ברוש ועיני נסוגים מההצעה לשנות את חוק בנק ישראל

אחרי שבתחילת השבוע יצאו בכותרות לפיהן הם מקדמים הצעת חוק שתשנה את יעודיי בנק ישראל ואת הרכב הוועדה המוניטרית שתקבע את הריבית, הודיעו הבוקר (ד') נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני, כי הם מסירים מעל סדר היום את הצעת החוק.

בדיון מיוחד בוועדת הכספים, שיזם יו"ר הוועדה, סטס מיסז'ניקוב, השתתפו גם מנכ"ל האוצר, ירום אריאב, המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, יהודה טלמון נשיא לה"ב (ארגון העצמאים) וכן נציגים רבים מן המשק מתחום התעשייה, המלונאות ועוד.

על פי נתוני התאחדות התעשיינים סך אובדן ההכנסות בשנת 2007 עומד על 2.6 מיליארד דולר. בפתח הדיון אמרו ברוש ועיני כי הפרסומים במהלך השבוע סייעו להם לקדם את מטרתם האמיתית -קיום דיון ציבורי בנושא היחלשות שער הדולר.

"לא באנו לדבר על חוק בנק ישראל" אמר ברוש. "הנושא הוא המשבר בייצוא. אין לנו שום כוונה לגעת ולו בציפורן בעצמאות בנק ישראל. זו לא הכוונה, זה לא יהיה ולא ייתכן שזה יהיה. עם זאת זה לגיטימי לנהל דיון ציבורי בבוא העת על המטרות של בנק ישראל, משום שאני סבור שגם עניין התעסוקה והצמיחה צריך לבוא לידי ביטוי בראש סדר העדיפויות של בנק ישראל".

יו"ר ההסתדרות עיני הוסיף: "הסיפור של הדולר הולך ומתדרדר לא מעט זמן, ולצערי במדינת ישראל אם אין זעקה ציבורית אז לא קורה כלום. בכל מקרה הצלחנו להשיג את מה שרצינו - דיון אמיתי בנושא גם בכנסת וגם בממשלה. עם כל הכבוד, מותר לנו להביע עמדה ביחס למוסדות של מדינת ישראל, כי אין פרות קדושות כאן. הרי מי שנפגעים בסופו של דבר מהמשבר הזה הם העובדים, ומרבית העובדים שיפוטרו יהיו מהפריפריה".

אריאב: לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית

מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב טען כי "אסור לקבל החלטות מהבטן, אלא צריך לחשוב מהראש. הדיון הציבורי הוא לגיטימי וחשוב כי הדבר מאפשר לשים על השולחן תמונה כוללת וגם להשתחרר מאשליות וממחשבות של פתרונות קסם לבעיות שהגורמים להם נמצאים במקומות אחרים."

אריאב הדגיש כי "מרגע שהממשלה קיבלה החלטה אסטרטגית להשתלב בשווקים הבינלאומיים, אנחנו מחויבים למדיניות הזו. אנחנו משק קטן שהוא חלק מהכלכלה הגלובלית, על דובשו ועל עוקצו. הדבש במקרה הזה רב בצורה משמעותית מאשר העוקץ."

לדברי אריאב, הסיבות המשמעותיות להתחזקות השקל ולהיחלשות הדולר הן השיפור המתמיד בתנאי היסוד של המשק הישראלי וכן היחלשות הדולר בעולם והגירעון העצום במאזן התשלומים האמריקני.

אריאב התייחס גם לטענות שנשמעו בדיון על הקשר בין היחלשות הדולר לבין היקף התעסוקה במשק. "האבטלה במשק הישראלי נמצאת היום בשיעורים משמעותיים פחות מאשר לפני כמה שנים. המשוואה של ירידה בשער החליפין שגורמת מיד לבעיות בתעסוקה היא לא בהכרח משוואה נכונה", אמר אריאב.

בתום דבריו הצביע אריאב על הצעדים העיקריים בהם על הממשלה לפעול. לדבריו יש לפעול במסגרת הסטת הסחר, כלומר לגרום למשק הישראלי לממש את הפוטנציאל המסחרי שלו בשווקים נוספים שאינם דולריים. צעד נוסף, לדבריו של אריאב, הוא עידוד הייצואנים לרכוש הגנות מפני המשך ירידת שער החליפין של הדולר.

