דילמת השואה והרקטה

מילה אחת, מצמררת במיוחד בעבור יהודים וישראלים, היא שניצבת במרכז המסר של חמאס נגד ישראל - שואה. בימים האחרונים טוענים חמאס ותומכיהם בעולם הערבי כי "ישראל מבצעת שואה של ממש נגד הפלסטינים בעזה". חאלד משעל צרח את זה במסיבת עיתונאים שכינס בשבת בדמשק, והנייה טען זאת בדרשתו השבועית אתמול. גם אבו-מאזן לא היסס להשתמש במונח הטעון, כשהצהיר: "ישראל משתמשת כיום במונח שנזהרים מלהשתמש בו במשך שישים שנה - אבל מה שמתרחש בעזה גרוע משואה".

הדברים אמנם נאמרו בתגובה לדבריו של סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, ולפיהם "ככל שירי הרקטות גובר, הפלסטינים מביאים על עצמם שואה גדולה יותר". אבל אין זו הפעם הראשונה בה עורך הצד הפלסטיני את ההשוואה: ישראל היא הנאצית - הם הקורבן. רק לפני כחודש וחצי, סביב הפגנת "ילדי הנרות" של חמאס ברצועה, דיווחנו כאן כי התנועה מעבירה מסר ברוח זו. הפעם לא מסתפקים ברמיזות.

וגם הפעם, מקומן של הקריקטורות בעיתונות הערבית לא נפקד: ב"אל-חיאת" הלונדוני נראה מטוס חיל-האוויר משגר טיל לעבר ילד פלסטיני חסר ישע. "א-שרק אל-אווסט" הציג את רצועת עזה מתבוססת באבדון ומייחלת לסיוע בינלאומי. גם תחנות הלווין הערביות עושות את שלהן: רשת "אל-ג'זירה" שוב ערכה מעברון מיוחד, שבו נראות בתמונות תקריב גופותיהם של ילדים פלסטינים. התחנה אף שידרה את תקיפות חיל-האוויר בד בבד עם נאומו של משעל. לעתים הגבירה בכוונה את קולות הירי מהרצועה על חשבון קולו שלו, כאילו רצתה לומר - לצד הדיבורים מתנהלת מלחמה אמיתית. 

קרב קשה לא פחות מתנהל סביב סוגיית ירי הרקטות. חאלד משעל טען כי מדובר בתירוצים בעבור ישראל, ודברים ברוח דומה הציג העיתון "אל-קודס אל-ערבי", שאינו חשוד בחיבה יתרה לרעיון הציוני: "רצועת עזה נתונה לשרשרת של מעשי טבח יומיומיים שמבצעים המטוסים והטילים הישראלים. ראש ממשלתה אולמרט מאיים כי התקיפות יימשכו כל עוד יימשך ירי הרקטות לעבר ערים כמו שדרות ואשקלון. כלומר, הוא משתמש בטילים הללו כתירוץ כדי להצדיק את מעשי הטבח וההרג המתמשכים, ואולם הוא אינו אומר לנו מה הסיבה להרג פעילי ה'התנגדות' בשכם - פעילים אשר הניחו את נשקם במסגרת הסכם עם הרשות הפלסטינית".

תחת הכותרת "שואה לעזה וספינות לסוריה", ניסה עורך העיתון, עבד אל-בארי עטואן, להראות כי ארצות-הברית וישראל מתואמות בצעדיהן כלפי האזור, כפי שהיה במלחמת לבנון השנייה. על ירי הרקטות ביקש דווקא להגן: "הטילים הפלסטיניים הם אולי חומרי נפץ - כפי שאמר ראש הממשלה הפלסטיני פיאד, וחסרי תועלת - כמו שגורס אבו מאזן, אבל שניהם לא אמרו מהי החלופה לכך. במיוחד בשעה שהודו כי המשא-ומתן שלהם עם ישראל לא השיג כל התקדמות. 

"פלישת ישראל לרצועה לעולם לא תעצור את ההתנגדות ואת הטילים שלה, וזאת גם אם ייפסקו לזמן מה. האיום בשואה על רצועת עזה יעניק למשגרי הטילים עוז נפש, ואולי הדבר יהיה כמו בתוקפנות הישראלית על לבנון - שואה בעבורה, וזאת משום שחסן נסראללה איים להשתמש בנשק חדש שישמיד אותה, והרי הוא מתכוון למה שהוא אומר".

עזה מייחלת לעזרת הקהילה הבינלאומית ("א-שרק אל-אווסט", 1 במרס)

אשר לירי עצמו, היו כאלה שניסו דווקא לקרוא להפסקתו. כך למשל ביומון הפלסטיני הירושלמי "אל-קודס", שקרא לחמאס במרומז לנצור אש: "מיליון וחצי בני-אדם ברצועת עזה הפכו בני ערובה בידי שלטונות ישראל, הרוצים שהם ישלמו את מחיר ההשתלטות של חמאס על השלטון בעזה ועל ירי הרקטות לעבר ערי ישראל כאילו הם האחראים לירי הרקטות הללו... חמאס יכול לעשות את הצעד הראשון - להפסיק את ירי הרקטות ולהכריז על שובו לאהלהּ של הרשות הפלסטינית ללא תנאי".

ואולם בחמאס רואים את הדברים אחרת ומגנים על ירי הרקטות. תחת הכותרת הצינית "הפסיקו את הירי מהגדה!" ביקש בעל הטור, מוחמד אל-קיק, להוכיח כי הירי אינו הסיבה לפעולות ישראל, שכן היא תוקפת גם בגדה, למרות שמשם אין כל ירי רקטות. בעיתון "פלסטין" המזוהה עם חמאס, כתב אל-קיק: "מאז המציאה ההתנגדות נשק חדש וצנוע בעזה - קסאם - החלו הקריאות להפסיק את ירי הרקטות הללו. פעם טענו שהן חסרות תועלת, פעם טענו שהן 'צינורות'... איש לא נתן דעתו לכך שהן תגובה לטילים שהורגים את העוללים, אותם יורה 'הפרטנר הישראלי לשלום' על שכניו. כאילו שהם כבשו את אדמתנו ב-1948 בגלל שהחזקנו בטילים שאיימו על עריהם ברחבי העולם.

ברצועה ממשיכים מההלוויות ללחימה ("אל-קודס אל-ערבי", 29 בפברואר)