מה מחכה לנו בקוסובו?

בתחילת השבוע חגגו רבבות תושבי חבל קוסובו את הכרזת העצמאות של המדינה החדשה. החגיגות התקיימו למגינת ליבם של תושבי סרביה, שלא ששים להיפרד מחבל הארץ הדרומי שלה, משום שבצד הרוב המוסלמי מתגורר בקוסובו גם מיעוט סרבי נוצרי גדול.

כמקובל באיזור הבלקן שידע הפיכות ותהפוכות עקובות מדם, ולעיתים נדמה שהיציבות הפוליטית היא ממנו והלאה, אי אפשר לומר בוודאות שהכרזה זו לא תוביל שוב למלחמת אזרחים. כבר בשעות שלאחר ההכרזה נשמעו קריאות תמיכה ממדינות כמו ארה"ב, גרמניה ואפגניסטאן, אך בצידן גם מדינות שדחו את ההכרזה דוגמת רומניה וסין.  

חוגגים עצמאות בפרישטינה הבירה (צילום: רויטרס)

אם כן, עדיין מוקדם מדי להמליץ על קוסובו כעל אתר תיירות נחשק, אך זו הזדמנות מצויינת להציג בפניכם את כמה מהאטרקציות התיירותיות במדינה שזה עתה הוקמה.

תיירים? רק בעוד כמה שנים

חבל קוסובו נחשב לאחד העניים ביותר באירופה. הקרבות הממושכים פגעו פגיעה קשה בתשתיות המדינה, ובהן גם תשתיות התחבורה שנהרסו ברובן. סביר להניח שגם לאחר חלוף סכנת המלחמה, יידרשו שנים לשיקום המדינה ולהפיכתה ליעד תיירותי של ממש.

לא קל להסתדר בקוסובו ללא ידיעת השפות המקומיות אלבנית או סרבית, מאחר והאנגלית אינה שגורה בפי כל. חשוב גם לדאוג להגיע עם די כסף מזומן, שכן קשה למצוא כספומטים אפילו בפרישטינה הבירה. למרות זאת חשוב לציין כי האוכלוסיה המקומית ידידותית ומסבירת פנים.  

חבל קוסובו גובל בפינה הצפון מערבית שלו במונטנגרו ובפינה הדרום מערבית שלו חובר לאלבניה. בצד הדרומי גובל החבל במקדוניה, אליה נמלטו בעת המלחמה רבבות פליטים מוסלמים מפחד הסרבים (אך גם המוסלמים אינם צדיקים, כאשר חזרו לשלוט בחבל קוסובו תחת כידוני האו"ם, החזירו לסרבים כגמולם וכיום נותרו רק כ-120,000 סרבים בתחומי קוסובו). 

הכפרים מסורתיים וידידותיים. ווצ'יטם (צילום: איי פי)

לפני פרישתן של ארבע הרפובליקות שהרכיבו את את יגוסלביה, היתה תעשיית התיירות במדינה מצליחה ורווחית במיוחד. לאחר הפיצול, נחלקו האטרקציות בין המדינות השונות והקושי במעבר ביניהן מקשה על הביקור באתרים שמשכו אליהם מיליוני מבקרים, בהם גם ישראלים לא מעטים. 

פסטורליה ומסעדה בפרשטינה הבירה

אם מגיעים לפרישטינה דרך הגבול המקדוני עוברים בדרך לא מעט בדיקות צבאיות של חיילי נאט"ו ממדינות שונות. אך אלו לא מפריעים ליהנות מהנופים היפים להפליא, בייחוד כאשר מדובר בעונת האביב - מראות הרריים ברובם עם מספר אגמים יפהפיים. כל הפסטורליה הזו נפגעת מעט מחוסר הניקיון בעיירות ובכפרים.

לאורך הדרך הראשית ניתן לסעוד במסעדות דרכים טובות שישמחו לשרת אתכם תמורת שטרי יורו. אולם שימו לב - הבורות שנפערו בכבישים מחייבים נהיגה זהירה ואיטית. .

בפרישטינה עצמה, המונה כרבע מיליון תושבים, תוכלו למצוא את המלון הגדול "גרנד הוטל" המתנשא לגובה של 10 קומות. בעיר יש גם שכונות נאות למדי ולא מעט מסעדות. אחד המאכלים האופייניים לחבל קוסובו הוא שארמה - בשר כבש עטוף בעלי גפן או מונטז'ה - כדורי בצק שבתוכם בשר עגל.  

מעל גגות פרישטינה (צילום: AFP)

אחת המסעדות המומלצות בעיר, נמצאת ממש במרכז ושמה Restaurant Xix. שם תוכלו ליהנות מהפיצה הכי טובה בעיר הנאפית בתנור לבנים (וגם עובדיה מדברים אנגלית ומקלים על התקשורת). המסעדה ממוקמת במעין צריף עץ המשווה למקום מראה כפרי, ומדי ערב ניתן להאזין שם גם למוסיקה של להקה מקומית.

מחוץ לעיר

העיר הציורית פץ' שוכנת למרגלות ההרים שבמערב קוסובו, אך רק תיירים מעטים מגיעים אליה. שווה לבקר בבזאר העסיסי של העיר הממוקם ליד מסגד באיראקלי מהמאה ה-15, שהוא רק אחד משמונה המסגדים של העיר.

מחוץ לעיר נמצא אתר מעניין נוסף: מנזר פטריארסיה, המסמן את קו הגבול של ההתפשטות הכנסיה האורתודוכסית הסרבית מהתקופה בה שלטו העות'מאנים באזור קוסובו. בתחומי

המנזר נמצאות שלוש כנסיות עתיקות מהמאה ה-13 שבהן ציורי קיר ותקרה מרהיבים.

מנזר שלישי הנמצא סמוך לעיר ובו ציורי קיר מרשימים מתקופת ימי הביניים הוא ויסוקי דקאני. בדרך אליו גם חולפים על פני יער קסום שהצליח לשרוד את המלחמות באזור.

לא הרחק מחבל קוסובו נמצאים  שני אתרים נוספים שבהחלט כדאי לבקר בהם: הפארק הלאומי "דורמיטור", הממוקם ליד הגבול בין בוסניה למונטנגרו. זהו ערוץ של נהר טארה המגיע לעומק של יותר מקילומטר ומשתרע לאורך כמאה קילומטרים. בעידן היוגוסלבי נהגו לטעון שמדובר בקניון השני בגודלו בעולם מיד אחרי הגרנד קניון שבאריזונה. הנהר זורם בשצף דרך הערוץ והמקום מרשים ביותר.

האטרקציה הגדולה יותר של פארק "דורמיטור" היא 18 האגמים הנמצאים בתחומו, שביניהם האגם הגדול מכולם "צרנו ייזרו" שממוקם למרגלות הר מדאד המרשים.