אריאב הוסיף כי הדבר החשוב ביותר כעת הוא להמשיך ולשמור על מדיניות פיסקלית אחראית. "אנחנו חלק מהעולם הגלובלי, ולדבר יש משמעות על המגבלת התקציבית שעומדת בפנינו, ועל היקף הגירעון המקסימלי שאנחנו מחויבים אליו על פי חוק. אנחנו צריכים לחשוב לטווח הארוך ולכלכל את צעדינו בהתאם, ולא לחזור לאחור". אריאב הוסיף כי לדעתו אין להתערב בחקיקה של בנק ישראל.

אקשטיין: השקל חזק בזכות המשק הישראלי

המשנה לנגיד, פרופ' צבי אקשטיין, אמר בדיון דברים דומים. "חוזקו של השקל נובע מהצלחת המשק הישראלי. עובדה שגם בשוק ההון אנחנו יותר יציבים ממה שקורה בארה"ב", אמר אקשטיין.

בתגובה לטענות שהשמיע בדיון ברוש, לפיהן ישנן במשק תנועות ספקולנטיות של כסף זר שעלולות להיות בעלות משמעויות שליליות, אמר אקשטיין: "אנחנו עוקבים בצורה פרטנית אחרי כניסת הכספים למשק הישראלי, ומרבית התנועות אינן ספקולציות אלא השקעות ריאליות. אין מידע אמיתי שתומך בטענה שיש הון ספקולטיבי במשק."

בתחום המדיניות המוניטרית הדגיש אקשטיין כי רק לאחר שתהיה התמתנות בעליית המחירים, יוכל בנק ישראל לפעול להורדת הריבית. "שני מרכיבים יכולים להשפיע על ההחלטה שלנו על הריבית - התחזקות השקל שגורמת לכך שהלחץ האינפלציוני הוא נמוך יותר, וכן המיתון בארה"ב ובאירופה המשפיעים על כך שהצמיחה אצלנו עלולה להיות נמוכה יותר, דבר שמוריד גם הוא את הלחצים האינפלציוניים", אמר אקשטיין.

יו"ר התאחדות המלונאות, אלי גונן, טען כי "השחיקה המתמשכת בשער הדולר, מאז קיץ 2006, מסבה למלונות נזקים ואובדן הכנסות, היות שמרבית ההתקשרויות של המלונות עם סוכני התיירות הנכנסת נקובים בדולרים". על פי נתוני התאחדות המלונאות, אובדן ההכנסות הצפוי לשנת 2008 עומד על 3.75 מיליון שקלים.

יו"ר מכון הייצוא, דוד ארצי, ומי שעמד בראש הוועדה שמינה משרד התמ"ת לבחון את כלי הסיוע שניתן להעניק לייצואנים אמר בדיון "מרבית הכסף הזר המושקע במשק הוא של ספקולנטים. אני מזהיר את כולם, אנחנו נמצא את עצמנו מתמוטטים ביום שהם יחליטו לצאת מכאן."

בתום הדיון הביעו תעשיינים רבים שהגיעו לדיון זעם על כך שלא ניתנה להם האפשרות להתבטא, בשל קוצר הזמן. "הדיון הזה הוא רק בשבילכם", הטיח נשיא אסם, דן פרופר, כלפי הפוליטיקאים. "הדיון הזה הוא בשביל כל מדינת ישראל", החזיר לו מיסז'ניקוב.

בתום הישיבה סיכם מיסז'ניקוב, כי הוועדה תעקוב במשך השבועיים הקרובים אחרי מימוש החלטת הממשלה לגיבוש חבילת כלי סיוע לייצואנים. במידה וההמלצות לא יוגשו לוועדה, היא תפעל לגבש חקיקה מתאימה בנושא.

לאחר הדיון אמר ברוש ל"כלכליסט": "לבנק ישראל יש 3 יעדים: צמיחה, תעסוקה ואינפלציה והנגיד מעדיף את נושא האינפלציה לפני היעדים האחרים. אנחנו סבורים שצריך להתייחס אל כל היעדים כאל מקשה אחת".