אוהל המחאה: "בסוף היום נחזור הביתה, לתופת"

סמוך לשעה 15:00 נשמעה היום (ג') ליד בית המשפט העליון בירושלים אזעקת "צבע אדום". גלית שילר, שגרה באזור מוכה הקסאם ועובדת בשדרות, קפצה מהכיסא - ואז הזכירה לה חברתה שישבה לידה שהן בירושלים. המקרה אולי מספק הסבר אירוני לסיסמה שעל גבי אוהל המחאה שהוקם בבירה: "רוצים לחיות בשדרות, לא רוצים לעזוב את העיר".

אתמול הגיעו תושבי שדרות למרכז הארץ, חלקם הפגינו בתל-אביב וחלקם בירושלים.

 עיריית שדרות הקימה את האוהל, אליו העתיק ראש העיר אלי מויאל את לשכתו. בין היושבים בו - תושבי שדרות, אנשי עירייה וגם עוברי אורח שבאים להזדהות. האווירה בפנים מאוחדת וטובה, עם שירי ארץ ישראל ברקע - יחד עם צפירות מכלי רכב, של נהגים המביעים תמיכה.

"אנחנו לא קוראים לראש הממשלה להתפטר ולא נותנים לשר הביטחון ולרמטכ"ל עצות", אמר מויאל ל-ynet. "אבל אחרי שבע שנים מותר לנו להתעקש". על המשך דרכי המחאה אמר: "אם זה לא יעזור, לא נתייאש ונמצא פיתרון אחר. אנחנו לא רוצים שהעיר תינטש. אם יירדו עכשיו 50 קסאמים על שדרות, נעזוב ונחזור הביתה".

לא עוזבים את העיר (צילום: גיל יוחנן)

"מחר אשקלון, מחרתיים זו תהיה תל-אביב"

שולמית מקס, תושבת אשקלון, הגיעה עם קבוצה של חברים כדי להזדהות. "באנו לחזק את ידיהם של תושבי שדרות. אנחנו חוששים שמחר אשקלון תהיה שדרות ומחרתיים זו תהיה תל-אביב. צריך לעשות מעשה ולא עושים כלום", אמרה.

חיים תמיר, גם הוא מאשקלון, אומר: "הייתי בשדרות ונחת לא רחוק ממני קסאם. זה משאיר בך כמו חלל בגוף, אתה עובר זעזוע. כשאתה שומע על זה מרחוק זה בסדר, אבל כשאתה שם ואתה מרגיש את זה, זה איום ונורא ואני לא יודע איך הילדים ייצאו מזה אי פעם. צריך לעורר את כולם ולעשות משהו".

באוהל ישבו גם ארבע חברות, כולן מתגוררות בעוטף עזה ועובדות בשדרות. גלית שילר מתגוררת בסעד מזה שנתיים. היא אמא לארבעה ילדים, עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה בעיר. "יש תחושה מאוד קשה שמפקירים אותנו ושוכחים אותנו. אם זה היה באחת הערים הגדולות בארץ,

 מהר מאוד הממשלה הייתה מוצאת פיתרון. למרות הצבע האדום ולמרות הקסאמים, אני לא חושבת לרגע שלא לעשות את העבודה בשדרות", אמרה.

יענה ששון, אם לשני בנים ותושבת שדרות, סיפרה: "באחד המקרים קסאם נפל 50 מטר מאיתנו, ואני זוכרת שהתנהגתי בדיוק ההיפך ממה שהייתי צריכה לעשות - שמתי ספרינט וברחתי כמו מטורפת". בסוף היום, היא מבטיחה, תחזור יחד עם חברותיה הביתה. "הבית אמור להיות מקום של ביטחון, מקום שנחים בו אחרי יום עבודה. אבל אנחנו נחזור לתופת".