רשות המים: המאגרים יירדו מתחת לקווים האדומים

ברשות המים הזהירו אתמול (ה') כי הגרעון במשק המים הולך ומחריף. כמות המשקעים הנמוכה באגנים העיקריים גרמה לעליה צנועה במפלס הכנרת, ולהמשך מגמת הירידה במפלס מי התהום. תחזיות הגשם להמשך העונה צנועות גם הן, ולפיכך עשויה רשות המים לבקש בקרוב מהממשלה אישור להטיל גזירות כמו איסור על השקיית גינות במים שפירים (המתאימים לשתייה).

בחורף עולה מפלס הכנרת בדרך כלל באופן משמעותי, אולם בשל כמות המשקעים הנמוכה עלה המפלס בחודש פברואר ב-26 ס"מ בלבד. לשם השוואה, בפברואר שעבר עלה המפלס בשיעור כפול - 50 ס"מ. מנובמבר עלה המפלס ב-43 ס"מ בלבד.

נפח המים הזמינים לשאיבה מהכנרת בין נובמבר לפברואר עמד על 108 מיליון מטרים מעוקבים, לעומת 254 מיליון מטרים מעוקבים אשתקד. על פי הערכות, בהתחשב בתחזיות הגשמים, יסתכם נפח המים הזמינים השנתי בכנרת ב-130 עד 150 מיליון מטרים מעוקבים - הנפח הנמוך ביותר מאז שנת 2000/1 שהוכרזה שנת בצורת.

רצף של שנים שחונות 

במידה ותימשך המגמה הנוכחית גם בחודשים מרץ ואפריל, יהיו אזורים באגן הכנרת, בעיקר בצפון רמת הגולן, בהם ירשמו שיאים שליליים בכמויות המשקעים לשנה זו. 

רצף השנים השחונות יצר גרעון הולך וגדל במשק המים: מפלס הכינרת כיום נמוך ב-65 ס"מ מהמפלס בתקופה המקבילה אשתקד. הוא נמוך ב-1.14 מטרים מהמפלס לפני שנתיים, ב-2.38 מטרים מהמפלס לפני שלוש שנים וב-3.06 מטרים מהמפלס לפני ארבע שנים.

כמות המשקעים הנמוכה מאיימת גם על מפלס מי התהום, שמהווים כמחצית מכמות מי השתייה של ישראל. גם בפברואר, כמו בחודשים שלפניו, נרשמו כמויות משקעים נמוכות מהממוצע הרב שנתי באגני המים העיקריים של ישראל - אגן הכנרת, אגן תנינים-ירקון ואגן הגליל המערבי.

בכולם עמדה כמות המשקעים על 50 עד 60 אחוז מהממוצע הרב-שנתי. רק באגן החוף ירדו כמויות משקעים שנעות בין 80 ל-90 אחוז מהממוצע הרב-שנתי, ובדרומו הגיעו כמויות המשקעים לממוצע הרב-שנתי.

ירידת מפלס מי התהום והשאיבה המוגברת מעוררת את החשש שהמפלס יגיע בקיץ לקווים האדומים. במצב כזה עלולים מים מלוחים לחדור לשכבת האקוויפר ואז לא יהיו המים ראויים עוד לשתייה.

המצב הקשה גרם לרשות המים ולמשרד החקלאות לנקוט כבר עתה בצעדים. הוחלט לקצץ 166 מיליון מטרים מעוקבים מהקצאת המים השפירים לחקלאות - קיצוץ בשיעור של 27 אחוז בהשוואה להקצאה אשתקד.