נקמה ותגובה עלולות להוביל להתלקחות בצפון
הכל מעיד שפעולת הנקמה על חיסול מורנייה קרבה ובאה, ובצד השני חוששים מתגובה - אם ממכה מקדימה, שצה"ל ינחית עליהם כדי למנוע את פעולת הנקם; אם ממכת הגמול שתבוא אחריה. ייתכן שסוריה תצטרף לפעולת הנקם, כדי לגמול על הפצצת חיל האוויר ותנסה להחזיר את השליטה בלבנון. "ההסלמה הקרה" כבר כאן
במערכת הביטחון מרגיעים, אבל "ההסלמה הקרה" היא עובדה קיימת, משום שגם בסוריה וגם בישראל נערכים לאפשרות של התלקחות, בעקבות פיגוע נקמה על חיסול מורנייה. המתיחות לא בהכרח תוביל להתנגשות צבאית ממשית, בעיקר אם ההרתעה שישראל מנסה לייצר תצליח. ייתכן שסוריה לנצל את המשבר כדי להדק את אחיזתה בלבנון.
מאז חוסל עימאד מורנייה בדמשק, נפתח סיבוב נוסף של "הסלמה קרה" בחזית הצפון-מזרחית. מדובר במצב שבו כל הצדדים לעימות צופים בקרוב "הסלמה חמה", קרי: התנגשות צבאית שייזום הצד האחר. לכן, כולם מגבירים בהדרגה את צעדי הכוננות וההיערכות בשטח, ובנוסף משתדלים להרתיע את הצד השני באמצעות העברת מסרי אזהרה גלויים וסמויים.
מה שמתרחש כעת הוא לא הסיבוב הראשון במשחק הפוקר האסטרטגי הזה עם סוריה, חיזבאללה ואיראן. הסיבוב הקודם היה בקיץ 2007, לפני שישראל הפציצה את המתקן - הגרעיני, לפי פרסומים זרים - שבנה אסד בדיר א-זור. עד אז חשדה דמשק שישראל זוממת מתקפה גדולה עליה, אשר תמחק את חרפת מלחמת לבנון השנייה. ישראל חששה שסוריה תגיב מיד על הפצצת המתקן, ואולי גם מתכננת לחקות את "ניצחון" חיזבאללה. אבל לאחר התקיפה השתכנעה סוריה כנראה, שלישראל אין כוונות התקפיות נוספות. לכן החליטה שלא להגיב מיד בפעולת תגמול. כשבירושלים ראו שהסורים מורידים כוננות, נקטה ישראל צעדים מקבילים בגולן. כך בא סיבוב ה"הסלמה הקרה" הקודם לקיצו.
הסיבוב הנוכחי של מתיחות גוברת נובע מהערכת ישראל, שחיזבאללה - בסיוע איראן וסוריה - מתכננים פיגוע טרור ראוותני וקטלני, או מכת טילים ורקטות, כנקמה על חיסול מורנייה. ייתכן אפילו שסוריה תצטרף לחיזבאללה ותגמול באותה הזדמנות לישראל גם על ההפצצה ההיא. סוריה, חיזבאללה ואיראן, מצדן, יודעות כנראה כי פעולת נקם כזו אכן הולכת וקרבה, וחוששות שישראל תגיב עליה כפי שאיימה במפורש ובגלוי - ב"מכה קשה ללא פרופורציה". את המונח האחרון מפרש כנראה הצד השני כמתקפה אווירית וקרקעית גדולה של צה"ל בשטחן של סוריה ולבנון, שבאמצעותה תשקם ישראל את כושר ההרתעה שלה ו"תסגור חשבון" על ההשפלה במלחמת לבנון.
לפי התקשורת הערבית, סוריה החלה כבר לפני שבועיים לתגבר את כוחותיה בגבול לבנון, באזור הבקעא - ה"בטן הרכה" של מערך ההגנה על דמשק. הסורים גם הגבירו את הכוננות והמוכנות של מערך הטילים והרקטות ומערך הנ"מ וגייסו, כמו בכל שנה, אנשי מילואים לאימונים. חיזבאללה מצדו מתאמץ להשלים את היערכותו לבלימת הטנקים של צה"ל בדרום-לבנון ואת מערך הרקטות הכבדות שפרש מצפון לליטאני. הכל מעיד שפעולת הנקמה על חיסול מורנייה קרבה ובאה, ובצד השני חוששים מהתגובה - אם ממכה מקדימה, שצה"ל ינחית עליהם כדי למנוע את פעולת הנקם; אם ממכת הגמול שתבוא אחריה. צה"ל מצדו נוקט בשטח את הצעדים המתחייבים. חלקם בגלוי - כדי שיעניקו אמינות למסרי ההרתעה שמשגרים שר הביטחון והרמטכ"ל לכיוונן של דמשק וביירות; ורובם בחשאי - כדי להיות מוכן למימוש המסרים הללו במהירות, לכלל הכרעה שתכאב מאוד לסוריה ולחיזבאללה, אם ההרתעה תיכשל.
