אירוס הארגמן ניצח את יזמי הנדל"ן

בתום כ-15 שנות מאבק החליט הבוקר (ה') בית המשפט העליון לדחות את ערעורם של קבוצת בעלי קרקעות ויזמי נדל"ן, ופסק כי גבעות אירוס הארגמן בנס ציונה יישארו נכס טבע מוגן. בכך קיבל בית המשפט העליון את פסיקת בית המשפט המחוזי מחודש יוני 2006, שדחה גם הוא את הדרישה להקים שכונת מגורים על גבעות השטח, שהוכר לפני מספר שנים כגן לאומי.

שטח עם ערכי נוף וטבע ייחודיים

על הגבעות בפאתי נס ציונה פורח אירוס הארגמן - פרח ייחודי לישראל, שאינו פורח באף מקום אחר בעולם, וגם בארץ נמצא בסכנת הכחדה. ריכוזים של הפרח הנדיר מילאו בעבר את מישור החוף אך נעלמו כשגבר קצב הפיתוח העירוני במישור החוף. כיום פורח האירוס רק באזור נתניה, נס-ציונה וראשון לציון.

ייחודי לישראל. אירוס ארגמן (צילום: גילי סופר)

האזור ייחודי גם משום היותו שריד אחרון כמעט לרכס הכורכר - תופעת טבע ייחודית בקנה מידה עולמי - ששלט בעבר בנוף שפלת החוף, אך נשחק ונעלם לטובת הפיתוח העירוני.

מסיבות אלה ביקשו שוחרי הטבע לשמר את האזור ולא לאפשר בנייה במקום. מנגד טענו בעלי הקרקע כי הם מחזיקים בידיהם תוכניות נדל"ניות וקיבלו את אישורי הבנייה בשנות ה-90 המוקדמות. כדי למנוע מהיזמים לממש את תוכניתם ביטלה המדינה את תוכניות הבנייה והכריזה על השטח כגן לאומי המיוחד לשימור.

הבעלים מצידם ניהלו מאבק משפטי ארוך כדי לבטל את ההכרזה. לפני שנתיים, כאמור, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את דרישתם; הם ערערו על הפסיקה לבית המשפט העליון והוא פסק היום בסוגייה.

בפסיקתם הכירו השופטים אילה פרוקצ'יה, עדנה ארבל ויוסף אלון בערכי הטבע הנדירים במקום וכתבו כי "ייחודו של שטח הגן המתוכנן ברכס הכורכר הטבעי, שנותר בו שריד אחרון באזור זה לרכסי הכורכר שאפיינו את שפלת החוף, במרבדי צמחייה יחודיים... שחלקם נמחקו ונעלמו כתוצאה מפיתוח ובנייה בהיקפים אדירים".

הבתים איימו על הפרחים. גבעות הכורכר (צילום: דנה גיא, החברה להגנת הטבע) 

באשר להיבטים התכנוניים בפרשה, שיבחו השופטים את ועדות התכנון, אשר לאורך השנים התייחסו להיבטי שמירת הנוף והטבע, וקבעו כי היזמים רכשו את הקרקע כשייעודה היה קרקע חקלאית בלבד, וכי שינויי ייעודה לייעוד מניב (פיתוח נדל"ן - י.ע-ד) היתה בגדר משאלה בלבד. "אין בין משאלות לציפיות אלה לבין זכות קניינית, ולא כלום", כתבו השופטים.

"פרח נדיר וייחודי לארצנו"

בחברה להגנת הטבע, שניהלו את המאבק להגנת הגבעות בשיתוף "פורום גבעות הכורכר" של נס ציונה, ציינו כי ייחודן של הגבעות הוא ריכוזם הרב של פרחי אירוס הארגמן הנדיר, וכי אזור זה נחשב "גן לאומי מאושר" מזה 25 שנים. בחברה ציינו כי במשך השנים עמדו גבעות אלה בפני איומי נדל"ן רבים, שכן עד כה לא בוצעה "ההכרזה הרשמית" על המקום כגן לאומי.

טיעון נוסף אותו ציינו בחברה לאורך המאבק המשפטי היה מחקר אשר מצא כי אוכלוסיות קטנות ומרוחקות של אירוס הארגמן אינן מסוגלות להתקיים לאורך זמן, והמשך קיומם מותנה בהאבקתם על ידי דבורי בר - כלומר בשטחים פתוחים. "הדבר אפשרי רק אם הריכוזים אינם מרוחקים זה מזה וקיים מרחב רצוף ופתוח בו ישנן דבורי הבר", הדגישו.

"נצחון גדול, אבל המאבק לא תם"

עם היוודע פסיקת בית המשפט מיהרו אנשי החברה להגנת הטבע ופעילי הפורום לברך על ההחלטה, אותה כינו "נצחון אוהבי הטבע על הנדל"ן".

"אנו שמחים שבית המשפט שם את הסוגייה בראש מעייניו והעביר את המסר לכל יזמי הנדל"ן ששטח פתוח נותר שטח פתוח, ואין שום אפשרות לסגור 'דילים' נדל"ניים", אמר ל-ynet אלון רוטשילד, רכז שמירת הטבע של החברה.

"נזקי רכבי שטח גרמו לנזק" (צילום: החברה להגנת הטבע)

אולם לצד השמחה על פסיקתם של השופטים, ביקש רוטשילד להבהיר כי "לא מדובר בסוף המאבק". השלב הבא, והמשמעותי ביותר לדבריו, "יצריך שיתוף פעולה מצד מנהל מקרקעי ישראל ועיריית נס ציונה, שיקדמו את ההכרזה על האזור כגן לאומי".

רוטשילד מדגיש כי עיכובה של ההכרזה עד היום גרמה נזק רב למקום וכי רכבי השטח שהשתוללו במקום, עשו זאת באין מפריע עד כה. "בכל השנים שעברו מאז החל המאבק, השטח הופקר לרוכבי טרקטורונים ומפגעים נוספים - מבלי שתהיה לנו אפשרות להגן עליו", סיכם.

ראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו, אמר בתגובה להחלטה כי "החלטתי משנת 94' - לפיה יש לבטל את כל תוכניות הבנייה על גבעות הכורכר - הוכחה כהחלטה ציבורית נכונה. בעלי הקרקעות יפוצו בהתאם לערך הקרקע".  שבו הוסיף כי "הזוכים הגדולים, אלה הם תושבי נס-ציונה והסביבה שזכו בגן לאומי במקום עוד בטון".

• תמונות נוספות של פריחה מגבעות הכורכר - של תושב נס ציונה עדו קרון (באתר פליקר)