הדחפורים ירמסו את ההיסטוריה בלכיש

החודש אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה סופית את הקמת היישוב חזן בחבל לכיש. חבל שאישרה. בשנת 2008, ועדה ציבורית מתכנסת לדון בהקמת עוד ישוב בארץ ישראל - הדבר תמוה ביותר בעיני.

שאלה לי לחברי הוועדה: האם ידוע לכם מהו מספר היישוביים במדינת ישראל? וכמה ישובים הוקמו מאז 1948? אגלה לכם: על פי אתר משרד הפנים, מספר הישובים הכולל הוא 1,254. בעמודי הפתיחה של אטלס ההתיישבות מציינים בגאווה כי 900 מהם הוקמו במדינת ישראל העצמאית.

אין ספק כי המפעל הציוני תחת שלטון מדינת ישראל העצמאית הינו הצלחה מדהימה בכל קנה מידה. הדבר בה לידי ביטוי במספר הישובים וכן בצפיפות שלהם, עד כי המטיילים בחלק הצפוני של שביל ישראל מציינים כי המעבר מישוב לישוב עורך פחות מיום הליכה אחד.

בדיקה באתר האינטרנט של מועצת חבל לכיש, מראה כי גם ליישובים בתחומה חלק מפואר במפעל זה. בראשית ימי המדינה, עולים ממרוקו, אלג'יריה, טוניסיה, עיראק, איראן והונגריה, כמו גם ילידי הארץ, חברו יחד בהקמת מערך יישובי רחב. תנופת ההתיישבות וההתלהבות באו לידי ביטוי בשמות הישובים: שחר (1955), נוגה (1956), זוהר (1955) הם רק אחדים שסימלו את התקווה שבהתחדשות היישוב הציוני.

זכו אנשי חבל לכיש כי בחלק המזרחי של אזורם קיימת משבצת המכילה נכסי נוף מהחשובים ביותר מהבחינה הלאומית. אזור זה מהווה עתודה נופית, אקולוגית ותיירותית. בשנים האחרונות, עם הירידה בפעילות החקלאית, אנו יכולים לראות את המאמץ החדש של תושבי האזור לפתח את ענף התיירות. באביב אנו מוזמנים לבקר ולחזות באביב במרבדי הפריחה, או בצבאים המשוטטים בחופשיות בטבע.

אך כל אלה מתקיימים בלכיש הודות לפיתוח המודרני שטרם הגיע לכאן במלוא עוצמתו. מחקרים אקולוגיים מראים כי מרחב זה הינו פרוזדור אקולוגי חשוב ביותר המחבר בין האזורים הדרומיים של הארץ לבין האזורים הצפוניים. קיטוע פרוזדור זה - על ידי הקמת יישוב למשל - יביא לירידה משמעותית בעושר של ערכי טבע אלו, דבר שיפגע, בין השאר, בפוטנציאל התיירותי.

חיבור לבר-כוכבא

אבל לא רק טבע יש בלכיש. זהו אחד האזורים שנתברכו במאות אתרי מורשת ותרבות בני כמה מאות ואלפי שנה. תל לכיש המקראי, חורבת חזן, ובה ממצאים תת קרקעיים מדהימים מימי מרד בר-כוכבא, והאתר של בית גוברין ומרשה, על שלל המערות שבו. אלה רק שלושה מבין רבים.

עושר של צומח ואתרי ארכיאולוגיה יש גם באזורים אחרים בארץ, אך הבנייה גרמה להם להיעלם, או במקרה הטוב להישאר כאי בודד ומנותק. אין להשוות את הביקור בפארק העירוני או באתר הארכיאולוגי הנמצא בלב השטח הבנוי, לבין הביקור באתר הפתוח, בו אפשר להנות מהטבע, ולגעת במו ידינו באבנים שלוחמי בר-כוכבא השתמשו בהם.

בימים שהמפעל ההתיישבותי בארץ ישראל השיג את מטרותיו ויותר מכך, אני קורא לציבור מקבלי ההחלטות לחשוב בשנית ולא לבנות עוד ישוב אחד נוסף בארץ. אין ספק כי לכל אזרח בישראל ניתן למצוא פתרון דיור בתוך המערך של 1,254 היישוביים הקיימים.

במקביל יש לאמץ תוכנית לאומית של שמירת מרחבי מורשת על כלל רכיביהם. כך לא יגידו בנינו כי בעשרות השנים הראשונות של מדינת ישראל, הרסנו את נכסינו הנופיים. בואו נמשיך להפעיל את מסוע העברת המורשת הנופית והתרבותית בת אלפי השנה של ארץ ישראל לדורות הבאים.