אורחים בלתי קרואים
המדוזות שכה אהובות עלינו בקיץ הם בכלל אורחות מאפריקה, המאינות באו מהודו, והנוטריה הובאה לכאן מדרום אמריקה. מאות מינים של ציפורים, חרקים, זוחלים ויונקים מובאים לישראל כחיות מחמד או לצרכי חקלאות, ומוצאים את דרכם לטבע. למינים המקומיים לעיתים אין סיכוי מול האורח השתלטן, שאוכל את כל המזון, מתרבה ושורד בלי אויבים
דמיינו תייר שהגיע לביקור, ואז החליט להשתקע בארץ - קנה בית דירות, שיכן בו את משפחתו והתחיל לגרש את כל השכנים. תהליך דומה מתרחש ממש עכשיו מחוץ לבית שלכם, כשציפורים, חרקים, זוחלים ועוד בעלי חיים שאינם מקומיים, דוחקים את מקומם של ילידי הארץ. לא מדובר רק במאבק על שטח מחייה; מינים פולשים אגרסיביים גורמים לעיתים להכחדה של בעלי החיים המקומיים, שמגורשים מבתי הגידול הטבעיים שלהם, נותרים ללא אפשרות לאכול או להתרבות.
דוגמא אחת היא המאינה ההודית, זרזיר אסייתי שבארץ מוצאו נחשב לסמל של זוגיות, אהבה נצחית ופוריות. ואכן, המאינות מתרבות בקצב מהיר מאוד במדינות רבות בעולם, ומשתלטות על בתי הגידול של הציפורים המקומיות.
עוד כתבות לרגל שבוע האהבה לסביבה:
- רגע לפני ההספדים, שב הטבע לחיים - על שיקום טבע
- מישהו צריך לשמור על הדגים - על שמורת הטבע הימית בראש הנקרה
- לחבר את הילדים לטבע - לא לסלולרי
- על חינוך סביבתי
המאינה נחשבת לחיית מחמד פופולרית, ונסחרת ברחבי העולם באופן בלתי חוקי אך בכמויות עצומות. מאחר שאינה ציפור נודדת, היא נחשבת בארץ לפליטת תרבות כבר כמה עשורים. תחילה מספרה היה קטן למדי אולם ב-17 השנים האחרונות היא התרבתה בשיעורים ניכרים באזור גוש דן, וניתן לצפות בה באופן קבוע מנהריה ועד אשקלון.
"המאינה והדררה הן דוגמאות בולטות למין פולש - מין שהובא על ידי האדם למקום שאינו בית הגידול הטבעי שלו והצליח להתפשט ולהתקיים באותו בית גידול", הסביר ל-ynet ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה בחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים. "בדרך כלל מינים פולשים מוצלחים מתרבים במגוון טווחים של טמפרטורות ובתי גידול. כך, בהדרגה, הם הופכים לאגרסיבים יותר, דבר שבא לעיתים על חשבון מינים מקומיים, המתחרים איתם על מקום מחייה ומקורות מזון".
לדברי לידר, מיקומה הגיאוגרפי של ישראל כצומת לסחר בבעלי חיים גרם לכך שבעשורים האחרונים הגיעו לישראל מאות מינים פולשים - למטרות הדברה ביולוגית או כחיות מחמד. מדובר במאות מינים של חרקים, ציפורים ודגים, אך גם חסרי חוליות וזוחלים, ואפילו יונקים וצמחים
המדוזות - אורחות מאפריקה
"המדוזה שכולם מכירים בעונת הקיץ, הגיעה למעשה מהאוקיינוס ההודי למפרץ אילת, ומשם לים התיכון דרך תעלת סואץ", הסביר לידר. "גם הנוטריה, שהגיעה אלינו בשנות ה-50 כדי להקים פה תעשיית פרוות, ברחה מחוות הגידול והתרבתה בשמורת החולה. מאז היא התפשטה במאגרי מים רבים וגורמת לנזקים גדולים".
הביקושים ההולכים וגדלים לחיות מחמד אקזוטיות - זוחלים, צבי מים וציפורים - הייתה לדעת המומחים פתח לצרות. "אנשים נוקטים בכל אמצעי כדי להבריח לישראל בעל חיים, בין אם למטרות גידול פרטיות או לסחר. כאשר מבריחים בעל חיים בעל פוטנציאל פלישה, תמיד קיים הסיכוי שהוא יברח מהבית הגידול המלאכותי שלו אל הטבע. ברגע שאותו מין הצליח להסתגל לטווח הטמפרטורות ולהתרבות, רואים לפתע גדילה של האוכלוסיה", הסביר לידר.
הצבגון כמעט הכחיד את דגי הלבנון
מין פולש נוסף הוא הצבגון אדום האוזן - צב מים שאסור כיום על פי חוק בייבוא לישראל או בסחר דרך ישראל. בשנות ה-70 עוד ניתן היה לייבא את צבי המים המיוחדים הללו לישראל, ואף לגדלם כחיות מחמד.
אך "מדובר במין אגרסיבי שברוב המקרים נרכש בחנויות כשהיה קטנטן וחמוד. לאחר שהפך לצב בגודל של עד 40 סנטימטר, כנראה שלא היה ביכולתם של האנשים לטפל בו, והם שיחררו אותו לנחל הסמוך", אמר לידר. "כך למעשה החל הצבגון להתחרות עם צבי הביצות המקומיים, ניזון מדו-חיים ואיים על האוכלוסיה המקומית עם התרבות מהירה ומוצלחת.
ההתרבות הזו היא אחת הסיבות לכך שמינים רבים של ציפורים ויונקים, שאמורים להיות בנחלים, פשוט נעלמו. כמו דג לבנון הירקון שהושב השנה לטבע, לאחר שכמעט ונכחד".
מלחמה סיזיפית וארוכה
אז כיצד מונעים כניסה של מינים פולשים? "הצעד הראשון הוא לא לאפשר להם להיכנס למדינה. אם כבר הצליחו לפלוש בעזרת האדם, עדיין אפשר להדבירם בשלב הראשוני של ההתבססות", ציין לידר. "כיום אין בעל חיים בישראל שגורם לנזק דרמטי ואוכל כל מה שזז, אך המינים הפולשים האחרים גורמים לנזק מתמשך לטווח הארוך".
"ברגע שיש בעל חיים פולש שלא אמור להיות כאן, וגורם להשפעה שלילית ע הלטבע המקומי, אם לא ננקוט בצעדים לטפל בו, נגרום בחוסר העשייה שלנו למותם של מינים ובעלי חיים נדירים מקומיים", מסכם לידר. "ברגע שהאוכלוסיה של המין הפולש מתחילה לעלות, מדובר במלחמה סיזיפית וארוכה. שילוב של מחקרים, אכיפה והגדלת המודעות הציבורית לנושא, עשויה לתרום למאבק לשמירת הטבע המקומי".
