מונטפסקי סיינה: יציבה, אתלטית ומסוכנת
בניגוד לעבר, הפעם נוכחות הקבוצה האיטלקית בפיינל-פור לא מפתיעה אף אחד, אחרי עונה נהדרת. כדאי שגם במכבי תל אביב לא יופתעו מול האתלטים של סימונה פיאנג'יאני ואנחנו פה בשביל לעזור
מונטפסקי סיינה היא הקבוצה שאולי סבלה יותר מכולן משושלת פיני גרשון ודייויד בלאט. בין 2001 ל-2005 נפגשו שתי הקבוצות שמונה פעמים, ובכל המקרים ניצחה מכבי תל אביב – פעמיים מסל מכריע של שרונאס יאסיקביצ'יוס. אלא שהפעם גרשון, בלאט ושאראס לא יהיו. לפחות על הנייר, הטוסקאנים הם הפייבוריטים לניצחון בחצי הגמר, שייערך ב-2 במאי במדריד.
לאורך העונה, אלופת איטליה היתה אולי הקבוצה היציבה ביורוליג. מאזנה עומד על 16 נצחונות לעומת שישה הפסדים – והיא היחידה שעלתה לפיינל פור אחרי 'סוויפ' ברבע הגמר מול פנרבחצ'ה-אולקר.
טרל מקינטייר. רכז סיינה בורח מאיי.ג'יי. הולדן מצסק"א (רויטרס)
למכבי אמנם מאזן מעט טוב יותר (6:17), אבל חשוב לציין שסיינה שיחקה בבית הרבה יותר קשה בשלב הראשון. בשורה התחתונה, הצהובים הם היחידים מבית ב' שהגיעו לשמונה הגדולות, בעוד ששלוש מארבע הקבוצות בפיינל פור היו בבית א': סיינה, צסק"א מוסקבה וטאו ויטוריה. בטופ 16 חלפו האיטלקים על פני פרטיזן בלגרד, פנאתינייקוס ואפס פילזן.
המאמן הוא סימונה פיאנג'יאני, בסך הכל בן 39, ששימש במשך כעשור ועד לפני שנתיים כעוזר המאמן במועדון. פיאנג'יאני הוביל את סיינה לזכייה באליפות אשתקד וכעת היא שולטת לחלוטין בליגה האיטלקית, עם 28 נצחונות מ-30 משחקים.
סימונה פיאנג'יאני. צעיר אבל עושה את העבודה (איי.פי)
סיינה משחקת כדורסל חופשי, קבוצתי ונטול אגו - שמתבסס לא מעט על יכולת הקליעה מבחוץ של הגארדים וגם של שחקני הפנים, אולם המאפיין העיקרי שלה, כיאה לקבוצה איטלקית, הוא ההגנה החזקה (סופגת 69.6 נקודות בלבד בממוצע). פרטיזן, אולימפיה לובליאנה ופרוקום סופוט הפולנית לא עברו מולה את מחסום 60 הנקודות.
לסיינה אין כוכבי על בקנה מידה אירופי, ואולי זה משמש לזכותה. הסקורר הבולט שלה הוא הרכז האמריקני נמוך הקומה (1.77 מ') טרל מקינטייר, שקולע 13.2 נקודות בממוצע למשחק. מקינטייר סוחב פציעה ברגלו מזה תקופה ארוכה, וסיינה ניצלה את הפגרה הארוכה יחסית לה זכתה אחרי רבע הגמר – כדי לאפשר לו לעבור ניתוח ארתרוסקופיה, שממנו הוא אמור להחלים עד הפיינל פור.
רימאס קאוקינאס (מימין). חסר אבל מתגברים (איי.פי)
לרימאס קאוקינאס, אקס גליל עליון, ממוצע קליעה גבוה יותר (14.1 נק'), אולם הוא נפצע אי שם בתחילת השנה האזרחית וגמר את העונה. במקומו הוחתם שחקן אחר שהופיע בעבר בליגת העל שלנו, הקטור רומרו מרמת השרון, אבל תפקידו ברוטציה שולי.
את החלל שהותיר אחריו קאוקינאס בקו האחורי מילאו רומיין סאטו, שהעמיד מספרים מצוינים בעונתו הראשונה ביורוליג, ובוטסי ת'ורנטון הוותיק, שחזר לקבוצה אחרי שנתיים בברצלונה ובג'ירונה. ולאדו אילייבסקי חולק את עמדת הרכז עם מקינטייר, כשגם דרייק דינר - שצורף לפני הטופ-16 - מקבל דקות פה ושם.
כשמדברים על הקליעה מבחוץ של סיינה, אסור להתעלם משחקני הפנים שון סטונרוק וקשישטוף לברינוביץ', שמשחקים בשתי עמדות הפנים ויכולים לצלוף מכל טווח. הליטאי עולה בדרך כלל מהספסל, מאחר שבנג'מין אזה מספק לפיאנג'יאני את המטרייה האווירית ומופקד על 'חיסול' כוכבי היריבה באזור הצבע. בדרך כלל הוא עושה זאת בהצלחה רבה.
לפנייה לכתב/ת 
