מפגינים בעולם ובישראל: די לחטיפות ה-FARC
בערים מסביב לעולם וגם בתל אביב נערכו הפגנות נגד ארגון המורדים "צבא המהפכה של קולומביה", הנאשם בחטיפת מאות בני אדם במשך השנים. "נמאס לנו להיות אדישים, זה לא יכול להימשך יותר", הסבירה קולומביאנית-ישראלית
"נמאס לנו להיות אדישים, אנחנו לא רוצים יותר טרור, לא רוצים שיחטפו יותר אנשים", כך אמרה הערב (יום ב') ל-ynet מריה מריוס-ריברה, קולומביאנית המתגוררת בישראל מזה שש שנים, שהשתתפה בהפגנה נגד ארגון המורדים המרקסיסטי "צבא המהפכה של קולומביה" (FARC) מול שגרירות קולומביה בתל אביב. הפגנות דומות, שאורגנו בעיקר באמצעות האינטרנט, נערכו ב-165 ערים בקולומביה ומסביב לעולם.
עיקר המחאה התרכזה, מטבע הדברים, בקולומביה, שם יצאו מאות אלפים לרחובות הערים כשהם לובשים חולצות לבנות עם הססמא "די לחטיפות, די לשקרים, די לרציחות, די ל-FARC" ומניפים דגלים לבנים. נחיל של אלפי מפגינים זרם אל הכיכר המרכזית בעיר. המחאה נגד הארגון, המוגדר כארגון טרור על-ידי האיחוד האירופי וארצות הברית, נולדה בעקבות הזעם שרבים חשו בעקבות פרסום קלטות הווידיאו והמכתבים של כמה מבין מאות השבויים בידי המורדים בג'ונגלים.
ארגון המורדים המרקסיסטי, שנטען כי הוא מממן את פעילותו בעיקר מגידול וסחר בקוקאין, מחזיק לפי ממשלת קולומביה ביותר מ-700 חטופים. בין החטופים הפוליטיקאית הצרפתיה-קולומביאנית אינגריד בטאנקור ושלושה עובדי קבלן אמריקנים. אתמול, לקראת המחאה הרחבה, הודיע ארגון המורדים על כוונה לשחרר שלושה בני ערובה נוספים לידי נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס, שתיווך בחודש שעבר עסקה לשחרור שתיים מהחטופות שהוחזקו בשבי במשך שש שנים.
הרעיון למחאה נולד לפני כחודש בקבוצה שהקימו כמה סטודנטים ברשת החברתית "Facebook", תחת השם "מיליון קולות נגד ה-FARC". בתוך חודש אישרו קרוב ל-100 אלף אנשים ב-165 ערים ברחבי העולם כי ישתתפו במחאה. היום כבר התקיימו הפגנות בטוקיו, אוסטרליה, ערים ברחבי אירופה, ארגנטינה, אורוגוואי, מכסיקו ואפילו ונצואלה.
מריה מריוס-ריברה, קולומביאנית שנישאה לישראלי שהכירה בטיול אליו יצא אחרי הצבא, סיפרה כי "הגרילה פועלת כבר יותר מ-40 שנה וחטפה עד כה יותר מאלף אנשים. חלקם חולים ומוחזקים בכלובים מברזל כבר יותר מעשר שנים. המורדים חברים טובים מאוד של הוגו צ'אבס וזה לא מוצא חן בעיני הקולומביאנים". היא אמרה כי המפגינים רואים בשחרור שתי החטופות בחודש שעבר ניסיון לזכות בלגיטימציה, "כדי שאנשים לא יקראו להם טרוריסטים".
"הבחורות שחזרו מהשבי הביאו עמן מכתבים מאנשים שמשפחותיהם לא ידעו במשך תשע שנים שהם בחיים. הם כתבו כמה שהם חולים ומוחזקים אזוקים וזה קרע את הלב שלי ושל כולם", אמרה מריה. "אפילו שאנחנו רחוקים ונמצאים בישראל, גם לנו חשובים החיים של בני האדם ואנו מתנגדים לפשעים האלה נגד האנושות. כשפתחנו את האתר של המחאה בתל אביב, נרשמו בו יותר ממאה אנשים, רבים מהם קולומביאנים יהודים שאמרו 'אנחנו באים ורוצים להיות שם בהפגנה'".
מריה סיפרה כי נפגעה באופן אישי מפעילות הארגון בילדותה בקולומביה. "בשנות השמונים אותה גרילה הייתה מבקשת כסף מאבא שלי כל חודש כדי לתת לו לעבוד ובשלב מסוים הם לקחו גם אותו וזה פגע בי אישית. עכשיו התעוררתי ואמרתי שזה לא יכול להימשך יותר".
לפנייה לכתב/ת 
