ובחרת בחיים
"שעה מיוחדת היא לישראל, בה אנו מעמידים בראש את צלם א-להים שבאדם ואת החובה ההלכתית להציל נפשות, כחלק מהיחס המיוחד לחיים על פי תורת ישראל. על כן צריכה לצאת קריאה גדולה לתרום אברים כדי להציל חיים של אחרים". הרב יובל שרלו כותב ל-ynet בעקבות הגדרתו בחוק של המוות המוחי
נדירים מאוד המקרים, אם בכלל קיימים, בהם זוכים חברי הכנסת להיות שותפים בהצלת נפשות של ממש ובמעשה שהוא מהעליונים ביותר הקיימים מבחינה הלכתית. החוק לקביעת רגע המוות שהתקבל אתמול בכנסת הוא אחד מהם.
- המטרה של ynet: חצי מיליון בעלי כרטיס אדי
- מתלבטים? היכנסו לפורום אדי ב-ynet
חוק זה, המתאים מאוד להלכה, קובע הגדרה אובייקטיבית של רגע מותו של אדם. קביעה זו אינה תלויה עוד בפרוטוקול מקומי של בית חולים או בעמדות רפואיות של רופאים מסוימים, אלא מגדיר במדויק את הבדיקות ההכרחיות לקביעת המוות. לא זו בלבד, אלא שהחוק גם יוצר מחסומים מבניים אשר ימנעו הכרעות לא הלכתיות ולא אתיות בנושא: הוא מגדיר מי מוסמך לקבוע את רגע המוות וקובע גם את הדרך להסמיך רופאים אלה, בוועדה ששותפים בה גורמים מתחומים שונים, ובהם שלושה רבנים. בנוסף, מאפשר החוק גם את השתתפות המשפחה בתהליך, וקובע כי מי שאינו מסכים לעמדות אלה - מבחינה הלכתית או אחרת – יכול לתבוע כי החולה ממשפחתו לא יוגדר כמת.
דוגמא אישית:
הרב שרלו חותם על אד"י
גיל בן נון
ראש ישיבת ההסדר פתח-תקווה, הרב יובל שרלו, לא רק מאמין בתרומת איברים אלא רואה בכך זכות גדולה: "יש אפשרות לקיים תרומת אברים על-פי ההלכה, עמדתי היא שזה אפילו בגדר חובה. אין משמעות עמוקה יותר מכך שאפילו אחרי מותו של אדם הוא מצליח לעשות חסד לאחר ולתת לו את אפשרות החיים"
בכך מוסרת אבן נגף שחסמה במשך שנים רבות את תרומות האברים והצלת החיים של אנשים רבים רבים בישראל. חלק גדול מהנימוקים להימנעות מהשתלות כמעט ואינם רלוונטיים עוד. החוק מציב מחסום בפני הפחד שמא רופאים יקדימו את מותו של אדם לצורך השתלה; החוק מגדיר בדיקות אובייקטיביות שאינן נתונות לשיקול דעת של רופאים; החוק מתאים מאוד לעמדת פוסקים רבים בדבר מעמדו של מות גזע המוח, הרואים בפעולת הלב הנובעות ממכונת לב-ריאות כהנשמת גופה בלבד, ועל כן הוא מאפשר (ואולי אף מחייב) לראות באדם כמת שניתן להשתיל את אבריו. במקביל, החוק מאפשר למי שאינו סובר כך לפעול אחרת.
עתה נותר להסתער על אחד היעדים הגדולים של תורת ישראל – הצלת נפשות, ולהסיר עוד אבני נגף מהדרך. יש שאינם תורמים אברים בשל רצונם לבוא עם גוף שלם לקבר ישראל, ואין הם שמים לב שאין זכות גדולה יותר מאשר הצלת נפשות, החשובה פי כמה; יש שאינם תורמים אברים בשל חששם כי בתחיית המתים לא יקומו, ואין הם מבינים כי דווקא הזכות הגדולה של הצלת הנפשות היא שתעמוד להם בימים עתידיים אלה; ויש שלבם אינו רגיש דיו לצערם ולסבלם של אחרים.
על כן, צריכה לצאת קריאה גדולה ליישום מהיר של מינוי הוועדה, הכשרת רופאים והטמעת עקרונות החוק. על כן צריכה לצאת קריאה גדולה לתרום אברים כדי להציל חיים של אחרים, במקום בו לא ניתן עוד להציל את נשמת המת. על כן צריכה להיעשות פעולה עדינה ורגישה כדי לעודד עוד ועוד אנשים לחתום על כרטיס "אדי". במקביל, צריכה להישמע עמדה עקרונית הקובעת כי הסכמה לקבלת אברים במצב של פיקוח נפש ומאידך סירוב לתרום אברים היא גישה לא מוסרית ולא הלכתית.
שעה מיוחדת היא לישראל, בה אנו מעמידים בראש את צלם א-להים שבאדם ואת החובה ההלכתית להציל נפשות, כחלק מהיחס המיוחד לחיים על פי תורת ישראל. אם במקביל נעסוק עוד ועוד במניעת שפיכות דמים – ברציחות, תאונות, התאבדויות ומעשי אלימות – נהיה קרובים יותר לציווי הא-לוהי של בחירה בחיים.
את מאמרי הרב שרלו ניתן לקרוא באתר ישיבת ההסדר בפתח תקווה
הרב שרלו. חוק נדיר
צילום: שאול גולן
השתלה. הוסר המחסום
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
