בגלל מעמדו. רגש אהבה הוא נתינה לשם נתינה, הוא הנאת הנתינה. האדם הרומנטי אינו אדיש לקבלה,הוא רוצה בה מאוד. אבל הקבלה אינה מתנה את הנתינה שלו, כי הרי לא סוחרים באהבה.
אלא שהגישה הרומנטית הזו משמשת את הגבר העצלן, השתלטן והאגואיסט כתירוץ מוסרי שלא להשקיע באשה. הגישה הזו אומרת שסחר באהבה ובסקס משפיל את האשה, גם אם היא מרוויחה ממנו. אבל, סחר-מכר ביחסי מין ובאהבה דווקא שומר על כבודה של האשה. יחסים מהסוג של "בוא נעשה סקס שאתה כל כך רוצה עכשיו, אבל בתנאי שנצא אחר כך לאכול במסעדה שאני רוצה כל כך", אינם זנות. קוראים לזה – הדדיות. סקס כזה הוא חלק חשוב בתעריף של ויתורים וגמולים. סקס יכול להיות גם קלף מיקוח. מה פסול ב"לך אין חשק לנקות את הבית, ולי אין חשק לעשות עכשיו סקס, אבל אתה תנקה את הבית ואני אעשה איתך סקס"? במה זה שונה מ"אין לי חשק לשבת איתך לראות עכשיו טלוויזיה, אבל אצטרף אליך בכל זאת בתנאי שתוריד את הזבל"?
הגברים הפקיעו את הרומנטיקה מהנשים
הגישה המקובלת מייחסת את הרומנטיקה בעיקר לנשים. מעניין למה? נבדוק מי מרוויח יותר מהרומנטיקה: אם אסור לסחור באהבה ולא בסקס, הרי שאין צורך בהדדיות. אם אין שוּק, אין החלפות. מספיק להגיד "אבל אני אוהב אותך", וכבר אין צורך להשקיע הרבה. אין פלא, אם כן, שלאורך ההיסטוריה שירתה הרומנטיקה בעיקר את בני המין הדומיננטי בחברה. היא סיפקה להם נורמות מוסריות להתנהגות נצלנית.
המין הגברי גנב את הרומנטיקה מהמין הנשי. הנורמה האלטרואיסטית הוטלה בעיקר על כתפי הנשים. אמרו להן שלבקש תמורה זו זנות, והן אימצו את האמירה הזו כאמירה רומנטית. זאת, לדעתי, ההנחה הבסיסית של גאמרט.
זוגיות יפה יותר ככל שהיא הדדית, ולא ככל שהיא אלטרואיסטית. אין פסול במין תמורת שטיפת כלים, כשזה במסגרת של קשר המבוסס על הדדיות. יחד עם זאת, אין גם פסול ברומנטיקה בנוסח האלטרואיסטי - בתנאי שהיא לא מתורגמת לניצול.
הנאה המשלבת מסחר פנימי
יפה וראוי גם לנשים וגם לגברים להשתמש בסקס להנאה כמו גם כמטבע עובר לסוחר. אין כל רע גם בהנאה המשלבת מסחר פנימי בתוך זוגיות. אשה או גבר ש"מוכרים את גופם" לבני/בנות הזוג שלהם בתמורה לטיפולי גב מענגים אינם מכערים לדעתי את האהבה, אלא דווקא מפארים אותה. הדדיות מכבדת את האדם, כולל במקרים של סחר ביחסי מין.
וזנות?
זנות היא משהו אחר לגמרי.
- שירות חדש: "נערי שעשועים" לעשירות מבוגרות