אנחנו על הרצפה
משה הודח (סופריזה!) והכדור עובר אל המושבעים שיקבעו מי משלושת הנותרים יעלה לגמר. בהתחשב בעובדה שדן לא ראוי ונעם לא שחקן, אין סיכוי שהשורד האחרון יהיה שווה את המאמץ. סמדר שילוני מותשת
הגמר. מה שבטוח הוא ששלושה אנשים לפחות יגיעו אליו, השמועה אומרת שאם היוצרים המקוריים של "הישרדות" יסתכלו רגע לכיוון השני, אולי ההפקה תצליח להגניב פנימה אפילו ארבעה.
כרגע נמצאים על האי שלושה: דן, נעמה ומרינה. אלה מאמינים - לפחות תיאורטית - שרק שניים מהם יעלו לגמר. לכאורה, הם לא יודעים על קיומו של אי המתים. הדבר הבא שאמור לקרות הוא שהמושבעים יבחרו שני אנשים מתוך שלושת אלה, והם ישמחו בוודאי לגלות שלגמר יצטרף אליהם בחור אחד, שהחטא הכי גדול שלו במשחק היה שהוא איבד עיזה.
דן. קרוב לוודאי שרוב המושבעים לא רוצים לראות אותו בגמר
משה הודח, ויש בזה מן ההקלה. האיש שתלה את התקוות שלו על כל הגורמים מסביבו – אמא, דן, טל ברודי, אלוהים – עזב את המשחק לא לפני שניסה לנגן על כל רגשי פנוי שנקלע לדרכו. מה אני אגיד לכם, היו למשה לא מעט הברקות. אני בטוחה שהחיים לצידו על האי היו הרבה יותר מצחיקים מאלה שהגיעו בסופו של דבר למסך. אלא שבסיכום הסופי ההברקות האלה נחנקו למוות בים של רחמים עצמיים וחדלון אישים.
דבר אחד אפשר להגיד על משה – כמה שהוא נראה צפוי, הוא עוד עשוי
להפתיע. לא כי הוא ימצא בתוכו את הכוחות הנפשיים לנצח במשהו, אלוהים יודע שהוא יצטרך לחפור עמוק מאוד כדי למצוא כאלה, וזה אותו אלוהים, אגב, שמשה סומך עליו שיביא לו נס – פשוט כי משה הוא בובת החוטים של המניעים הילדותיים שלו.
הוא ילד נצחי. מתגעגע לחיבוק של סבתא, מקווה שדן יפרוש עליו חסות. הוא לוקח את המשחק בדרמטיות מפחידה אפילו לגבי מישהו שנמצא חודש וחצי על האי והמשחק הוא כל העולם שלו.
מבחינת משה, דן היה ההורה המגן. לא סתם הוא לא ניסה ליצור אסטרטגיות או קשרים אחרים. הוא דבק בכל שלב באבא אחר – אלכס, מושיקו, דן – ונטש אותם כשהבין שהם לא יוכלו להגן עליו יותר. נפרד מהם לפני שהם נפרדו ממנו. כל עוד הוא היה זקוק לדן, במהלך המשחק, הוא נשאר נאמן לו.
כמו שכולנו יודעים מהיכרות עמוקה עם עיתוני סוף השבוע, לא משנה איזה עיתון או איזה סוף שבוע, ילד שאבא שלו בגד בו לא עובד על הגיון. אם מישהו היה מצמיד לי אקדח לרקה הייתי מהמרת שהמקום הילדותי של משה, הנבגד, החרד, לא יתן לו להביא את דן לגמר. ומה עם המושבעים האחרים?
נעם. החטא הכי נורא שלו זה שהוא איבד עיזה
חבר המושבעים מורכב נכון לעכשיו מרוב מוחץ של שבט "סבאנה". לפחות חמישה מהם – שחר, גיא – שדן נפנף את ברית הבנים שלו, מושיק, ורה וליה, לא יתנו לדן להגיע לגמר. עידן עדיין עלול לנהוג במידת החנפנות, יעל, שחושבת שלהיות ראויה זה להפסיד למישהו ראוי ממנה, ומשה, הילד שרוצה להכניס לאבא.
ואתם יודעים מה הקטע הכי עצוב? זה שאם לא דן, זה אומר שבנוסף לנעם, שמקומו בגמר די מובטח, תעלה מרינה או נעמה, שאף אחת מהן לא ראויה לארץ המובטחת. לכו תפריחו עם זה את השממה. ויש שממה.
אז עם מה נשארנו? עם מועמד אחד ראוי שלא שיחק את המשחק (ולא שיקר לאף אחד בפרצוף), עם מועמד אחד ראוי פחות שאף אחד לא רוצה שהוא ינצח, ועם שתי מועמדות נוספות, זו נבלה וזו טריפה, שלפחות אחת מהן תגיע לגמר, שבכלל יערך בארץ, אחרי שכל המושבעים ראו את התוכנית ומיצו את שלב הקומבינות. מה אני אגיד לכם, הייתי מעדיפה להיות זבוב על הקיר של הבוטקה של נעם בלילה שהוא הביע את חיבתו הפיזית ליעל מאשר על קיר המערה הטחובה בה יבחרו המושבעים את הפיינליסטים שלהם. שבוע טוב לכולם.