חיזבאללה לימין חמאס, ולהיפך
די ברור שחיסול מורנייה והנקמה שמנסים חיזבאללה ואיראן להפיק, הם הסיבה העיקרית והישירה למתיחות הגוברת בצפון. אבל ישנה לפחות עוד סיבה אחת נוספת, שבגללה צריכה ישראל לשמור על עין פקוחה ואצבע על ההדק. באמ"ן מעריכים שאם ייאלץ צה"ל להיכנס למבצע נרחב בעזה, עלולה איראן להורות לחיזבאללה לסייע לחמאס בירי רקטות וטילים. ישראל צריכה להיות ערוכה צבאית ונפשית גם למהלך כזה וגם להיפוכו - למצב שבו חמאס, על פי דרישת איראן, ישגר גראדים, קסאמים ופיגועים כדי לסייע לחיזבאללה. בטהרן מעריכים כנראה שבשני המקרים ייאלץ צה"ל לפצל את כוחותיו לשתי חזיתות. ישראל תספוג אבדות רבות ותיקלע לקשיים כלכליים ומורליים, שיחייבו אותה לקצר את מהלכיה הצבאיים בשתיהן - מה שיאפשר ל"התנגדות" לקצור הצלחה נוספת.
התרחיש השלישי שצריך להביא בחשבון הוא שהסורים ינצלו את פיגוע הנקמה על חיסול מורנייה - ואת התגובה הישראלית עליו - כדי להחזיר לעצמם את השליטה בלבנון ולהכתיר את חיזבאללה ככוח הפוליטי הדומיננטי בארץ זו. האחיזה בארץ הארזים, שאבדה לפני כשנתיים, היא האינטרס הלאומי החשוב ביותר של סוריה - אפילו יותר מהגולן. דמשק ניסתה לחדש השפעתה בלבנון באמצעות בחירת נשיא חדש הנאמן לה; המאמץ הזה נכשל. כעת היא מוכנה לבחירת נשיא נייטרלי, אולם תומכת בדרישתו של נסראללה לשינוי יחסי הכוחות בפרלמנט בביירות, כך שלאחרון תהיה זכות וטו על ההחלטות - כולל בעניין הקריאה למשפט בינלאומי לרוצחי ראש הממשלה לשעבר, חרירי.
לעת עתה נכשלו סוריה וחיזבאללה במאמציהם לפתור לטובתם את המבוי הסתום בלבנון. כישלון זה מבודד את סוריה והופך אותה למדינה מצורעת באזור ובעולם כולו, כפי שהופגן בפסגת הליגה הערבית בדמשק. כולם - בוש, סרקוזי, מובארק ועבדאללה מסעודיה - מפנים לה עורף. כעת הולכים ומצטברים הסימנים, שאת הנקמה על חיסול מורנייה היא תנסה למנף כדי לסיים לטובתה את המשבר הפוליטי בלבנון, ועל הדרך - לחדש את נוכחותה הצבאית שם. איך? פשוט מאוד: פעולת נקם של חיזבאללה תביא לתגובה ישראלית קשה לבנון, שתאפשר לסוריה לטעון שהיא נחלצת להגנת האחרון וגם להגנה על עצמה. הסימן הבולט ביותר לכוונה אפשרית כזו הוא הריכוז של כוח צבאי סורי גדול, המתבצע כעת - לדברי מקורות בכירים בדמשק - על גבול בקעת הלבנון. לא ברור אם ערוכות שם על הגבול כמה דיביזיות סוריות או כוח קטן יותר, אבל אותם "מקורות בכירים" עושים בשבועיים האחרונים מאמץ ניכר לשכנע כתבים של עיתונים ערביים מרכזיים, כי יש ריכוז כזה - והוא נועד להגן על סוריה ולבנון מפני פלישה ישראלית.
טענה מוזרה במקצת: אם דמשק חוששת מפני פעולה ישראלית נגדה, סביר שתתגבר את כוחותיה דווקא בגולן. אבל שם לא נראים תגבור וכוננות, החורגים בהרבה מהשגרה. צריך לשים
לב גם לעובדה שההיערכות החריגה של צבא סוריה מתבצעת בגבול בקעת הלבנון, מעוז חיזבאללה. אם צבא סוריה יקבל הוראה להיכנס ללבנון - זו הנקודה הנוחה ביותר עבורו לפלוש בזירה, כיוון שלא ייתקל בשום התנגדות לבנונית. אפילו ישראל תשקול פעמיים לפני שתפעל נגד הסורים במקרה כזה, אם הסורים לא ינסו ביוזמתם לתקוף את כוחות צה"ל. בכל מקרה, עצם הפצת המידע על-ידי דמשק אודות התגבור הזה, מעיד על כוונה סורית לפעול בלבנון. לכן הוא מייצר איום בזירה הלבנונית, שעלול להשפיע על האופוזיציה החוששת בצדק מתחבולותיה וידה הארוכה של סוריה.
ולסיום, ראוי להעיר: לא כל "הסלמה קרה" מוליכה בהכרח להתנגשות צבאית ממשית. אבל הפוטנציאל ל"הסלמה חמה" גובר. לכן חייב צה"ל להיערך, וקהילת המודיעין של ישראל חייבת לעקוב בשבע עיניים ובעיקר - להיזהר שלא לטעות בהערכת כוונות הצד השני.
